האוצר החבוי והקיצוץ שמיקי זוהר לא יאהב: התוכנית של כחלון לדיאטה בתקציב המדינה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר החבוי והקיצוץ שמיקי זוהר לא יאהב: התוכנית של כחלון לדיאטה בתקציב המדינה

הפרדת ההימורים מהספורט, הוצאת ביטוח תאונות עבודה לחברות פרטיות, קיצוץ ההעברות הקואליציוניות בחצי וסגירת משרדי ממשלה אזוטריים ■ אלו התוכניות השאפתניות של האוצר לתקציב שיוגש לממשלה בעוד שבוע

12תגובות
בנימין נתניהו ומשה כחלון. מפלס החשדנות ואי האמון בין שניהם גבוה כמו מחירי הדירות
מרק ישראל סלם

ביום חמישי הבא יובא תקציב 2019 לאישור הממשלה. הישיבה נקבעה לשעה 10:00, השרים הוזהרו מראש כי עליהם לפנות את כל היום ואיש לא יופתע אם היא תסתיים רק למחרת בבוקר. התקציב כולל מספר מהלכים משמעותיים, שנובעים ברובם מהצורך של האוצר לכווץ 10.5 מיליארד שקל מההתחייבויות הממשלתיות, גם אחרי שיעד הגירעון הוגדל מ-2.5% ל-2.9%. במקביל צריך האוצר לעמוד בסדרה של תוכניות רב-שנתיות שהוכרזו בשנה האחרונה. התקציב הוצג לראש הממשלה כבר בשבוע שעבר ואף אושר על ידו, אך אין ספק שיהיו גופים ושרים שיתנגדו לחלקים ממנו.

מיקי זוהר מול דוד ביטן - המאבק בקואליציה על התקציב - דלג
מיקי זוהר מול דוד ביטן - המאבק בקואליציה על התקציב

התוכניות של האוצר לתקציב 2019:

1. למרות ההכרזות של כחלון ונתניהו על כך שעודפי גביית המסים של 2017 צריכים ללכת להפחתת מסים, ואחרי ההכרזה החגיגית של כחלון על תוכנית נטו הוזלות - נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ודאי תשמח לגלות כי הרוב המכריע של העודפים (18-17 מיליארד שקל) יופנה לצמצום הגירעון.

למהלך הזה יש השלכה דרמטית על תשלומי הריבית. לא רק שרמת החוב מצטמצמת אבסולוטית, אלא שגם הרבה מאוד חוב שגויס בעבר יוחלף בחוב חדש, שיגויס בריבית נמוכה הרבה יותר. במונחים של תקציב 2019, הדבר צפוי לחסוך לאוצר 1.5-1.2 מיליארד שקל, שיתפנו לטובת הוצאות הממשלה. המהלך הזה מביא לכך שהחזון של ירידה אל מתחת ל-60% ביחס החוב-תוצר של מדינת ישראל כבר לא נראה בשמיים. נכון להיום צופים באוצר שיחס החוב ב-2019 יהיה 61%-62%. עדכון אומדן התוצר של המדינה בספטמבר עשוי להביא לשבירת מחסום ה-60%.

2. תקציב 2019 שואף להניב למדינה לא פחות ממיליארד שקל מהסדרת היחסים בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח הפרטיות. השאלה המתבקשת מהסעיף הזה היא מדוע לא היה איש שדאג לפתור את ההליך הביורוקרטי היקר הזה קודם לכן. נכון להיום, במקרים שבהם קיימת חבות של ביטוח לאומי לתשלום גמלה לנפגע, וישנה גם חבות של צד שלישי (בדרך כלל חברת ביטוח פרטית) לשלם פיצויים לנפגע - ביטוח לאומי יכול לתבוע מחברת הביטוח הפרטית פיצוי על הגמלאות ששילם לנפגע בעבר ושישלם בעתיד. באוצר שואפים להסדיר את מערכת היחסים הזו. החיסכון יגיע מהפסקת תשלום לפקידים ועורכי דין ומהסדרת הגמלאות עצמן.

3. הסדרה נוספת של מנגנון ביטוחי שבאוצר מקווים להכניס לתקציב תניב למדינה 600 מיליון שקל, וחשוב מכך - עשויה להציל חיים. באוצר שואפים שהתקציב יניב חקיקה שלפיה 30% מהפרמיות שמשלמים מעסיקים במשק לביטוח לאומי לטובת ביטוח נגד תאונות עבודה - יופנו לביטוחים פרטיים. העברת חלק מהתחום לחברות ביטוח פרטיות תביא לכך שמעסיקים ששומרים על בטיחות עובדיהם ישלמו פרמיה נמוכה יותר - ולהיפך. באוצר מקווים כי ההסדרה תניב תמריץ כלכלי למעסיקים לשמור על חיי העובדים.

4. ייתכן שהשאיפה השאפתנית מכולן בתקציב 2019 היא קיצוץ משמעותי בהעברות כספים קואליציוניות. תג המחיר להעברות אלו כיום הוא מעט יותר מ-20 מיליון שקל לחברת כנסת - כ-1.3 מיליארד שקל סך הכל. באוצר שואפים להוריד את הסכום הזה למחצית בתקציב הקרוב. מבחינה פוליטית, ספק אם יהיו ח"כים רבים שיתלהבו מקיצוץ התקציב שבאמצעותו הם רגילים לתמוך בעמותות או גופים שונים הקרובים ללבם.

5. אוצר חבוי נוסף שתקציב 2019 לוטש אליו עיניים הוא הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה. מתוך 1.6 מיליארד שקל שהצטברו בקרן מגביית היטלי הטמנת פסולת, באגף התקציבים מקווים לקחת חצי. ספק אם הדבר תואם את המטרות המקוריות של הקרן, כמו מניעת השלכית פסולת, עידוד מחזור, מניעת מפגעים והגנה על סביבת החופים.

6. מהלך נוסף שעשוי להתגלות כאתגר מבחינה פוליטית הוא צמצום בסדרת משרדי ממשלה איזוטריים - החל מהמשרד לענייני ירושלים (שבו מחזיק זאב אלקין, במקביל לתפקידו כשר להגנת הסביבה), דרך המשרד לענייני מודיעין (שבו מחזיק ישראל כ"ץ, במקביל לתפקידו כשר התחבורה) וכלה במשרד לעניינים אסטרטגיים (שבו מחזיק גלעד ארדן, במקביל לתפקידו כשר לביטחון-פנים). באוצר אמנם לא מתכוונים לבטל את תפקיד השרים לחלוטין, אבל שואפים לצמצם את המנגנון הכרוך בו, שכולל משרדים ופקידים. ביטול תפקידם יחסוך 200 מיליון שקל בשנה.

7. מהלך שאפתני נוסף של האוצר הוא ניתוק ההימורים מהספורט בישראל. באוצר רוצים שהמועצה להסדר הימורים בספורט תעסוק רק בתפקידה המקורי - ארגון מערך ההימורים שהיא מתפעלת. ההחלטה לגבי השימוש בכסף שמרוויחה המועצה יועבר לגוף שאמור להתמחות בכך - משרד התרבות והספורט. הטוטו יפסיק לעסוק בהקצאת מגרשים ובתפעול מתקנים. המהלך המתבקש הזה צפוי לחסוך 650 מיליון שקל - הן בזכות חיסכון במנגנון התפעולי, והן בזכות שימוש בעודפים שהצטברו במועצה להסדר הימורים ולא יוצאים ממנה.

8. אחד המהלהכים השאפתניים ביותר של תקציב 2019 הוא העברת תמלוגים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל ממונופול התעופה של ישראל - רשות שדות התעופה - לתקציב המדינה. בקרן הפיתוח של רש"ת הצטברו עד היום כ-6 מיליארד שקל, שהגיעו מכיס הנוסעים לחו"ל המשלמים אגרות. ברש"ת הזהירו בעבר שהעברת התמלוגים עשויה לטרפד את הרחבת נתב"ג.

9. המיסוי על שימוש בפחם (בלו) צפוי לגדול ב150% ולהגביר את המגמה של הפחתת חברת החשמל במקור האנרגיה המזהם הזה. שר האנרגיה יובל שטייניץ והשר לאיכות הסביבה זאב אלקין כבר הנחו את חברת החשמל להפחית את השימוש בפחם בשנה הקרובה. למרות זאת, באוצר מעריכים שהעלאת המס תניב לתקציב המדינה חצי מיליארד שקל ב-2019.

10. תקציב 2019 מתבסס גם על דיווידנדים בהיקף כמיליארד שקל שיימשכו מחברות ממשלתיות, ובראשן החברות המשתייכות לתעשייה הבטחונית - רפא"ל ותעשייה אווירית. התקציב גם מניח שמכירת חלקה של המדינה בתחנת הכוח הפרטית דוראד תניב לה עוד כ-350 מיליון שקלים.

11. במשרד האוצר הגיעו לסיכום עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על דחייה ל-2020 של תוספות שכר שעובדי המדינה אמורים לקבל ב-2019. המהלך הזה צפוי לחסוך למדינה שני מיליארד שקל. הבונוס שמביא ניסנקורן לעובדים, כפיצוי על הדחייה, הוא הגדלת של 0.15% בתוספת השכר הצפויה, בעלות של כמאה מיליון שקל.

12. מלבד אלו, יש עוד רצף ארוך של צעדי התייעלות שאמורים להיכלל בחקיקה הקרובה - כל אחד מהם בעלות של כמה עשרות מיליוני שקלים. בסך הכל צפויים הצעדים האלה לחסוך עוד 4 מיליארד שקל. בין היתר צפוי התקציב להציע צמצום של 20% במטה משרד החוץ, ובכך להפחית את האבטלה הסמויה שנובעת מכמות גדולה של אנשי השירות הדיפלומטי שמועסקים בתוך גבולות ישראל. באוצר שואפים גם לאחד נציגויות רבות בעולם - לא רק כאלה של משרד החוץ, אלא גם נציגויות של משרדי התיירות והכלכלה - ולהוריד את מספר השגרירים.

תקציב 2019 אף צפוי להפחית את הכספים המועברים לחטיבה להתיישבות ולמשרד החקלאות ולהציע רפורמה במענק הקליטה, כך שעולים חדשים יחויבו לחתום על הצהרת הון בטרם יהיו זכאים למענק. באופן זה, עולים שמחזיקים נכסים בחו"ל לא יהיו זכאים לאותן הטבות שהם זכאים להן היום.

13. לבסוף, הסעיף הקשה מכל אולי: הכנסת תתבקש להחיל על עצמה כלל הוצאה דומה לזה שחל כיום על הממשלה, ולהגביל את השיעור שבו התקציב שלה יכול לגדול מדי שנה לרמה של 1% בלבד.

14. בתקציב 2019 לא מוזכרת נכון לעכשיו הגדלת תקציב הביטחון, למרות הדרישות הפומביות ששיחרר השר הביטחון ליברמן בחודשים האחרונים, ושהגיעו לרמה של 4.8 מיליארד שקל בשלוש שנים. במשרד הביטחון אמרו השבוע כי הם עדיין מצויים בדיונים עם האוצר בנושא וספק אם נאמרה המילה האחרונה במאבק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#