משבר טבע |

למדינה יש שוט נגד טבע - האם כחלון ונתניהו ישתמשו בו למען העובדים?

המדינה וטבע מנהלות מו"מ בנוגע לגובה המס שתשלם החברה לשנים 2014–2016 ■ באוצר חלוקים בשאלה אם אפשר לנצל זאת כמנוף לחץ נגד הנהלת טבע, ויקיימו היום פגישת הכנה לקראת הפגישה מחר עם מנכ"ל החברה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי "טבע משאפים" במפעל בירושלים
חגי עמית
חגי עמית

העלות של חצי יום השביתה שהתקיימה אתמול ולא צפוי לה המשך נאמדת באוצר בכמה מאות מיליוני שקלים. בהתחשב בנזק הכספי הזה, השאלה הגדולה המרחפת מעל הצעד הדרמטי של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, היא מה הוא מנסה להשיג.

גם העובדים של טבע מודים כי בתמונת המצב הנוכחית, לאור הצניחה במכירות הקופקסון וירידה בהשקות של התרופות הגנריות, יש בטבע יותר מדי עובדים שאין להם מספיק עבודה — גם קודם למשבר טבע לא היתה ארגון רזה וסבלה מכיסי אבטלה סמויים. הקרב הנוכחי הוא אפוא על הפיצויים שיקבלו המפוטרים.

טבע היא חברה פרטית. מבחינת מנכ"ל החברה, קאר שולץ, המשק הישראלי יכול להיות מושבת גם חודש. השביתה הנוכחית נועדה אם כך ללחוץ על הממשלה שתעשה משהו, ולא על מנכ"ל טבע. אלא שלא פורסמה רשימת דרישות, איש לא איים להמשיך את השביתה במשק, ובהסתדרות הודו בסוף השבוע שהצהרת שר האוצר, משה כחלון, כי ייפגש עם שולץ ביום שלישי, כמו גם הכרזת נתניהו כי הוא מצפה שבהנהלת טבע יתחשבו במפוטרים — כבר מילאו את דרישותיו של ניסנקורן. כך שהשביתה של אתמול נראית יותר כמו מפגן כוח לא ברור, או ליתר דיוק עץ שיו"ר ההסתדרות טיפס עליו, ולא מצא דרך לרדת.

הטבות מס חריגות - גם אחרי תום הפטור

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום

עם זאת, למדינה יש שוט נגד טבע — שהיא יכולה להשתמש בו אם היא מעוניינת שטבע תעשה יותר למען המפוטרים שלה. טבע ורשות המסים נמצאות בימים אלה במשא ומתן לגבי היקף המסים שתשלם החברה בגין 2014 והלאה. בכל הנוגע ל–2014 מדובר על משא ומתן שנמצא ברגעים האחרונים. אם המדינה לא תגיש את השומה שלה עד ינואר הקרוב — השומה שתהיה בתוקף תהיה בהתאם להצהרת טבע, הנמוכה מהמסים שדורשת ממנה המדינה.

2014 היתה השנה שבה הסתיימו עשר שנות הפטור ממסים שמהן נהנתה טבע. עם זאת, גם אחרי המועד הזה טבע המשיכה ליהנות מהטבות מס. תיקון בחקיקת המס, שהוכרז עליו במסגרת חוק ההסדרים של 2016, קובע שאם הקניין הרוחני (IP) של חברה רשום בישראל, היא עונה על ההגדרות של חברת טכנולוגיה ויש לה מחזור של יותר מ–10 מיליארד דולר בשנה — היא תשלם שיעורי מס של 6% בלבד, בין אם היא נמצאת בפריפריה או במרכז. זאת, במקום שיעורי המס שמהם יהנו חברות מועדפות מן המניין, כתוצאה מאותו תיקון של חוק עידוד השקעות הון: מס של 7.5% בפריפריה ו–16% במרכז הארץ — שגם הם מהווים הטבה.

לטבע היתה אפשרות לנסות להשיג הטבה דומה לזאת שקיבלה אינטל — שמשלמת מס של 5% בשנה על מפעלה בפריפריה — וויתרה עליה. כך או כך, גם אחרי 2014 הטבות המס של טבע לא היו מינוריות. היא משלמת הרבה פחות ממס חברות של 23% (שיעור מס החברות שייכנס לתוקף בחודש הבא). בהינתן שלטבע יש מפעלים גם במרכז הארץ, ניתן להניח כי שיעור המס האפקטיבי שאותו היא משלמת הוא 10%. אם ב–2013 גובה הטבת המס של החברה היה 3.2 מיליארד שקל בשנה, ניתן להעריך כי כיום מדובר על 2 מיליארד שקל בשנה.

גובה השומה יותנה במספר המפוטרים?

כיום קיימת מחלוקת בין טבע לרשות המסים בנוגע לגובה שומות המס שייגבו מהחברה בגין השנים 2015–2014. ככל הידוע, עיקרה נוגע להכרה של רשות המסים בהפסדים שצברה טבע בשנים שבהן נהנתה מהטבות המס הגדולות. לגבי 2016 טבע אפילו לא הגישה עדיין את הדו"ח שלה לרשות המסים — שכן היא רשאית לעשות זאת עד דצמבר.

מקורות ממשלתיים העריכו אתמול כי מצב שבו קיימת שומה פתוחה מול טבע ומשא ומתן על גובהה מהווה שוט שמחזיקה בידיה המדינה. ברמה היבשה — המשא ומתן מול טבע נוגע אך ורק לפרשנות שתינתן בנוגע לגובה המס שתשלם טבע על פי חוק, ואינו יכול להיות קשור בשום דרך למדיניות טבע כלפי עובדיה. למרות זאת, יש בממשלה מי שמעריכים שיכול להיות קשר בין ההבנות שיגיעו אליהן באוצר בנוגע לפיטורים שתבצע טבע לבין הפשרות שאליהן יהיו מוכנים להגיע הצדדים במשא ומתן.

גם אם נתניהו וכחלון לא יכולים להתנות באופן ישיר את שומת המס שתשלם טבע בפיטורים, כל הצדדים מודעים לכך שהמדינה יכולה ללכת לקראת טבע בכל הנוגע לשומה בהתאם להתנהלות של טבע במשבר הנוכחי, ויודעים כיצד לשדר הצהרת כוונות בנושא.

אילו רשות המסים היתה מחליטה להוציא לחברה באופן חד־צדדי שומה הדורשת ממנה להעביר כך וכך מיליארדי שקלים על שנת 2014 ואילך — טבע היתה ניצבת במצב לא נעים. כחברה ציבורית היא היתה חייבת להוציא דיווח למשקיעים על שומה.

"לחברות אין סיבה להמשיך לייצר בארץ"

טבע אמנם בחנה כאמור מעבר למסלול המועדף של תשלום מס בגובה 5% בלבד בפריפריה, מהסוג שאינטל נהנית ממנו — ואולם במקביל, התיקון החדש במסגרת החקיקה של סוף 2016, גרם לכך שבין כה וכה טבע נהנתה ככל הנראה ממיסוי של 6% בלבד באזורי פריפריה.

היה מי שהעריך אתמול כי דווקא החקיקה החדשה שכוונה להשאיר את המחקר ופיתוח של החברות הגדולות בישראל (ולא את הייצור) קשורה במידת מה לאירועים הנוכחיים בטבע.

לדברי גורמים המתמחים בנושא, "המטרה של החקיקה החדשה היא שהפטנטים יהיו רשומים בבעלות חברה ישראלית. ושהליבה של המחקר והפיתוח יהיו בישראל. זו חקיקה חיובית. יחד עם זאת, יש לחשוב על השפעתה על התעשייה. לכאורה, החקיקה הזאת גרמה לכך שיש פחות צורך להשאיר את החלק התעשייתי של החברה בישראל. בדוגמה של טבע, כשמדובר על המפעל בהר חוצבים של ייצור הקפסולות — כבר לא נדרש להשאירו בישראל. מספיק שיש לך את הפיתוח של הפטנט פה. גם אם אין לך ייצור בישראל — אתה עדיין זכאי להטבות מס. זה השינוי הדרמטי כתוצאה מהחקיקה החדשה.

"אם בעבר כל חברה היתה מוכוונת לפיתוח וגם להותרת התעשייה בישראל — כיום היא צריכה להיות מוכוונת פיתוח. המצב של טבע נובע מהמון סיבות. יכול להיות שהיינו רואים את הפיטורים הגדולים בטבע מתרחשים גם בעוד שנתיים — אילולא החקיקה. אחרי הכל, כוח העבודה בישראל יקר, ועלויות הייצור יקרות אף הן ובנוסף, יש פה בעיה של ביורוקרטיה. ובכל זאת, אם בעבר מדיניות המס היתה שצריך להחזיק בישראל גם ייצור וגם מחקר ופיתוח כדי ליהנות ממלוא ההטבות — כיום מדיניות הטבות המס מכוונת יותר לחדשנות, מחקר ופיתוח ופחות לייצור, ואז אין סיבה לחברה להשאיר את הייצור פה", אמרו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker