כחלון התחפש לסנטה קלאוס - ומאפשר לאמזון לדרוס מאות אלפי ישראלים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כחלון התחפש לסנטה קלאוס - ומאפשר לאמזון לדרוס מאות אלפי ישראלים

שר האוצר הכריז על הפחתת מכסים - אבל מול יבוא אישי של 14 מיליארד שקל שפטור ממע"מ, אין לקמעונאים הרבה סיכוי ■ די עם הפטור ממסים על יבוא באינטרנט

147תגובות
סנטה קלאוס מטייל ברחבי העולם
אי־פי

בצמרת הפוליטית היו מי שתהו אתמול אם ייתכן ששר האוצר, משה כחלון, התבלבל, ובמקום להתחפש ליהודה המכבי הוא מתחפש דווקא לסנטה קלאוס - אותו קשיש חביב שמסתובב במזחלת ומחלק מתנות לכל הילדים.

גם אתמול כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים בהולה - זה כבר הפך להרגל קבוע בלשכתו - כדי לבשר על עוד מתנה שהוא מחלק להמונים. הפעם: הפחתת מכסים על מוצרי אלקטרוניקה ובגדים בסכום מצטבר של 800 מיליון שקל. במרבית המקרים מדובר בהפחתת מכס של 6%–12% ל-0%, וזאת לאחר שבתהליך אטי ב-30 השנים האחרונות, מאז ששר האוצר משה ניסים התחיל את תהליך החשיפה של המשק הישראלי ליבוא מתחרה בסוף שנות ה-80 - ישראל הולכת ומאפסת את מכסי המגן שלה.

תקרת הפטור ממסים כולל מע"ם ביבוא חבילות, בדולרים

כתוצאה מכך, לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה ל-2015, 72% מהיבוא כבר נעשה לישראל בפטור מלא ממכס (לישראל יש אמנות מס עם ארה"ב, אירופה ומרבית המדינות המפותחות); 23% מהיבוא נעשה בשיעורי מכס של עד 6%; ועוד 4% נעשים במכס של 6% עד 12%. כך, 99.5% מהיבוא לישראל נושא היום מכס של עד 12% לכל היותר. יתרת ה-0.5%, אגב, היא בעיקרה מכסים על מוצרי חקלאות ומזון, שבהם ישראל ממשיכה להגן בעקביות על תוצרת מקומית עם מכסים שמגיעים גם למאות אחוזים, וספק אם היא מתכוונת לשקול ברצינות חשיפת הענפים האלה ליבוא חופשי.

בקיצור, המכס בישראל כבר אינו מגן יותר על דבר, חוץ מהחקלאים, ולכן הוא מהווה חסם תחרותי קל בלבד. ניתן להניח שבתוך שלל העלויות הקשורות ביוקר המחיה שקיימות בישראל, תרומת המכס ליוקר המחיה דווקא קטנה. למעשה, האכזבה הגדולה ששוררת בארץ מהיעדר התחרות מצדו של יבוא מתחרה - מכיוון שגם היבוא לישראל הוא לעתים קרובות יקר להחריד - מקורה הוא בעיקר בחסמים תחרותיים אחרים שיוצרים ריכוזיות ביבוא. החסמים העיקריים הם חסמי רגולציה ממשלתיים, שחוסמים את היבואנים המקבילים ומאפשרים ליבואנים הבלעדיים לחגוג על חשבון הציבור. זאת הסיבה שמשרד הכלכלה מנסה לקדם, בינתיים ללא הצלחה, רפורמות ביבוא כדוגמת רפורמת הקולגייט - שאת קידומה מנעה התנגדות הרגולטור האחראי, משרד הבריאות.

