נתניהו רוצה להוריד מסים לעשירון העליון - באוצר מעדיפים לחכות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו רוצה להוריד מסים לעשירון העליון - באוצר מעדיפים לחכות

ראש המועצה הלאומית לכלכלה ממשיך לבחון, בהנחיית ראש הממשלה, את האפשרות להורדת מסים. עם זאת, שר האוצר ממתין עדיין לראות את מגמות הגבייה ב-2018 ■ הכלכלן הראשי מזכיר כי העשירון התחתון משלם 52.3% מההכנסה שלו כמס

46תגובות
שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו
גיל אליהו

בתקציב 2019 ובחוק ההסדרים ל-2018, שעבר בישיבת הממשלה לפני עשרה ימים – לא הוזכר מהלך של הורדת מסים. עם זאת, יו"ר המועצה הכלכלית, אבי שמחון, שהתבקש על ידי ראש הממשלה לבחון את המתווה המועדף להורדת מסים – ממשיך לעבוד בתחום. שמחון הצהיר בעבר כי הוא תומך בהורדת מסים למעמד הבינוני-גבוה - המשתכר כ-20 אלף שקל בחודש. גם הורדה נוספת של מס החברות נשקלת, בהתאם למהלכי הורדת המסים בארה"ב.

במשרד האוצר, לעומת זאת, מחכים. שר האוצר משה כחלון מעוניין להמתין ולראות את המגמות בגביית המסים ברבעון הראשון של 2018 כדי לקבל הערכה איזה חלק מעודפי גביית המסים שנראו ב-2017 היו חד פעמיים, ואיזה חלק מהם סימן מגמה מתמשכת.

במקביל לאלה, הסקירה שפירסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר היום – עשויה להזכיר את העימות הבסיסי בתחום הורדת המסים שעשוי להתקיים בין כחלון לבין ראש הממשלה. על פי הסקירה, בין 2003 ל-2015 הנהנים העיקריים מירידת המסים היו העשירונים העליונים במשק.

בשנים אלה הורגשה בעשירונים 1 ו-2 ירידה מתונה במיסוי של 0.3 ו-0.8 נקודות האחוז, בהתאמה, זאת בעוד שבעשירונים 3 ו-9 היתה ירידה של בין 2.5 ל-3.3 נקודות האחוז במיסוי הכולל. לעומתם, העשירון העליון נהנה מירידה גבוהה – של 4.7 נקודות האחוז. בשיעור המסים הישירים, חלה ירידה של 0.7 נקודות האחוז בלבד בעשירון התחתון בין 2003 ל-2015, ואילו בעשירון העליון הסתכמה הירידה בשיעור המסים הישירים ב-4.1 נקודות האחוז.

כשמדובר במסים ישירים – העשירונים העליונים משלמים שיעורים הרבה יותר גבוהים מההכנסה שלהם כמס לעומת העשירונים התחתונים. כשמדובר במסים עקיפים – היחסים הם הפוכים. כך, ב-2015, שיעור המסים הישירים עמד על 10.0% עבור העשירון התחתון, עלה בהדרגה ל 28.7% בעשירון התשיעי ול38.6% בעשירון העליון. באותה השנה הגיע שיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירון התחתון ל-42.4%. השיעור צנח ל-27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת ל-9.1% בעשירון העליון.

כשבוחנים את שיעור המסים הכולל – ניתן לראות שהן העשירון התחתון והן העשירון העליון משלמים שיעור גבוה יותר של מסים מההכנסה שלהם – למרות שהעשירון התחתון מוביל ומשלם את שיעור המס הגבוה ביותר בחברה הישראלית. ב-2015 הסתכם שיעור המס הכולל בקרב משקי הבית בעשירון התחתון ב-52.3%. שיעור זה צנח ל-34.4% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-41.6% בעשירון התשיעי ול-47.7% בעשירון העליון.

כל הנתונים הללו מבהירים כי הורדת מסים לעשירונים העליונים, כמו גם הורדת מס חברות, עשויה לסייע בעיקר לשכבות החזקות בחברה הישראלית, ולא לחלשים - שגם כך נהנו פחות מכולם מהרפורמה במס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#