חוק ההסדרים החדש - מגרש משחקים של רגולציה מופחתת לחברות פינטק

במשרד האוצר מנסים לקדם הקמה של יחידה ממשלתית להקטנת הביורוקרטיה והקלות לחברות חדשניות ■ מנגד, נכשל ניסיון להטיל אמצעי אכיפה דרקוניים על הבדואים בפזורה ■ חוק ההסדרים סובל מסד הזמנים הלחוץ של תקציב 2019, כך שתוכניות רבות לא יספיקו להיכנס אליו

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יישוב בדואי לא מוכר
יישוב בדואי לא מוכר. המענקים למי שיעבור ליישוב מוכר צפויים לגדולצילום: אליהו הרשקוביץ

מגרש משחקים עם רגולציה מופחתת לחברות חדשנות, בעיקר חברות פינטק, וכן הקמת יחידה ממשלתית מרכזית להקטנת הביורוקרטיה — אלה שתיים מההקלות החשובות הצפויות להיכלל בחוק ההסדרים ל–2019.

חוק ההסדרים הקרוב כולל מספר קטן יחסית של תוכניות, שהיקפן אינם גדולים — בגלל סד הזמנים הלחוץ לחקיקה. בגלל הכוונה במשרד האוצר לחוקק את התקציב ואת חוק ההסדרים ל–2019 כבר במחצית הראשונה של 2018, חוק ההסדרים אמור לזכות באישור הממשלה כבר בשבוע הראשון של ינואר, בתוך כשבועיים בלבד מהיום. חוק ההסדרים ל–2017–2018 נחקק לפני כשנה יחד עם התקציב הדו־שנתי.

מפאת חוסר הזמן, רק תוכניות בשלות יספיקו להיכנס לחוק, וייתכן גם שתוכניות שאמורות היו להיכנס אליו יידחו בשל בעיות שיתגלו ברגע האחרון. עם זאת, בין התוכניות החדשות שנבחנות נמצאות גם התוכנית למלחמה בביורוקרטיה הממשלתית, שנועדה לשפר את הדירוג של ישראל במדד קלות עשיית עסקים (מדד Doing Business) של הבנק העולמי, שבו היא ממוקמת במקום 54 הלא־מחמיא בין המדינות שבמדד).

לשם כך פעלה בשנה האחרונה ועדה באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, רוני חזקיהו, ובהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, הקרובה לסיכום המלצותיה. אחת ההמלצות המרכזיות תהיה הקמת יחידה כלל־ממשלתית מרכזית, שתהיה אחראית על הקטנת הביורוקרטיה הממשלתית, בדרכים כמו מעבר לדיווח מקוון, הקטנת מספר הדיווחים למשרדים השונים, והפחתת זמן התגובה שניתן למשרדים במסגרת הדרישות שלהם מהציבור. ההמלצות יכללו שורה של צעדים טכניים שנועדו לצמצם את הממשק של משרדי הממשלה עם האזרחים, לייעלו ולזרזו. ההצעות לא יעסקו בתוכן הפיקוח הממשלתי, כלומר לא יתערבו במהות הרגולציה, אלא רק בדרך שבה הפיקוח מבוצע.

דירוג ישראל במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי,
מתוך 190 מדינות

עם זאת, בשלב זה אין עדיין הסכמה היכן תשב היחידה הכלל־ממשלתית. שתי ההצעות המובילות הן להכפיפה לאגף החשב הכללי או למשרד הכלכלה, האחראי על הקשר של הממשלה עם התעשיינים ועם העסקים הקטנים. לא ידוע מה יהיו סמכויות היחידה, כך שאין ודאות שההצעה תספיק להיכלל בחוק ההסדרים.

תוכנית נוספת היא הקלת הרגולציה על חברות חדשנות, בעיקר חברות פינטק. גם תוכנית זו כנראה אינה בשלה עדיין, ולכן ההצעה בחוק ההסדרים תהיה להקים ועדה לבחינת הנושא. הכוונה היא להקים "ארגז חול פיקוחי" לחברות צעירות וחדשניות שהרגולציה הקיימת (בעיקר הרגולציה הפיננסית) אינה יודעת כיצד להתייחס אליהן. במטרה לאפשר לתחום להתפתח, מנסים רגולטורים מסוימים בחו"ל להעניק לחברות כאלה מגרש משחקים מגודר ומוגן, שבו הן יכולות "לשחק" ולהתפתח מבלי שהמפקחים עוצרים אותן. הכוונה היא לתת הקלות, עד כדי פטור כמעט מוחלט מרגולציה, לחברות חדשניות וקטנות. ההקלות יפוגו כשהחברות יגדלו.

הפטור מרגולציה נועד להקל על שני הצדדים — לאפשר לחברות החדשניות והצעירות לצמוח, וגם לאפשר למפקחים לעקוב וללמוד את הטכנולוגיה החדשה, לפני שהם מגבשים עמדה בשאר לרגולציה המתאימה לה. עם זאת, לא ברור אם קיימת כיום סמכות חוקית לפטור חברות מסוימות מרגולציה או לקבוע בעבורן רגולציה מופחתת. הצוות שיוקם יצטרך לשקול כיצד לאפשר זאת.

"שיטת העז"

לצד ההקלות שהוזכרו ברגולציה הממשלתית, חוק ההסדרים היה אמור לכלול הכבדה ניכרת של הרגולציה דווקא על האוכלוסייה המוחלשת ביותר בישראל — הבדואים המתגוררים ביישובים בלתי מוכרים בפזורה בנגב. כישלונה של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים לפינוי הקרקעות שתפסו הבדואים באופן לא חוקי הביא לניסיון להכביד על הבדואים באמצעי אכיפה ופינוי לפי חוק. הכוונה היתה לקבוע שורת סמכויות, שמוגדרות דרקוניות, לפינוי בכוח של הבדואים — שלא באמצעות פסק דין של בית משפט. לשם האיזון נלוותה לכך הגדלה של התמריצים הניתנים לבדואים בניסיון לשכנע אותם לעבור להתגורר בכפרים המוכרים, מבלי שיידרשו לוותר על תביעות הבעלות שלהם על הקרקע. כיום המדינה מציעה לכל זוג בדואי קרקע מפותחת לבניית בית ביישוב מוכר, בתוספת מענק של 100 אלף שקל, בתמורה לפינוי ביתו בפזורה. עד כה ההיענות הבדואית להצעה היתה נמוכה, ולכן בחוק ההסדרים נשקלת הצעה להגדלת התמריצים הכספיים.

אלא שלא נקבעו פרטי ההטבה המוגדלת שתינתן לבדואים, ומנגד נכללו אמצעי אכיפה קשים שאמורים היו להביא לפינויים בכוח. האמצעים היו כה חמורים, שהיו מי שטענו כי מדובר ב"שיטת העז" — כי משרד האוצר, כנראה בלחץ של משרד החקלאות, האחראי על הטיפול בבדואים, הסכים לכלול בחוק ההסדרים הצעה מרחיקת לכת, ביודעו שההצעה לא תעבור את הביקורת של משרד המשפטים. כך אכן קרה: משרד המשפטים התערב והביא לגניזת ההצעה להפעלת אמצעי אכיפה. ההצעה להגדלת ההטבות אמנם נותרה בטיוטת חוק ההסדרים המתגבשת, אבל כאמור היא עדיין עמומה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker