התוכנית להזנקת הפריון: 10 מפעלים ראשונים זכו במענקי התייעלות טכנולוגית

המענקים הממשלתיים יסתכמו ב-15 מיליון שקל, ובסך הכל יושקעו במפעלים 50 מיליון שקל ■ בתמורה למענק נדרשים המפעלים לשפר את פריון העבודה בהם ב-30% ■ המפעלים יקבלו תחילה עד 65% מהסכום המובטח, ואת היתרה בתוך 5-3 שנים לפי עמידה ביעדי ההתייעלות

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפעל רב בריח באשקלוןצילום: עופר וקנין
אורה קורן

הממשלה מוציאה לדרך את התוכנית להגדלת הפריון בתעשייה המסורתית, המתמקדת בהכנסת טכנולוגיות מתקדמות לקווי ייצור, במטרה לייעל אותה ולהגדיל את כושר התחרות שלה ("המהפכה הרביעית"). במסלול תמיכה חדש שנפתח ברשות להשקעות במשרד הכלכלה כבר אושרו עשר בקשות להשקעה מפעלים בסך 49.6 מיליון שקל, מתוכם מענקים ממשלתיים בסך 14.9 מיליון שקל.

החברות שיקבלו את המענקים נדרשות בתמורה לשפר את פריונן בכ–30%. המענק יועבר לחברות בהתאם לאבני דרך בהשגת היעד, שיושגו בתוך 3–5 שנים. בשלבים ראשונים יקבלו המפעלים עד 65% מהסכום המובטח, ולאחר השלמת השדרוג יקבלו את היתרה בכפוף לעמידה ביעד ההתייעלות. אם יתברר כי לא פעלו לפי התוכנית שעל בסיסה קיבלו את המענק, הם יידרשו להחזיר את המענק.

בין החברות שזכו במענק השדרוג: יצרנית מוצרי הבנייה אקרשטיין, שתשקיע 8 מיליון שקל ותקבל מענק ממשלתי של כ–2.5 מיליון שקל; רב בריח, פלרז, רהיטי לביא, נקניק נהריה, טופ שף, בר בכפר ושניר תעשיות נייר, שישקיעו כל אחת כ–5 מיליון שקל ויקבלו מענק של כ–1.5 מיליון שקל; ואבי פלסט, שתשקיע 2.3 מיליון שקל ותזכה במענק של 700 אלף שקל.

התקציב המיועד לשיפור הפריון ולשדרוג לייצור מתקדם במסגרת "המהפכה התעשייתית 4.0" הוא קרוב ל–400 מיליון שקל לשנים 2018–2020, מהם 100 מיליון שקל ב–2018 לשיפור הפריון במפעלים בצפון הארץ ובאזורי עדיפות. בנוסף, יוקצו 52 מיליון שקל להטמעת ייצור מתקדם. בשנים 2019–2020 יושקעו 60 מיליון שקל בכל שנה בפריון ו–60 מליון שקל בייצור מתקדם.

מנסים להדביק את הפער מול שאר העולם

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר כי "השקעה בהתייעלות ובפריון היא השקעה בעתיד התעשייה. תחרות בעידן הטכנולוגי מחייבת התאמות בציוד ובהון האנושי, ואנחנו כאן כדי לסייע לתעשייה באתגר זה".

נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות, אמר כי "מדובר בהקצאה ראשונה של המסלול לשיפור הפריון בתעשייה במחוז הצפון. אתגר שיפור הפריון בתעשייה הישראלית הוא מרכזי ומשמעותי. במסגרת תוכנית נטו תעשייה ותוכנית הצפון תוקצבו סכומים נכבדים לשנים 2018–2020 שמיועדים לקידום הפריון ולשיפור הייצור המתקדם בתעשייה".

שר הכלכלה, אלי כהןצילום: אליהו הרשקוביץ

במסגרת תוכנית נטו תעשייה הקצה משרד האוצר 675 מיליון שקל לשנים הבאות להשקעות בתחומי ייצור מתקדם, מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית. התקציב להשקעה בתוכנית זו יצטרך לעלות כדי להדביק את הפער בין ישראל למדינות מפותחות אחרות, המשקיעות סכומים גדולים בהרבה בתעשייה היצרנית שלהן. פריון התעשייה הישראלית נמוך בכ–45% מהפריון בתעשייה האמריקאית ובכ–24% מהממוצע במדינות המפותחות (OECD).

המהפכה התעשייתית הרביעית כוללת איסוף נתונים (דאטה) מהעולם הפיזי — בין השאר באמצעות חיישנים — על שרשרת הפיתוח, הייצור, והמכירות, ועיבודם לכדי נתונים דיגיטלים. אלה מוצלבים עם מידע רלוונטי אחר ממאגרי הביג־דאטה בעולם, ובעזרת תוכנות מתקדמות המפעלים יכולים לקבל המלצות לגבי התייעלות בכל שלבי הייצור.

זה כמה שנים שבעולם מקדמות ממשלות את המהפכה התעשייתית הרביעית על ידי הקצאת תקציבים גדולים, ואילו ישראל נכנסת לתחום בפיגור של כמה שנים. ספק אם התקציב שמעמיד כעת משרד האוצר להטמעת השינויים הטכנולוגיים יספיק. לשם השוואה, ההשקעה של גרמניה בהתפתחות התעשייה היא 1.9 מיליארד דולר בשנה (על פי נתונים של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte). בארה"ב ההשקעה מגיעה ל–3.1 מיליארד דולר, ביפן ל–2.1 מיליארד דולר, בצרפת ל–750 מיליון דולר ובסינגפור ל–700 מיליון דולר.

אפילו בסין, שבישראל יש המתייחסים אליה בטעות כמדינת ייצור זולה ולא מתקדמת, זיהו שכוח האדם החל להתייקר לעומת מדינות שכנות, וב–2015 החלו להטמיע בתעשייה את השינויים הטכנולוגיים הנדרשים באמצעות תקציבי תמיכה משמעותיים. ענף הרכב הסיני כבר פועל ברובו במסגרת שינויים אלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker