החוק לעידוד השקעות הון אינו עניין של הון-שלטון, גם במקרה של טבע

בניגוד לזעקות של חברי הכנסת, המדינה כבר זיהתה את הבעיות בחוק עידוד השקעות הון - וערכה בו חמישה תיקונים בשבע שנים ■ זה לא אומר שאין מקום לתיקון נוסף, שיבחן הוספת תנאי תעסוקה, אבל רק בתמורה להטבות מס גדולות ■ וטבע? לגביה זה בכל מקרה לא ישנה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פגישת ועדי טבע עם שרי האוצר והכלכלה
פגישת ועדי טבע עם שרי האוצר והכלכלהצילום: משרד האוצר

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) השתמשה אתמול בחסינות הפרלמנטרית שלה כדי לחשוף את המחלוקת המיסויית השוררת בין חברת טבע לרשות המסים, בנוגע לתשלומי המס של החברה ב–2014–2015.

אף שמדובר בשנתיים רווחיות מאוד עבור טבע, כשהרווחים מתרופת הקופקסון היו עדיין בשיא, טבע טוענת להפסדים מצטברים של 3 מיליארד שקל בשנתיים האלה, שמביאים לכך שהיא כמובן לא צריכה לשלם מסים. ככל הידוע, הטענה של טבע היא שמדובר ב–3 מיליארד שקל של הפסדים צבורים מהעשור הקודם, שבמהלכו נהנתה מפטור מלא ממס, ושהיא משתמשת בהם כמגן מס בעיתוי הראשון שבו הדבר התאפשר — כלומר בפעם הראשונה בכעשור שבו היא נדרשת להתחיל לשלם מס.

0:00
-- : --

קשה להביע עמדה בנוגע לתכנון המס הזה של טבע, ואם הוא לגיטימי משפטית או לא. רשות המסים היא זאת שצריכה להחליט אם היא מקבלת את הטענות של טבע. ככל הידוע, לפחות חלק מהעמדות ברשות המסים נוטות לדחות את הפרשנות הזאת של טבע, בטענה כי היא נהנית מ"כפל מבצעים". טבע קיבלה מהמדינה מבצע של 0% מס במשך קרוב לעשור, וכשהמבצע הראשון הסתיים — היא משתמשת בהפסדים שנצברו במהלכו כמגן מס על מנת להמשיך שלא לשלם מסים גם בהמשך.

בכל מקרה, הוויכוח על תכנון המס של טבע ב–2014–2015 חושף את מה שיחימוביץ' ניסתה להבליע — שבניגוד גמור לצעקות הרמות שלה ושל שאר חברי הכנסת (מוסי רז ממרצ כבר הציע להקים "ועדת חקירה פרלמנטרית להטבות המס"), בעיית המס האפסי של טבע היא כבר בעיה פתורה.

חברי הכנסת שואגים במלוא גרונם, אבל הם נזכרים לעשות זאת שבע שנים אחרי שהמדינה כבר התעוררה בעצמה, והחלה לטפל בבעיה. היה זה מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שהבחין כבר ב–2010 באבסורד של הטבת המס הענקית שקיבלה טבע — הבטחה ל–0% מס במשך כעשור — ודאג לבטל אותה. לכן, מ–2011 המסלול של 0% מס לא קיים יותר.

זאת הסיבה שמ–2014 טבע נדרשת לשלם מס — המסלול שבו היתה ושהבטיח לה פטור ממס למשך עשור נגמר, והוחלף במסלולים אחרים, נדיבים הרבה פחות. בעקרון טבע חשופה היום לשיעורי מס שבין 7.5% ל–16%, בהתאם למסלולים השונים בחוק לעידוד השקעות הון. אבל 0% מס כבר אינו אחת מהחלופות העומדות לפניה.

חיים שני
ביטל את מסלול 0% מס לטבע. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שניצילום: אוליבייה פיטוסי

חוסר יציבות קריטי

זהו דיון היסטורי ארוך מדוע נדחפה מדינת ישראל לטעות של הצעת מסלול השקעה פטור לחלוטין ממס, שנולד בתיקון בחוק לעידוד השקעות הון ב–2005. זהו דיון בהיסטוריה קצת יותר קרובה מדוע נדרשה מדינת ישראל, בחלוף שש שנים בלבד, לתקן את התיקון לחוק מ–2005 — תיקון שכולם הרגישו שהיה מופרז לחלוטין, ושיחק לידהן של החברות הגדולות.

הבעיה היא שמאז התיקון שנעשה ב–2011 על ידי שני (תיקון 68 לחוק) נוספו עוד לא פחות מחמישה תיקונים שונים לחוק (הגענו כבר עד לתיקון 73), שיעורי המס עלו וירדו חמש פעמים — וגם הוקם צוות בינמשרדי נוסף שבחן את מבנה החוק לעידוד השקעות הון בראשותה של מנכ"לית משרד האוצר ב–2015 יעל אנדורן, ארבע שנים בלבד אחרי שהצוות של שני כבר הגיש מסקנות בנוגע לחוק. עכשיו, בגלל פיטורי הענק בטבע, חברי הכנסת דורשים להקים ועדת חקירה כדי לדון, בפעם השלישית בתוך שבע שנים, באותו חוק עצמו.

אין ספק שהחוק לעידוד השקעות הון מעורר הסתיגויות רבות, ומדינת ישראל לא מצליחה לגבש את עמדתה הסופית לגביו. מאחר שמדובר בחוק כבד, שהיקף הטבות המס בו ב–2013 הגיע כבר ל–7.7 מיליארד שקל בשנה — אין הערכה לגבי היקף הטבות המס לאחר 2013, בגלל הוויכוח על ההפסדים הצבורים של טבע. נזכיר שמתוך 7.7 מיליארד שקל בהטבות, טבע גרפה לכיסה כ–3 מיליארד שקל.

המחלוקת מטלטלת את המדינה מקוטב אחד למשנהו. התוצאה היא חוסר יציבות קריטי בהטבות שמציע החוק, ובסופו של דבר טרפוד הצלחת החוק: איזה יזם יסתכן בפתיחת מפעל בישראל, כשאחת לשנה וחצי משנים לו את כללי המיסוי שעל פיהם הוא פועל?

פיטורי 1,700 עובדי טבע יוצרים טלטלה נוספת, מחודשת, כשמוקד המחלוקת נוגע לשאלת ההתניות: האם הטבות המס של החוק לעידוד השקעות הון צריכות להינתן עם התניות בנוגע לתעסוקה או השקעות? ב–2011 שני הכריע באופן קטגורי נגד התניות כלשהן. שמה של הביורוקרטיה הישראלית יצא לשמצה, וההנחה היתה שהכפפת הטבות המס לתנאים שונים, שהעמידה בהם תצטרך לקבל את אישור הביורוקרטיה, תהפוך את ההטבות ללא אטרקטיביות עבור חברות היי־טק מצליחות.

שני העדיף חוק פשוט, שכל היצואנים יכולים ליהנות ממנו בקלות וללא מחסומי ביורוקרטיה, ולכן במקום התניות שני הפך את החוק לעידוד השקעות הון לחוק הוגן יותר: מסלול ה–0% מס ליצואני הענק בוטל מצד אחד, ומצד שני ניתנו הקלות ליצואנים קטנים.

בחנה את מבנה החוק לעידוד השקעות הון. מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, יעל אנדורןצילום: תומר אפלבאום

בעולם מציבים תנאים להקלות במס

מה הטעם לשלם לטבע 20 מיליארד שקל בהטבות מס במשך עשור, אם החברה כלל אינה נדרשת לתת תמורה כלשהי בתעסוקה ובהשקעות בגין ההטבות?

