העז בתקציב סללה את הדרך להפרטת החיסון למחלת צאן - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העז בתקציב סללה את הדרך להפרטת החיסון למחלת צאן

כדי לשכנע את עובדי המכון הווטרינרי להוציא את החיסון נגד מחלת הברוצלוזיס למיקור חוץ, הממשלה איימה עליהם בהקמת צוות שיבחן את הפרטת המכון ■ וטרינרים בשירות המדינה: "הכרסום באיכות השירותים הווטרינריים אינו מקובל עלינו"

6תגובות
דיר עזים
תומר אפלבאום

המשל החסידי על מעשה העז מספר על יהודי מאמין שהגיע לרב שלו והתלונן על הצפיפות בביתו. בתגובה אמר לו הרבי להכניס עז לתוך החדר הצר שבו התגורר עם משפחתו. כשבא היהודי למחרת לרב ובכה עוד יותר, אישר לו הרב להוציא את העז החוצה. החסיד היה מאושר בשל המקום הרב שהתפנה בחדרו הקטן. משל העז מקבל נמשל בתקציב משרד החקלאות, בסיפור שאירע בליל חמישי.

בהצעת התקציב ל–2019 שפירסם משרד האוצר לפני שבוע הופיע סעיף הנוגע לתקציב משרד החקלאות, שלפיו יוטל על שרי האוצר והחקלאות להקים צוות שיבחן את האפשרות למכור חלק משירותי המחקר והמעבדות של המכון הווטרינרי. הסעיף החריד את עובדי המכון, שראו את פרנסתם מאוימת, והם איימו בשביתה.

שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות
אייל טואג

אבל הדאגה שלהם היתה מוקדמת. ההצעה נשמטה מהתקציב ברגע האחרון. במקום זאת, בליל אישור התקציב, התקשר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ליו"ר ועד עובדי ההנהלה במכון הווטרינרי, איל לוי, וסגר עמו עסקה. הצוות שיבחן את הפרטת המכון סולק מהצעת התקציב, ובמקומו הסכים לוי שהחיסון נגד מחלת הברוצלוזיס יוצא למיקור חוץ, ולא יהיה באחריות עובדי המכון.

החיסון נגד המחלה, הידועה גם בשם קדחת מלטה, הוא נושא למאבק ארוך בין עובדי המכון למשרד החקלאות. ברוצלוזיס היא מחלה חיידקית מידבקת, המשותפת לחיות ולאדם. ההדבקות במחלה יכולה להיעשות דרך מגע עם הפרשות של בעל החיים החולה או שתיית חלב לא מפוסטר שמקורו בבעל החיים החולה. המחלה גורמת לחום גבוה, דלקות פרקים והפלות.

השירות הווטרינרי מחסן את הצאן בישראל נגד המחלה כבר קרוב ל–50 שנה — מאות אלפי חיסונים בשנה, שהם ליבת הפעילות של השירות. לפני כשנתיים חלה עלייה במקרי ההידבקות במחלה — כ–800 בני אדם חלו בה בשנה אחת. בעקבות זאת, ב–2016 משרד החקלאות הקצה 50 מיליון שקל, במטרה למגר את המחלה.

ואולם בשלב זה התגלעה מחלוקת בין עובדי המכון למשרד החקלאות. העובדים דרשו כי מיגור המחלה באמצעות חיסונים, המתה ופינוי של בעלי החיים שנדבקו יישאר תחת אחריות המכון, וכי לצורך תגבור יגויסו עובדים לשלוש שנים. מנגד, משרד החקלאות הוציא את החיסונים למיקור חוץ.

אורי אריאל, שר החקלאות
אבי אוחיון / לע"מ

העובדים עתרו לבית המשפט, אך הוא קבע כי החיסונים ימשיכו להתבצע באמצעות מיקור חוץ במשך שנה, ואחר כך ייערך דיון נוסף שבו ייקבע מי יחסן. בנובמבר נגמרה התקופה שפסק בית המשפט.

לטענת רופאי המכון, במהלך השנה שבה החיסונים התבצעו על ידי גופים חיצוניים נעשתה עבודה כפולה וכסף נזרק לשווא. לדבריהם, הווטרינרים החיצוניים לוו על ידי עמיתיהם מהשירות הציבורי, אף שרופא אחד יכול לבצע העבודה.

ד"ר יובל הדני, יושב ראש ועד הרופאים הווטרינריים בשירות המדינה, שלח בתחילת השבוע במכתב לשר החקלאות, אורי אריאל, שבו ציין כי ההסכמות לכאורה שהושגו בין מנכ"ל משרדו לוועד אינן מקובלות על הווטרינרים.

"הופתענו לגלות שהגענו להסכמות עם הנהלת המשרד באשר לסוגיות הקשורות בהפרטת המכון הווטרינרי ונושא מיקור החוץ. לא זכור לוועד הרופאים שמונה מטעמנו נציג לניהול שיחות כלשהן. מחטפים מסוג זה אינם מקובלים עלינו. ברור שהקמת הצוות לבחינת הפרטת השירותים הווטרינריים היתה עז שהכניסו לחוק התקציב רק כדי להוציא אותה ולקבל בתמורה את הפרטת בדיקת הברוצלוזיס.

"הכרסום באיכות השירותים הניתנים על יד הווטרינרים אינו מקובל עלינו. הוא מסכן את בריאות בני האדם והחי. ראינו את מחדלי מעשיכם עם התפרצות מחלת הכלבת, ואנחנו אומרים: עד כאן. לפיכך, סכסוך העבודה שהוכרז ב–26 באוקטובר שריר וקיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#