שיעור המכס על פריטים מיובאים ב-2015

לכן, הפחתת המכסים המוצעת עתה על ידי כחלון היא הסרת חסם ממשלתי נחמד לקידום התחרות, אבל לא חסם קריטי. מכיוון שתחומי הביגוד והמוצרים האלקטרוניים תחרותיים מאוד, ניתן להניח שמרבית ההפחתה תגולגל אל הציבור - מה שאומר ירידת מחירים של עד 12%. במצגת שהציג שר האוצר במסיבת העיתונאים ההערכה היתה הנחות במחיר של עד 500 שקל על מקררים וטלוויזיות, ושל 200–250 שקל על תנורי בישול ורמקולים.

כדאי להזכיר, אגב, שבאמתחתו של סנטה קלאוס שוכבים להם 1.5 מיליארד שקל - זהו עודף המסים הצפוי ל-2018 שניתן לחלק באמצעות הפחתת מסים - כך שייתכן שהקשיש החביב שומר עוד 700 מיליון שקל למתנות בהמשך.

אוהבים לחסוך על חולצות

עם זאת, קידום תחרותי אמיתי באמצעות עריכת רפורמה מבנית בריכוזיות היבוא לישראל, כמו רפורמת הקולגייט, לא קרתה. החסמים הנוראים שמרימה הממשלה דווקא בדרכם של היבואנים הקטנים, מחוללי התחרות, נותרו בעינם. מנגד, נותר גם העיוות הנורא שמעודד תחרות ביבוא באופן לא סביר ולא הוגן, והוא הפטור ממסים על יבוא אישי באינטרנט.

כל קנייה אישית בחו"ל דרך האינטרנט, עד סכום של 75 דולר, פטורה כיום ממסים כלשהם - מע"מ, מכס או מסי קנייה (בין 75 ל-500 דולר צריך לשלם מע"מ, אבל לא מכס, מעל 500 דולר כבר משלמים מסים מלאים). בפועל תקרת המס גבוהה יותר, כי עמילי המכס לא תמיד מבחינים בין חבילות בערך של עד 75 דולר או מעל לכך, במיוחד בתקופות לחוצות כמו אלה של בלאק פריידיי או לפני חג הפורים, ושוכחים לגבות מע"מ. מכיוון ששיעורי המכס בישראל כבר נמוכים בלאו הכי, הטבת המס העיקרית כאן היא זו של המע"מ - 17% תוספת למחיר החולצה שנקנית בחנות בישראל, לעומת אותה חולצה שנקנית ישירות מאמזון או מעלי אקספרס.

הציבור בישראל אוהב מאוד את הפטור ממסים ביבוא אישי, גם משום שנמנע ממנו הצורך להתעכב עם שחרור החבילה שלו בשל תשלום המס, ובעיקר מפני שהוא חוסך לעצמו 17% לפחות במחיר החולצה, או 23% אם מוסיפים לכך גם את המכס מסין (יבוא מאמזון פטור ממס בכל מקרה, מאחר שלישראל יש אמנת מס עם ארה"ב ואירופה). גם חלק מהרגולטורים אוהבים את הפטור הזה, מכיוון שהוא מעודד את היבוא האישי - שהוא פחות או יותר האפיק התחרותי היחידי ביבוא כיום לישראל.

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה לפני כמה חודשים עבודת ניתוח שבה המליצה בחום לעודד את הרחבת היבוא האישי, וציינה כי העלאת תקרת הפטור מ-50 ל–75 דולר הביאה לזינוק בהיקף היבוא האישי דרך האינטרנט. כיום היקף היבוא האישי מגיע כבר ל-14 מיליארד שקל בשנה, ובענף הביגוד מדובר כבר בהיקף יבוא השקול ל-8% ממחזור המסחר.

אין עוררין על חשיבות היבוא האישי כאמצעי לחשיפת המשק הישראלי לתחרות, כולל תחרות ליבואנים עצמם, ולהפחתת יוקר המחיה. יוקר המחיה הגבוה בישראל מסביר גם את שיעור הצמיחה המהיר של היבוא האישי כאן - צמיחה של 20% בשנה, מהגבוהות בקרב מדינות OECD. כניסתה הצפויה של אמזון לישראל, עם פתיחת מחסני אספקה מקומיים שנועדו לקצר את זמני השילוח ועלויותיו, מבטיחה כי מהפכת האינטרנט נמצאת רק בתחילתה. ככל הנראה, בעוד חמש שנים מהיום, מפת הקמעונות הישראלית תיראה אחרת באופן דרמטי, בשל החשיפה לקמעונאי האינטרנט הגדולים של העולם - אם באמצעות רכישה ישירה מחו"ל, או באמצעות מחסנים שלהם בתוך ישראל.

כל העולם נע באותו כיוון, גם ישראל צריכה

אין ספק שאמזון, עם כוח הקנייה האדיר שלה, יכולה לדרוס כמעט כל קמעונאי ישראלי. זה מצוין להתמודדות עם התחרות המקומית ויוקר המחיה המקומי, זה הרבה פחות מצוין למאות אלפי האנשים המועסקים בסחר בישראל - חלק לא קטן מהם עסקים קטנים ואפילו זעירים. בכל מקרה, אין ספק שאמזון כלל אינה זקוקה לאפליית מס של פטור ממע"מ בגובה 17% כדי להצליח ולהתחרות בשוק הישראלי, גם כך היא דורסת כאן את כולם בקלילות.

בשם המטרה של הגברת התחרות במשק הישראלי - לרווחת הצרכן הישראלי וגם לרווחת הקמעונאי שהתחרות מאלצת אותו להשתכלל ולהשתפר - אין סיבה להפלות לרעה דווקא את הקמעונאים הישראליים ולהטיל עליהם תחרות לא הוגנת. במשך שנים זעקו הכלכלנים נגד מכסי מגן, שמגינים על התעשייה המקומית על חשבון התחרות, ועכשיו מדיניות המסים משחקת שוב תפקיד בפגיעה בתחרות, אבל בכיוון ההפוך - אמזון נהנית מאפליית מס לטובתה, ועוד אפליה ענקית של 17%.

המציאות היום דומה לכך שהמדינה תאפשר לחצי מהשרברבים בשוק לעבוד בלי חשבונית, וזאת באופן חוקי לחלוטין. זה די ברור שבמציאות כזו המחצית השנייה של השרברבים, אלה שיצטרכו להוציא חשבונית ולשלם מע"מ, תתקשה לשרוד. האם זאת מפת התחרות שאנחנו רוצים לקדם, ועוד לטובתה של אמזון ועל חשבון מאות אלפי עובדים ועסקים קטנים בישראל?

אמזון ועלי אקספרס מספיק תחרותיות גם ככה, ויוכלו לחולל מהפכת תחרותית במשק הישראלי גם בתוספת של 17% מע"מ. קיים חשש יחיד של החסם התחרותי הביורוקרטי של גביית המס, אבל בעידן הנוכחי ניתן למצוא לכך פתרונות טכנולוגיים פשוטים - למשל, יחד עם ההודעה מהדואר על הגעת החבילה לארץ, תיפתח אפליקציה שתאפשר לשלם את המע"מ דרך הסמארטפון.

בכל העולם הבינו כבר שלא מחוללים תחרות באמצעות אפליית מס לא הגונה, מה גם שהמדינות מפסידות מכך תקבולי מסים כבדים. בישראל האומדן הוא של אובדן מע"מ בסכום של 2.5 מיליארד שקל בשנה בשל היבוא האישי - ולכן הפטור ממס על יבוא אישי הולך ופוחת. האיחוד האירופי מבטל את הפטור הזה כליל בתוך שלוש שנים. גם אוסטרליה, שהעניקה פטור של 800 דולר, מאפסת אותו השנה.

אם כל העולם נע באותו כיוון, גם ישראל צריכה לנוע לשם. ביטול המכסים משפר מעט את יכולת התחרות של הקמעונאים בישראל, אבל הגיעה העת לאפשר להם להתחרות בכלים שווים ולבטל כליל את הפטור על יבוא אישי באינטרנט. גם בלי הפטור אין ספק שהתחרות מצד האינטרנט נמצאת בנסיקה, ויוקר המחיה הישראלי ירד בעקבותיה בכל מקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#