ועדת אנדורן עסקה ב–2015 בדיוק בשאלה הזאת: "כיום הזכאות להטבות מס אינה מותנית בעמידה ביעדים תוספתיים המקדמים מטרות מרכזיות של החוק. עובדה זו מצמצמת את יכולת המדינה להשפיע באמצעות תמריצי המס על החלטות החברה ביחס לפעילותה בישראל: החברה תזכה באותן הטבות מס בין אם תגדיל ובין אם תקטין את פעילותה בישראל; בין אם תיקח סיכונים עסקיים ותשקיע בייזום פעילות חדשה וחדשנית ובין אם תימנע מביצוע השקעות בהון ובחדשנות; בין אם תגדיל את היקף התעסוקה האיכותית ובין אם תצמצם אותה".

לפחות שלושה מחברי ועדת אנדורן — אנדורן עצמה, הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה, ומנהל מרכז ההשקעות נחום איצקוביץ' — סברו כי זהו מצב לא סביר, וכי יש מקום להתנות את מתן הטבות המס. כדי לא ליצור שוב ביורוקרטיה שתרוקן את החוק מתוכנו, הם העלו הצעה לפיה רק 20 החברות שמקבלות את ההטבה הגדולה ביותר (רווח של יותר מ–400 מיליון שקלים), יצטרכו לעמוד בהתניות. אם היקף הטבת המס שלהן עלה על היקף תשלומי השכר שלהן, הרי שיתרת הטבת המס שלהן תחויב בהגדלת השקעה או הגדלת תעסוקה איכותית.

ההצעה, נתקלה בהתנגדות נחרצת של ארבעה חברים אחרים בוועדה — ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנהל רשות המסים משה אשר וכן אגף התקציבים באוצר. ההתנגדות נבעה מחשש לביורוקרטיה מרתיעה, אבל בעיקר מהחשש כי העלאת רף הדרישות עלולה לגרום לחברות היי־טק מצליחות — כאלה שיש להן לא מעט הצעות מיסוי אטרקטיביות אחרות בעולם — לנטוש את ישראל.

עקרונית, יוג'ין קנדל טען שכל החישוב של הטבות מס הוא מקושקש, מאחר שלא מדובר בהטבה כי אם בשיעור המס המירבי שישראל יכולה לגבות מחברות, שיש להן חלופות אטרקטיביות בעולם.

המחלוקת הביאה לכך שההצעה לא אומצה. בדיעבד, לנוכח הסערה שמחוללים הפיטורים בטבע והדרישות של הח"כים להקים ועדת חקירה לבדיקת החוק לעידוד השקעות הון כולו, אולי חבל שכך. מדובר היה בהצעה מידתית, שהטילה הגבלות של היקף הטבת המס רק על מספר מצומצם של חברות, רק בהיקפי הטבה גדולים מאוד, ובכל מקרה לא דובר על הגבלת ההטבות כי אם על הצבת דרישות נוספות אם וכאשר ההטבה חורגת מגבול מסוים.

אמנם קיים הסיכון שהצבת דרישות כאלה עלולה להביא להרחקת השקעות מישראל, אבל בשל מידתיות ההצעה ניתן להניח שלא מדובר בסיכון משמעותי. מה עוד שבדיקה של ועדת אנדורן העלתה כי חלק גדול מהמדינות הגדולות בעולם — בריטניה, גרמניה, הולנד, יפן ואחרות — מציבות תנאים שונים על מתן הטבות מס.

אז כן, למרות הצעקות של חברי הכנסת, החוק לעידוד השקעות הון הוא דווקא אחד החוקים שהמדינה בחנה בתשומת לב, וכבר תיקנה לא מעט ליקויים שהיו בו. גם אם יש תיקונים נוספים שניתן וצריך לשקול אותם, בוודאי לא מדובר בחוק שערורייתי, שמשרת מטרות של הון־שלטון, אלא בחוק מרובה אילוצים, שעדיין לא נמצאה נוסחת הקסם לגביו. בכל מקרה, הזעקות הרמות לא יעלו ולא יורידו לגבי מפוטרי טבע, גם מכיוון שהשינויים שנשקלים לא יחולו עליהם, וגם מכיוון שהמדינה גם כך הרעה כבר את תנאיה של טבע בחוק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker