הגופים שגבו מהאוצר 700 מיליון שקל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגופים שגבו מהאוצר 700 מיליון שקל

בדו"ח התקשרויות עם ספקים שפירסם משרד האוצר, מופיעות התשלומים שהעביר עד לרבעון השלישי של 2017

בניין רשות השידור בירושלים
תומר אפלבאום

ביום חמישי האחרון פירסם משרד האוצר את דו"ח ההתקשרויות שלו עם ספקים לרבעון השלישי של 2017, שמציג את היקף התשלומים שהעביר האוצר לכל אפיק מהרגע שבו החלה ההתקשרות. ההוצאה הגדולה ביותר המופיעה בדו"ח - היא הוצאה של 410 מיליון שקל על מימון פירוק רשות השידור.

הכספים האלו יוצאים לטובת הוצאות הפרישה של עובדי הרשות, שהעסקתם הסתיימה עקב הקמת תאגיד השידור החדש "כאן", ומימון גירעון של רשות השידור בפירוק – שנוצר לאור החובה של כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, שמונה כמפרק הרשות, להמשיך ולהפעיל אותה כגוף משדר עד לפתיחת הערוץ החדש, ובעיקר לאור הירידה בהכנסות הרשות שנבעו מביטול אגרת הטלוויזיה.

לאלו יש להוסיף הוצאה של 181 מיליון שקל למימון תאגיד השידור החדש – היקף התשלומים ששולמו לתאגיד ברבעון השלישי, מתוך 350 מיליון השקלים שהאוצר מחויב להעמיד לטוובת התאגיד על בסיס ההסכם להקמתו.

רשימ התקשרויות משמעותיות של האוצר עם ספקים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה

הערוץ הראשון אינו החברה הממשלתית היחידה שגבתה הוצאות מהאוצר. בדו"ח גם רשומה השקעת בעלים של 25 מיליון שקל בתעש, הנובעת מהשקעת בעלים הנדרשת לאור מצבה הקשה של החברה, ומהצורך במימון פרויקטים לטיהור קרקעות.

גם הסכם הבראת דואר ישראל - דרש מהאוצר השקעה של 240 מיליון שקל - כשכמעט כל הכסף מיועד למימון הוצאות פרישת העובדים.

פירוק בית הספר למלונאות תדמור – חברה ממשלתית שהתקבלה החלטה להפריטה ב-2015 - עלתה לאוצר 25 מיליון שקל, בגין מימון הוצאות הפירוק. זאת מתוך מסגרת מימון כוללת של המדינה בסכום של עד 30 מיליון שקל.

ההוצאה השנייה בהיקפה המופיעה בדו"ח היא השקעה של 60 מיליון דולר בתשתיות הבנק האסיאתי – הוצאה הנובעת מהסכם שעליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במארס 2015, בתקופה שבה כיהן כשר אוצר. נתניהו חתם על מכתב בקשת ההצטרפות לבנק האסיאתי להשקעות בתשתיות פרי יוזמתו של נשיא סין. בנק המתכנן להשקיע בפרויקטים של תשתית במדינות אסיה ואוקיאניה. מאחורי המהלך עמדה ההנחה כי חברותה של מדינת ישראל בבנק תפתח הזדמנויות להשתלבות חברות ישראליות בפרויקטים שונים בתחום התשתיות.

על פי הסכם ההקמה, שנחתם בסוף יוני 2015 בבייג'ינג, חלקה של ישראל יסתכם בכ-750 מיליון דולר המהווה כ-0.75% מהון הבנק. ההון הנפרע – משמע הסכום ב"מזומן" שאותו ישראל צריכה להעביר לבנק ב-2020-2016 הוא 150 מיליון דולר. נכון לדצמבר 2016, הועברו 90 מיליון דולר. יתרת התחייבות המדינה עומדת על 60 מיליון דולר.

מיד אחר כך מופיעה בדו"ח השקעה של 18 מיליון דולר בקרן אורבימד. קרן ההשקעות הגדולה בעולם בתחום מדעי החיים שנבחרה במכרז ב-2011. ישראל היא אחד השותפים המוגבלים בקרן ומחויבת להשקיע 22.8%, מתוך סך התחייבויות ההשקעה בקרן בגובה של כ-222 מיליון דולר. לצידה מושקעים בקרן גופים מוסדיים. הרעיון הוא לעודד השקעות בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים.

השקעה ממשלתית נוספת בעלות של כמעט 3 מיליון שקל - היא בבנק הבינאמריקאי לפיתוח לצורכי השקעות באמריקה הלטינית. חלקה הכולל של ישראל בבנק עומד על כ-270 מיליון דולר, המהווה כ-0.25% מהון הבנק.

לבסוף מופיעות בדו"ח שתי התקשרויות עם משרדי עורכי דין - התקשרות עם פירמת עורכי הדין allen overy בהיקף של 600 אלף ליש"ט, משרד עורכי דין אירופי שמספק שירותי ייעוץ משפטי עבור יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.

עוד שילם האוצר לספקים גם בגין ייעוץ משפטי - בהיקף של 430 אלף דולר לפירמת Cambridge governance advisors – הוצאה הנובעת מייעוץ שהיה צריך האוצר בנוגע לבוררות שמנהלת המדינה מול חברת מפעלי ים המלח.

מדובר על פירמה שבה עובד פרופ' לוציאן בבצ'וק – מומחה בינלאומי שייעץ למדינה במסגרת הבוררות גם בעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#