נתניהו יציע להודים להמיר רכש גומלין ביטחוני - בחקלאות ובסייבר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו יציע להודים להמיר רכש גומלין ביטחוני - בחקלאות ובסייבר

הודו - לקוחה מרכזית של התעשייה הביטחונית הישראלית - דורשת להעביר לתחומה עד 100% מייצור הנשק שתרכוש, ומסכנת הכנסות של 750 מיליון דולר בשנה ■ הדרישה מאיימת על המשך פעילותן של כ-70 חברות ביטחוניות ישראליות, קטנות ובינוניות, המייצרות לחברות גדולות

4תגובות
מערכת ברק 8 לשיגור טילים
התעשייה האווירית

כ–20 חברות ביטחוניות קיבלו בימים האחרונים ממשרד הכלכלה והתעשייה הזמנה, תמימה למראה, לסיעור מוחות לקראת ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו בינואר. מאחורי ההזמנה עומד מאמץ דרמטי של משרד הכלכלה לאפשר את המשך קיומן של 60–70 חברות ביטחוניות בינוניות וקטנות, המעסיקות אלפי עובדים ומשמשות קבלניות משנה של ארבע החברות הביטחוניות הגדולות.

סיעור המוחות צפוי להתפצל לשתי פגישות: אחת עם ארבע החברות הגדולות — אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל ותעש; ואחרת שאליה הוזמנו חברות בינוניות — ובהן אסטרונאוטיקס, קומטקט, ראדא, מנועי בית שמש ובז רכיבים ומכלולים תעופתיים. לחברות נמסר שלביקור נתניהו בהודו תתלווה נציגות של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), ושסיעור המוחות יתקיים עמה במשרדי חברת הייעוץ BDO בתל אביב.

הבעיה שעמה מתמודדים במשרד הכלכלה היא שחלק ניכר מעסקיהן של החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות ממוקד בהודו. התלות בלקוח אחד מסוכנת בפני עצמה, אבל המצב החריף ב–2016, כשהודו התחילה להגדיל את דרישות רכש הגומלין שלה. לפי כללי הסחר הבינלאומי, ממשלה יכולה לדרוש מחברה שזוכה במכרז ממשלתי לבצע בתחומה חלק מהרכישות הקשורות בביצוע המכרז, ובכך היא מחזקת את התעשייה המקומית שלה. בתחום הביטחוני נעות דרישות רכש הגומלין בין 25% ל–50% מסכום המכרז. בישראל עלה הנושא לכותרות באחרונה סביב פרשת תיסנקרופ: החברה נדרשה לבצע רכש גומלין או השקעה בהקמת מפעל בישראל לאחר שחתמה עם משרד הביטחון על הסכם לבניית צוללות לחיל הים.

כשהדרישות לרכש גומלין מועלות על ידי ממשלות זרות, הן עלולות לגרום להוצאת ייצור מישראל. לפי מקורות בתעשייה הביטחונית הישראלית, הודו הגדילה באחרונה את דרישות רכש הגומלין שלה מכ–30% ל–50%, ובחלק מהמקרים ל–60%. חלק מהדרישות ההודיות כרוכות במעבר לייצור מקומי בהודו.

בעקבות סיעור המוחות, שוקל משרד הכלכלה להציע להודו בין השאר לבצע רכש גומלין בתחומים אחרים, שלהודו יש עניין לקדם — כמו חקלאות וסייבר, שבהם יש לישראל מה לתרום.

"לישראל אין סיכוי בייצור"

משרד הביטחון בהודו נחשב לקוח משמעותי של התעשייה הביטחונית בישראל, וכמוהו משרדי ביטחון במדינות אחרות באסיה ובארה"ב, שמלווים מכרזים ביטחוניים בייצור מקומי. בכיר באחת החברות הביטחוניות הגדולות אמר כי בשנים הקרובות צפוי לצאת לחו"ל חלק ניכר מהייצור של החברה, ובישראל יישאר בעיקר תחום המחקר והפיתוח. היציאה לחו"ל נובעת מדרישת לקוחות לייצור במדינותיהם, וגם מעלויות הייצור הגבוהות בישראל.

סך המכירות של ארבע החברות הביטחוניות הגדולות נאמד ב–10–12 מיליארד דולר בשנה — מהם 3–4 מיליארד דולר מכירות לצה"ל ועד 8 מיליארד דולר ביצוא; מתוכו, היצוא להודו מגיע לסכומים של 1.5 מיליארד דולר בשנה ויותר. רכש גומלין של 50% משמעו אובדן ייצור בישראל לטובת הודו בסכום של עד 750 מיליון דולר בשנה.

