טבע - עכשיו הם מזועזעים מהפיטורים, אז איפה הם היו לפני שנתיים? - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עכשיו הם מזועזעים מהפיטורים בטבע - איפה הם היו לפני שנתיים?

ראשי משרד האוצר ורשות המסים היו יכולים למנוע את פיטורי הענק בחברה כבר לפני שנתיים וחצי, אך בחרו לטרפד הצעה שנועדה להתנות הטבות מס מפליגות לחברה בהעסקת כמות מוסכמת של עובדים

114תגובות
מפעל טבע בקרית שמונה
גיל אליהו

במשרד הכלכלה והתעשייה ובהסתדרות הביעו היום (ה') זעזוע מהפיטורים ההמוניים בטבע — ובצדק. במקביל, ראשי משרד האוצר ורשות המסים — שיכלו לנטרל חלק ממהלך הפיטורים בחברה לפני שנתיים וחצי — ממלאים פיהם מים. בזמנו, הם לא רק בחרו להימנע מכך, אלא אף טירפדו הצעה שנועדה להתנות מתן הטבת מס מפליגות לחברות ענק בתעסוקה.

עכשיו יושבים בכירים בממשלה ובהסתדרות, סופקים כפיים ושואלים "איך זה יכול להיות שחברה שקיבלה הטבות במיליארדי שקלים יורקת למדינה בפרצוף ומפטרת אלפי עובדים". אבל התרחיש הזה בדיוק הונח על שולחנם לפני שנתיים וחצי, והם בחרו לקבור אותו קבורת חמור.

הכוונה היא להצעת מיעוט שהועלתה בצוות בין־משרדי בראשות מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, יעל אנדורן, שבחן שינויים בחוק לעידוד השקעות הון. הצוות הגיש את המלצותיו ביוני 2015. אחת ההמלצות שהתקבלה פה אחד היתה הטבות חדשות למשיכת חברות בעלות קניין רוחני לישראל, בתקווה שניתן יהיה לגבות מהן מסים.

מוטי מילרוד

המלצה נוספת, שאותה הובילו אנדורן ויואל נוה, אז הכלכלן הראשי של משרד האוצר, היתה להתנות הטבות מס מפליגות שמקבלות מדי שנה 10–20 החברות המוטבות ביותר, לדוגמה בכך שיתחייבו להעסיק כמות מוסכמת של עובדים, או לבצע השקעות מעל רף שהחוק יקבע.

לו הצוות היה מאמץ את ההמלצה, טבע לא היתה יכולה לבצע כיום את הפיטורים ההמוניים בכזאת קלות. היא היתה צריכה לצמצם אותם משמעותית, או להחזיר הטבות יחסיות להיקף הפיטורים במיליארדי שקלים.

התאחדות התעשיינים בראשות שרגא ברוש הפעילה מכבש לחצים נגד ההצעה. המתנגדים הבולטים להצעה היו ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז, יוג'ין קנדל, וסגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, יוני רגב. מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, עמית לנג, ויו"ר רשות המסים, משה אשר, התנגדו, אולם בשפה רפה יותר, בבחינת "כן, אבל". לנג הציע ליישם את ההצעה על מסלול חדש ולהשאיר את ההטבות המפליגות ללא שינוי. אשר הציע לשנות קריטריונים בהצעה, אולם לא פעל לשינוי החוק בפועל.

טבע היתה במוקד הדיון בהמלצה זו בצוות, מכיוון שהיה ברור שהיא מקבלת את ההטבות הגדולות ביותר במשק. החברה גרפה הטבות מס של כ–20 מיליארד שקל מ–2006 מבלי שנדרשה לעמוד באף התחייבות, למעט השקעה גדולה כתנאי ראשוני לאחד ממסלולי ההטבה.

קאר שולץ

גם ההסתדרות לא היתה שם

לא שמישהו בצוות צפה את גל הפיטורים, אבל אנדורן ונוה הבהירו שזה לא הגיוני שהמדינה נותנת הטבות עתק בחינם. הם נותרו במיעוט. אפילו שר האוצר משה כחלון, שמוכר כחברתי, יכול היה להחליט שהוא מקבל את המלצת המיעוט כשקיבל לידיו את ההמלצות, אולם בחר שלא לטפל בה.

גם עכשיו בכירי משרד האוצר, רשות המסים ומשרד הכלכלה והתעשייה מסרבים להתייחס לשאלה אם יש מקום לשנות את חוק עידוד השקעות הון. במשרד הכלכלה והתעשייה העדיפו אתמול לגלגל את תפוח האדמה הלוהט בחזרה למגרש של משרד האוצר בנימוק שהוא זה שאחראי על החלק של הטבות המס בחוק.

גם ההסתדרות לא היתה שם ב–2015 לתמוך בעמדת המיעוט של אנדורן. ההסתדרות אמנם לא היתה חברה בצוות, אך יכלה לשגר נייר עמדה ולהביע עמדתה. היא בחרה לשתוק מסיבותיה.

אבי ניסנקורן, הערב
תומר אפלבאום

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה (המלצות הצוות התקבלו לפני שנכנס לתפקיד) מבטיח בשבועות האחרונים להילחם על כל עובד שיפוטר. אבל איפה היה המשרד כשיכול היה לעגן את ההטבות בתעסוקה? ואיפה הוא עכשיו? מדוע אינו מעלה לדיון מחודש את ההצעה של אנדורן ונוה, לפחות למזעור נזקים בהמשך?

עכשיו טבע מפטרת כנראה כמחצית מעובדיה בארץ, בנימוק שזה כורח ההתייעלות, שזה מה שימנע ממנה קריסה טוטאלית. התאחדות התעשיינים שוב תומכת בה, תוך שהיא מצרה על הפיטורים. אבל איפה היו ההתאחדות וברוש כשיכלו לנקוט מהלך להקטנת גל הפיטורים הענק?

אי־אפשר למנוע מחברה במצוקה להתייעל. אבל יש מקום לבחון אם במסגרת ההתייעלות לא מנצלת החברה הזדמנויות לחיסול פעילות בישראל, מעבר לצורך הקיומי ומסיבות של הגדלת רווחים.

"איתות שלילי למשקיעים"

אנדורן ונוה לא ביקשו לפגוע בהשקעות ולא להחיל עודף ביורוקרטיה. הם הציעו ליצור זהות אינטרסים בין המדינה לחברות שנהנות מהטבות מס מפליגות, להחריג אותן ממסלולי ההטבות הקיימים וליצור עבורן מסלול הטבות שבו יחויבו להתאים את גובה ההטבות לתרומה למשק. לדוגמה בתעסוקה, או בהשקעות חדשות.

"חברי הצוות נחלקו בשאלה אם החוק במתכונתו הנוכחית יוצר זיקה מספקת בין זכאות להטבות מס לבין קידום מטרות החוק, ואם ראוי כי הטיפול במספר חברות גדולות שנהנות מהטבות מס בהיקפים גבוהים במיוחד יועבר למסלול פרטני, שבו יידרשו החברות לעמוד בדרישות שיש בהן כדי לקדם את מטרות החוק כתנאי לקבלת הטבות מעל תקרה מסוימת", נכתב בדו"ח המסכם של הצוות.

אנדורן ונוה ציינו כי מתן מרבית ההטבות למספר מצומצם של חברות מאפשר לבצע מהלך שיגדיל את התועלות למדינה ממתן ההטבות בלי לפגוע בפשטות הפעלת החוק — אולם המתנגדים היו רבים ונחרצים.

קנדל נימק את התנגדותו בכך שמטרת החוק היא משיכה של פעילות תעשייתית בעלת פריון גבוה לישראל, ומתן שיעורי מס מופחתים גם לחברות בעלות רווחים גבוהים תואמת את מטרת החוק. ההצעה לכרוך בין הטבות מס לציפיות מהחברות תיצור ביורוקרטיה ארוכה ותהווה איתות שלילי למשקיעים, לטענתו.

לדבריו, "המדינה אינה מעניקה הטבות מס, אלא מנסה להגדיל את הפעילות הכלכלית והכנסות המדינה הנובעות ממנה באמצעות שיעורי מס מופחתים על פעילויות כלכליות נבחרות שעליהן יש תחרות בעולם". לדבריו, ללא תמריצי המס — חלק מהחברות לא היו פעילות בישראל או שהיו מסיטות רווחים לחו"ל.

"מאחר שהמדינה אינה מעניקה הטבות מס ממילא, אין מקום להתנות את ההטבות בכך שהחברות ימלאו אחר דרישות ותנאים שמקדמים את מימוש מטרות החוק", אמר. "החברות לא מקבלות הטבות מס, אלא משלמות את שיעור המס שהמדינה החליטה להטיל עליהן. התמורה למדינה היא מיקום פעילותן הכלכלית בישראל התורם גם תעסוקה, פריון וטכנולוגיה".

לנג ציין כי ברמה העקרונית אין לשלול את ההצעה של הצבת דרישות בפני חברות, אולם המסלול צריך להיות בנוסף למסלול הקיים ולהתאפיין בהטבות גדולות יותר. חברה שתרצה לקבל הטבות מס של 7% בפריפריה או 14% במרכז (לעומת 9% ו–16% בהתאמה) תקבל על עצמה את החובות שהציעו אנדורן ונוה. חברות שלא ירצו להתחייב ימשיכו להינות מההטבות הקיימות. "מתווה מסוג זה ישמור על הוודאות ויאפשר מסלול נוסף למשיכת חברות רב־לאומיות או מקומיות", הוסיף.

אשר ציין כי נוכח התחרות העולמית, הטבות המס מעניקות תמריץ משמעותי להרחבת הפעילות התעשייתית בישראל. שינויים תכופים בחוק ישדרו חוסר יציבות למשקיעים. גם הוא לא התנגד עקרונית לרעיון של התניית ההטבה בדרישות נוספות למספר מצומצם של חברות, אולם התנה זאת בקריטריונים ברורים ללא שיקול דעת מינהלי. עם זאת, אשר לא פעל לקידום ההצעה החלופית שלו ונכלל בדו"ח ברשימת המתנגדים להצעת אנדורן ונוה.

רגב אמר כי בשנים האחרונות היו שינויים בחוק והכנסת שינוי נוסף שירע את מעמד החברות יהיה בבחינת איתות שלילי למיגזר העסקי. בכך יהפוך המשק לפחות אטרקטיבי להשקעות. גם רגב טען שהמסלול החדש יהווה עומס ביורוקרטי שיסרבל תהליכים ויוביל להכרעות שרירותיות ולהכנסת שיקולים לא מקצועיים בדיונים פרטניים מול כל חברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם