איי קיימן, ברמודה ולוקסמבורג - בעשירייה הפותחת של המדינות המשקיעות בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איי קיימן, ברמודה ולוקסמבורג - בעשירייה הפותחת של המדינות המשקיעות בישראל

סקירת הכלכלן הראשי מעלה כי ההגבלות על השקעות זרות בישראל רבות באופן משמעותי מאלו המוטלות על השקעות זרות במדינות אחרות

13תגובות
איי קיימן
בלומברג

קירת הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה אתמול הציגה ניתוח של עשר המדינות מהן מגיעות הכי הרבה השקעות זרות לישראל. עם זאת, מיקומה של ארה"ב בראש הרשימה הוא היחיד שאותו ניתן לנמק בפעילות כלכלית אמיתית.

אחרי ארה"ב מדורגות ברשימה מדינות כמו איי קיימן, ברמודה ולוקסמבורג — שהסיבה העיקרית להימצאותן בדירוג היא העובדה שהן משמשות מקלטי מס גם לכסף ישראלי. לפי הכלכלן הראשי, הנוכחות של הולנד ושווייץ ברשימה ככל הנראה נובעת מסיבות חשבונאיות.

בסקירת הכלכלן נכתב כי "הרשימה כוללת מדינות שהיקף הסחר בינן לבין ישראל מוגבל, והן מופיעות ברשימת מקלטי המס. ניתן להניח — בשל היקף הסחר הנמוך באופן יחסי להיקף ההשקעות ובשל גודל הכלכלה המוגבל של מדינות אלה — שגם הימצאותן של הונגריה ושל הולנד ברשימה נובעת מסיבות חשבונאיות וביורוקרטיות, ולא מייצגות פעילות כלכלית גדולה באופן מיוחד בינן לבין ישראל".

בבחינה של עשר המדינות המובילות בהיקף ההשקעות היוצאות מישראל בולטת הולנד, ש–40% מההשקעות היוצאות מישראל מגיעות אליה. בסקירה נכתב כי סביר להניח שחלק מההשקעות שמגיעות להולנד ממשיכות לאחר מכן למדינות אחרות, ויירשמו תחת מלאי ההשקעות היוצאות של הולנד.

עד 90% מההשקעות הישראליות — בתרופות

הסקירה מצאה גם כי ההגבלות הגבוהות על השקעות זרות בישראל לא מרתיעות את המשקיעים ממדינות אחרות. ההגבלות בישראל רבות ומכבידות באופן משמעותי להגבלות על השקעות זרות במדינות אחרות החברות ב–OECD. ואולם בהשוואה למדינות OECD שבהן התמ"ג לנפש ורמת הפיתוח דומה לזו של ישראל, משקל ההשקעות הזרות מתוך התוצר בישראל הוא הגבוה ביותר.

מדד הגבלת ההשקעות הזרות (FDI Regulatory Restrictiveness Index) של ישראל הוא 0.188, בהשוואה לממוצע OECD של 0.067. ענפי החשמל, התקשורת, החקלאות והתחבורה בישראל בולטים במגבלותיהם על השקעות זרות לעומת ממוצע מדינות OECD. מנגד, בענפי החציבה ומשאבי הטבע, הדיג, שירותי עריכת דין והחשבונאות, הקמעונאות והבנקאות — ישראל מטילה פחות מגבלות על משקיעים זרים מהממוצע בארגון.

לפי הכלכלן הראשי, העובדה שישראל מצליחה בשנים האחרונות למשוך השקעות זרות בהיקף גדול יותר ממדינות הדומות לה ברמת הפיתוח והתוצר לנפש יכולה ללמד על האפשרות שלישראל קיים פוטנציאל שעדיין לא מומש למשיכת השקעות מחו"ל.

לפי הכלכלן הראשי, הדרך למימוש הפוטנציאל הזה היא פיתוח נוסף של כוח עבודה מיומן, חתימה על הסכמי סחר חופשי, הסכמי הגנה על השקעות וקידום של שינויים מבניים ורפורמות להגדלת נגישות המשק להשקעות זרות. מצד שני, במצב של תעסוקה מלאה שבו נמצאת ישראל, השקעה נוספת יכולה להביא לעליית שכר וייסוף השקל, ללא גידול בפריון העבודה. לכן, על ישראל לקדם מהלכים שיגבירו את ספיגת הידע והטכנולוגיה המזוהים עם השקעות זרות.

סקירת האוצר עוסקת גם בהשקעות הישירות היוצאות מישראל למדינות אחרות. במישור זה, לפי האוצר, בולטים ענפי הכימיקלים והתרופות. בין 50% ל–90% מההשקעות הישירות היוצאות מישראל בין 2010 ל–2015 היו בענפים אלו. עם זאת, חלק משמעותי מהשקעות אלו עשוי לנבוע מעסקות הענק שביצעה חברת טבע בשנים האחרונות.

בחינה של ענפי ההשקעות הנכנסות לישראל מגלה גיוון רב יותר, כשההשקעות בשירותי תקשורת ומידע הן היחידות שמראות צמיחה יציבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#