אפקט טבע? התעשייה האווירית תצמצם את פעילותה בישראל; שוקלת העתקת ייצור לחו"ל - תעשייה ומקרו - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט טבע? התעשייה האווירית תצמצם את פעילותה בישראל; שוקלת העתקת ייצור לחו"ל

אחרי מינויו של הראל לוקר ליו"ר ופרישת המנכ"ל יוסי וייס, החברה מתכננת שינויים מבניים כדי לשפר את הרווח הנקי ל-8% ממחזור המכירות ■ תהליך ההתייעלות של החברה יכלול ככל הנראה פרישה של מאות עובדים ובהם מנהלים בכירים

80תגובות
עובדי התעשייה האווירית מסבים מטוס נוסעים
תעשייה אווירית

התעשייה האווירית (תע"א) מתכננת להוציא חלק ניכר מהייצור שלה מישראל כדי לשפר את תוצאותיה העסקיות. המהלך נובע מדרישת לקוחותיה הגדולים, ובראשם הודו, להעביר אליהם את הייצור.

הוצאת הייצור מישראל היא אחד הצעדים שצפוי לנקוט יו"ר תע"א החדש, הראל לוקר, שנכנס לתפקידו בספטמבר 2017. לוקר נחוש להעביר את תע"א מהפך, שיוביל אותה משיעורי רווח נקי מזעריים ביחס למחזור לשיעור רווח של 8%–9%. לשם כך החברה צפויה להעביר חלק מהייצור למדינות שבהן העלויות נמוכות יותר, ולבצע שינויים מבניים עמוקים להגברת יעילות. כמו כל חברה ממשלתית תע"א, אינה זכאית להטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון, מה שמעלה את הוצאותיה לעומת המתחרה, אלביט מערכות.

תהליך ההתייעלות בתע"א ילווה בצמצום מטות, ביטול כפילויות בתפקידים וסנכרון גבוה בין קווי העסקים של חטיבות החברה. ההתייעלות לא בהכרח תלווה בפיטורים, אם כי מקורות בתחום העריכו בסוף השבוע כי בסוף התהליך עשויים לפרוש מהחברה כמה מאות עובדים. לטענתם, בחברה יש עדיין אבטלה סמויה של 600–700 עובדים. לפי המקורות, הפרישות יתרחשו לאחר שמיזוגים צפויים בין חטיבות החברה יציפו כפילויות בתפקידים של מנהלים ועובדים זוטרים וכן יחשפו עובדים מובטלים מעבודה, שהחברה לא תרצה להמשיך להעסיקם.

תע"א צפויה לעבור לפעול כחברה עם ניהול עסקים מרכזי וממוקד, החולש על כל זרועותיה. התהליך כבר התחיל כשלוקר הנחה את מנהלי החטיבות לא לבצע רכישות של חברות קטנות באופן עצמאי, אלא בפיקוח סמנכ"ל הפיתוח של תע"א.

גם מצעד הפורשים מהחברה כבר התחיל (ראו מסגרת בעמ' 3). לצד דירקטורים המפנים את מקומם בשבועות האחרונים, הודיעה החברה בסוף השבוע על פרישה של שני מנכ"לים בכירים. מנכ"ל תע"א, יוסי וייס, ומנכ"ל אלתא ניסים הדס. וייס יפרוש לאחר שיעביר חפיפה מסודרת למחליפו, כשזה ייבחר. ההסבר הרשמי הוא הגעתו של וייס לגיל פרישה באוגוסט 2018. סביר להניח שלוקר מעוניין גם במנהל אסרטיבי יותר, שיהיה מנותק מתפישות הניהול המסורתיות בחברה, ושיוכל להוביל עמו את המהפך.

יוסי וייס
עופר וקנין

זול יותר לייצר בהודו

לתע"א יש כיום 14.5 אלף עובדים ו–20 מפעלים בישראל. החברה פועלת בתחום אזרחי שעיקרו בנייה, הסבה ותחזוקת מטוסים, ובתחום ביטחוני שבו היא מפתחת ומייצרת מערכות מהמתקדמות בעולם בתחומי תעופה, חלל טילים ורובוטיקה. בתחום הביטחוני מתמודדת תע"א עם מגמות עולמיות מנוגדות: מצד אחד, התגברות הטרור מחייבת ממשלות להיערך למניעת פיגועים, מה שמעלה את הביקוש למוצרי מודיעין והתקפה (למשל כלי טיס בלתי־מאוישים, המצוידים במצלמות) לצד מערכות הגנה (סייבר), שהחברה יכולה להציע. מצד שני, הלוקאל־פטריוטיזם של המדינות, בעיקר הודו וארה"ב, אך גם באירופה, גורם להן להתנות זכייה במכרזים בייצור אצלן. מצב זה מחייב את התעשיות הביטחוניות הגדולות, ובהן תע"א, להוציא ייצור צבאי לחו"ל.

כיום רוב הייצוא של תע"א מתבצע בישראל. לחברה יש צבר הזמנות של 11 מיליארד דולר (לצה"ל וללקוחות זרים), מהם כמה מיליארדים בהודו. הבעיה של תע"א היא שהודו נהפכה ללקוח ניכר, המחזיק כ–50% מהיצוא הביטחוני של החברה. הריכוזיות הזאת היא מסוכנת, והחברה חייבת לגוון במהירות את לקוחותיה.

כמו כן, הודו דורשת שכל זכייה במכרזיה הביטחוניים תיוצר אצלה בחברה בת משותפת של תע"א (או חברה אחרת שזוכה במכרז) וחברה הודית. גם ארה"ב נוקטת גישה המחייבת ייצור בה עבור הצבא האמריקאי. המשמעות היא שכל קבלנות המשנה שעליה מסתמכת תע"א (וחברות נוספות כמו אלביט, תעש ורפאל) עלולה לעבור מחברות ישראליות קטנות ובינוניות להודיות ואמריקאיות. אמנם חלק מספקי המשנה הישראליים מנסים להקים חברות בנות בהודו ובארה"ב כדי לא לאבד את המכירות לתע"א, אבל לחברות קטנות זו בעיה, הכרוכה לא פעם במחיקת רווחיות.

עם או בלי ספקיות המשנה הישראליות, תע"א תתחיל להוציא מישראל חלק ניכר מהייצור. מבחינתה אין זה משנה אם קבלנית המשנה היא ישראלית או הודית. מעבר לכך, בהודו זול הרבה יותר לייצר מישראל. בתע"א אומרים כי מקורו של חלק מחוסר היעילות של החברה הוא בעלויות גבוהות של ארנונה ושכר, אפילו לעומת ארה"ב בארנונה, לא רק באבטלה פנימית.

ואולם בראייה לטווח ארוך, הוצאת הייצור לחו"ל בקבלנות משנה עלולה לפגוע אנושות בבסיס הצמיחה הישראלי־עצמאי של תע"א. התמוטטות שכבת קבלניות המשנה הישראלית עלולה להתברר גם כבעיה ברמה לאומית. משרד הביטחון עשוי להתעורר יום אחד ולגלות כי לתע"א, אלביט או רפאל המייצרות עבורו אין קבלני משנה ישראליים, ולכן המערכות המתקדמות שיזמין יהיו תלויות בקבלני משנה הודיים ואמריקאיים.

הראל לוקר. עודף ההיצע יבטל את התכנון
תומר אפלבאום

שיתוף פעולה עם וולוו

יעדי הפעולה העסקיים של תע"א בעידן לוקר יכללו התמקדות בהסבת מוצרים צבאיים וטכנולוגיות לשוק האזרחי. החברה נמנית עם המובילות בעולם בפיתוח רובוטיקה לצה"ל, כולל כלי טיס בלתי־מאוישים מתקדמים ומשאיות רובוטיות הפועלות בשטח.

החברה תבחן שיתופי פעולה בתחומים אלה עם חברות אזרחיות. לדוגמה, בתחום הרכב הרובוטי ייבחן שיתוף פעולה עם יצרניות כלי רכב רגילים כמו וולוו. כמו כן, פיתוח נוסף של מערכת המייצבת את היד של החייל כשהוא יורה יכולה לעבור הסבה לחדרי ניתוח. תחום נוסף שתע"א תבחן כניסה אליו נחשב לאחד החמים בימים אלה — מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים. החברה תנסה בין היתר, לקדם שיתוף פעולה בתחום עם ענקית הקמעונות האמריקאית וולמארט.

המשימה הגדולה העומדת בפני היו"ר החדש של תע"א אינה היעדים העסקיים המאתגרים של החברה — אלא השינוי הנדרש בתרבות הארגונית בחברה. התרבות הארגונית הקלוקלת הובילה את תע"א ב–2015 אל סף קריסה והפסד נקי. כ–1,000 עובדים היו מגיעים לעבודה, אך נותרים ללא תעסוקה, בהיעדר הזמנות חדשות.

ועד העובדים החזק בחברה מנע רפורמות מבניות שיכלו לחלץ את תע"א מהבוץ בזמן. רק כשהחברה היתה על סף קריסה ולאחר שיו"ר הוועד הדומיננטי, חיים כץ, פרש לטובת משרתו כשר העבודה והרווחה, ואהוד נוף התמנה במקומו, נחתמה באוגוסט 2016 תוכנית הבראה, שבמסגרתה פרשו מהחברה כ–750 עובדים קבועים. בנוסף, הוועד יצר בחברה תרבות ארגונית בעייתית במיוחד (ראו מסגרת בעמ' 2).

נתניהו מבקר בתעשייה האווירית
קובי גדעון / לע"מ

החברה תצא מתחומי פעילות שאינם רווחיים

גם המבנה של החברה דרוש טיפול. כיום תע"א פועלת עם שש חטיבות המכונות לטיפונדיות בלשון מבקרי החברה, בגלל פעילותן הנפרדת זו מזו. בתחום האזרחי פועלות שלוש חטיבות: כלי טיס אזרחיים — המייצרת מטוסי מנהלים; בדק מטוסים — העוסקת בהסבת מטוסי נוסעים למטען ובשיפוצים; וחטיבת הנדסה ופיתוח. גם בתחום הצבאי פועלות שלוש חטיבות: כלי טיס צבאיים, טילים וחלל, ואלתא, שייחודה המובהק הוא בפיתוח מכ"מים.

כל אחת משש החטיבות היא מרכז רווח והפסד בפני עצמה. לא פעם, באחת מהם שוכב ציוד במלאי כאבן שאין לה הופכין, אבל אחותה יוצאת למכרז על אותו ציוד. החטיבות בתחום הצבאי לא רק אינן מתואמות, הן אף מתחרות זו בזו על פיתוח וייצור. לדוגמה, כשמגיעה הזמנה למטוס ללא טייס (מל"ט), לוחצת כל חטיבה להוביל את הייצור.

בסוף השבוע הודיעה תע"א על השלב הראשון בשינוי: הקמת חטיבת תעופה שתרכז את כל עסקי תע"א בתחום התעופה. היא תמזג לתוכה את חטיבות בדק המטוסים, כלי הטיס האזרחיים, הנדסה ופיתוח וחלק ממפעל להב, המבצע אינטגרציה של מערכות אויוניקה (מערכות אלקטרוניקה לכלי טיס) ומשמש גם מרכז תחזוקה למטוסי קרב של חיל האוויר. לתפקיד מנהל החטיבה החדשה ימונה יוסי מלמד, המנהל כיום את חטיבת בדק.

מתע"א נמסר כי המבנה החדש יהיה מוטה עסקים, יאפשר העמקה של הסינרגיה בין פעילויות התעופה השונות בחברה ויביא להתייעלות תפעולית משמעותית. השינוי הארגוני יכלול גם יציאה מתחומי פעילות קיימים שאינם רווחיים.

לוקר התייחס למיזוג החטיבה האזרחית שאושר בדירקטוריון ואמר בסוף השבוע כי "החברה מצויה בתהליך של שינוי למבנה מוטה עסקים, שיחזק את יכולתה לפעול בשווקים הבינלאומיים שבהם היא מתחרה. קיימת תחרות עזה מול חברות ענק גלובליות בתקופה שבה מדינות רבות מחזירות את הייצור הביתה, וכל חברה נלחמת באגרסיביות על נתחי השוק. לתע"א יש את ההון האנושי והיכולות הטכנולוגיות מהטובים בעולם, ובכוונתנו לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלה. לצורך כך יש להתמקד ביתרונות היחסיים שלנו ובקווי עסקים ברורים. המהלך שעליו הוחלט היום בדירקטוריון הוא בדיוק בכיוון זה".