בנוסף פועלות בארץ 60–70 חברות ביטחוניות קטנות ובינוניות, המשמשות קבלניות משנה של החברות הגדולות. מכירותיהן מסתכמות בכ–2 מיליארד דולר בשנה — מהם 75% בארבע החברות הביטחוניות הגדולות, במישרין ובעקיפין. במשק קיימות כ–200 חברות נוספות המעניקות שירותים נלווים למגוון לקוחות, ובהן החברות הגדולות, בכ–200 מיליון שקל בשנה. השפעתו השלילית של רכש הגומלין צפויה להיות מורגשת יותר בשדרה המרכזית של החברות הבינוניות והקטנות, התומכות בחברות הגדולות.

התעשייה הביטחונית הישראלית כבר עמדה בפני סכנה דומה כשארה"ב הודיעה ב–2016 על כוונתה לבטל את השימוש ב–26% מהסיוע הביטחוני האמריקאי — כ–800 מיליון דולר בשנה — לרכישות מהתעשייה הישראלית. בעקבות סדרת מגעים אינטנסיבית בדרגים הבכירים ביותר בין המדינות, הוסכם כי הביטול ייעשה רק ב–2026–2028. כלומר, התעשייה קיבלה תקופת חסד של כמה שנים להיערך לשינוי.

עם זאת, מקור בכיר באחת החברות הביטחוניות הגדולות אמר כי "לישראל אין סיכוי בייצור. העלויות כאן גבוהות, והעולם רוצה ייצור אצלו. לכן, רוב הייצור שמתבצע בארץ יעבור בהדרגה לחו"ל בשנים הבאות. ישראל צריכה להיות החממה הטכנולוגית של העולם — זהו הערך המוסף שלה".

פגיעה אנושה בתעשייה הבינונית והקטנה

מערכת היחסים העסקית בין ישראל להודו ידעה עליות ומורדות בעשור האחרון. הנפגעות העיקריות ממנה היו חברות נדל"ן שנכנסו להודו במיזמים משותפים עם חברות מקומיות, ודיווחו בחלקן על בעיות של הונאה שגרמו לנסיגה ממנה בהפסדים כואבים.

שר הכלכלה אלי כהן
אייל טואג

מנגד, היחסים הביטחוניים היו יציבים יחסית, למעט באירועים של חילופי שלטון. חלק מהתעשיות הביטחוניות הגדולות נכוו מכך שמפלגת שלטון חדשה האשימה את קודמתה בשחיתות ובקבלת שוחד במכרזים ביטחוניים. עקב כך למשל מנועה תעש בשנים האחרונות מעסקים מול הודו.

הקרבה הגיאוגרפית של הודו לאיראן, והאיומים על הודו מצד שכנותיה הם בסיס לשיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל להודו, כשהענף הביטחוני הוא נדבך מרכזי בו. ישראל אף הגדירה את הודו כשותפה אסטרטגית חשובה. בשנה החולפת, לקראת ביקור ראש ממשלת הודו בישראל ביולי השנה, נחתמה עסקת ענק בין התעשייה האווירית להודו בהיקף של 1.6 מיליארד דולר למכירת מערכות הגנה אווירית ממשפחת ברק 8 להודו. גם רפאל חתמה על עסקה למכירת מערכות טילים נגד טנקים להודו בכחצי מיליארד דולר, אולם באחרונה פורסם כי משרד ההגנה ההודי החליט לבטל את העסקה כדי לקדם ייצור מקומי של הטילים במסגרת המאמצים ההודיים לפתח תעשייה מקומית.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "במסגרת החלטת הממשלה לחיזוק היחסים עם הודו ולקראת ביקור ראש הממשלה בהודו, שאליו יצטרף שר הכלכלה, סוכם כי הרשפ"ת תוביל תהליך בחינה מחדש של אופן מימוש המחויבות של החברות הישראליות מול משרדי הכלכלה והביטחון ההודים. כיום, דרישות רכש הגומלין בהודו בעסקות ביטחוניות הן 100% קבלנות משנה מקומית (רכש ישיר) משווי העסקה. לפיכך, חברות ישראליות לא נהנות מעסקות אלה, לא ברכש ולא בידע. ההליך נועד לשמר ולשדרג את היחסים עם הודו ולאפשר לחברות הישראליות ליהנות מרכש הגומלין המתבצע בין המדינות בהיקפים משמעותיים".

המשמעות של מעבר ל–100% ייצור בהודו היא פגיעה אנושה בשדרה המרכזית של התעשייה הביטחונית הבינונית והקטנה בישראל, התומכת בארבע התעשיות הגדולות, אלביט, התעשיה האוירית, רפאל ותעש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#