מקורות בענף התעשיות הביטחוניות העריכו כי בהמשך יתבצעו מהלכים להגברת התיאום בין החטיבות הצבאיות בתע"א לביטול התחרות ביניהן ולשילוב יכולות באופן מיטבי. עם זאת, השונות בהתמחויות של החטיבות הצבאיות גבוהה, ובשלב זה נראה שלא סביר שיתאפשר להגיע באמצעות תיאום ביניהן למיזוג. בתע"א אין כרגע ניירות עבודה העוסקים בתרחיש של מיזוג בין החטיבות הצבאיות, אך יש עבודה מסודרת שבוצעה בעבר למיזוג החטיבות האזרחיות.

חיים כץ
אוליבייה פיטוסי

לוקר ייאלץ להתמודד עם פרשות השחיתות בתע"א

ועד העובדים החזק התעשייה האווירית יצר תרבות ארגונית בעייתית במיוחד, שהובילה חברים בו ללב חקירת משטרה שנפתחה במארס, בחשד לשוחד ולסחיטה באיומים. לפי החשד, חברים בוועד אילצו עובדים בחברה להתפקד לליכוד ולהצביע בפריימריז לרשימת מועמדים שבחר יו"ר הוועד לשעבר, שר הרווחה, חיים כץ. לוועד היתה השפעה דרמטית על הנהלת החברה ובחלק מהזמן על היו"ר שלה. בכירים בחברה אף אמרו כי כץ ניהל את החברה לא פחות מהמנכ"לים והיו"רים שלה שהתחלפו, בעוד הוא נותר בתפקידו.

כץ זומן לחקירה באזהרה ובין העצורים היה גם בנו יאיר, הפעיל בוועד. באותן שנים ניהלו את החברה יצחק ניסן ואחריו יוסי וייס. היו"רים היו יאיר שמיר ודב בהרב, שפרש זמן קצר לאחר שהבין שלא יוכל להעביר רפורמה בחברה בהיעדר תמיכה של שרי האוצר והביטחון, נוכח השפעתו הפוליטית של חיים כץ ויו"ר החברה לשעבר, רפי מאור.

רק המאבק הבלתי־מתפשר של מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, שסיים באחרונה את תפקידו, שם קץ לחלק מהתופעות. ב–2016 רשות החברות הממשלתיות הודיעה למאור על הכוונה להעבירו מתפקידו בעקבות ממצאי בדיקה שערכה לגבי התנהלותו. הבדיקה חשפה כי מאור התערב בניהול החברה, תוך דחיקת המנכ"ל וייס, באופן העולה לכדי עבירה לכאורה על חוק החברות. כמו כן, בעקבות התנהלותו של מאור לא ננקטו צעדים נדרשים מול ועד העובדים, מה שפגע בחברה. מאור הכחיש את החשדות המיוחסים לו, וטען לרדיפה על ידי יוגב. עם זאת, במאי 2016 הוא הודיע על פרישתו, וההליכים המתוכננים נגדו בוטלו.

מינויו של כץ לשר הרווחה הוציא אותו בפועל מתע"א, אף שקשריו בחברה לא נותקו. רק חקירת המשטרה בתע"א בחצי השנה האחרונה, שעדיין לא הסתיימה וכללה את צמרת הוועד החדש, הורידה באופן ניכר את הפוליטיזציה בחברה.

עם זאת, תרבות ארגונית שנמשכה עשרות שנים אינה משתנה ביום. אף שהחברה נמצאת בחוד החנית של פיתוח טכנולוגיות ביטחוניות, יש צורך להטמיע בה תרבות עסקית של חברה תחרותית ונמרצת, ללא אבטלה סמויה או גלויה ועם יעדי הצלחה ממוקדים. לוקר, שנכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים, כבר החל בכך.

מתע''א נמסר בתגובה כי "לתעשייה האווירית אין כל תוכנית להעברת פעילות הייצור שלה לחו"ל. תע''א היא חברה ביטחונית ישראלית מקומית, אין לה כל אפשרות להעברת הייצור שלה לחו"ל, ו-97% מכוח האדם שלה נמצא בישראל. החברה מייצאת את מרבית תוצרתה, וכחלק מההתמודדות בשווקים העולמיים והסכמים בין מדינתיים, היא מבצעת כבר עכשיו חלק מפעילות הייצור שלה במדינות היעד. אין כרגע כל תכנית ספציפית להגברת הייצור מחוץ לישראל מעבר לנדרש לצורך הזכייה בעסקות ועמידה בהסכמים בין מדינתיים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם