"הרפורמה ביבוא היא אות מתה; אין תחרות ומונופול מכון התקנים נותר כשהיה"

משרד הכלכלה מקדם חוק שיעודד יבוא מקביל, אך מעכב רפורמת אישורי יבוא במכון התקנים ■ פיתוח מערכת הניהול הממוחשבת מתעכב, ויבואנים נמנעים משליחת מוצרים לבדיקות תקן במעבדות פרטיות ■ מקור בחברת תקינה: "יבואנים חוששים שהמכון יתנקם בהם אם לא ישתמשו בשירותיו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות מוצרי חשמל. היבואנים הקטנים נפגעים

בעוד שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מקדם מהלכים להורדת יוקר המחיה בכמה מסלולים - פתיחת השוק ליבוא מתחרה בתחומי התמרוקים והמזון, וחקיקה לעידוד של יבוא מקביל - משרדו מעכב את הרפורמה באישורי תקנים של מוצרים מיובאים, ולמעשה בולם את התחרות בשער הנמל. אחד מבעלי מעבדות הבדיקה המוסמכות לבדוק עמידה בתקן של מוצרים, אמר ל-TheMarker כי "הרפורמה במכון התקנים, בכל הקשור לתחרות בבדיקות תקן של מוצרי יבוא, היא אות מתה. אין תחרות, מונופול מכון התקנים נותר כשהיה".

מעבודת מחקר שנעשתה על ידי משרדי הכלכלה, האוצר, המשפטים והבריאות, עלה כי פתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות תקצר את זמני הבדיקה באופן מהותי, וצפויה להניב חיסכון מוערך של כ-3% מערך המוצרים המיובאים. המשמעות היא חיסכון צפוי של כ-240 מיליון שקל בשנה במחירי יבוא.

לפני שנה אישרה ועדת העבודה והרווחה, בראשות כהן, את הרפורמה במכון התקנים שנועדה לבטל את המונופול של המכון בבדיקת יבוא המחויב בעמידה בתקנים של בטיחות, בריאות וסביבה. הרפורמה נועדה לפתוח את תחום הבדיקות לתחרות, דרך מעבדות פרטיות שיוסמכו לכך. על פי ההסכם, הפעימה הראשונה התחילה באוקטובר 2017, ובמסגרתה בדיקות העמידה בתקן של מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ובידוריות (כגון טלוויזיות, מערכות שמע, DVD וכן כלי עבודה ומצלמות), יכולות להתבצע בשתי מעבדות פרטיות שהוסמכו לכך.

הפעימה השנייה אמורה להתחיל באפריל 2018, ותכלול תקשורת סלולרית, גופי תאורה, נורות, תנורי אפייה, מיקרוגלים, טיטולים, עגלות ילדים, מסנני מים, מטהרי מים, אופניים חשמליים וחומרי ניקוי. הפעימה השלישית אמורה להתחיל בדצמבר 2019, ובמסגרתה יוכלו המעבדות הפרטיות לבצע בדיקות למערכות אנרגיה ומזגנים, מערכות חימום, ציוד משרדי, טקסטיל, עץ, חלונות וצעצועים.

הסיבה לעיכוב ביישום הרפורמה היא עיכוב בפיתוח מערכת מחשוב שמקים משרד הכלכלה. המערכת אמורה לקשר את היבואנים עם המשרד ועם המכס. ועדת הכלכלה אישרה כבר בספטמבר את דחיית יישום הרפורמה מאוקטובר לינואר 2018, ואולם ההערכות הן כי משרד הכלכלה יבקש דחייה נוספת ביישומה - לאפריל 2018 ואולי אף מעבר לכך. מערכת המחשוב של משרד הכלכלה צפויה להתחיל לפעול באוקטובר 2018, כפי שהבהירו נציגי המשרד בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בספטמבר 2017. במשרד מקווים שמערכת המחשוב של מכון התקנים (מערכת נפרדת מזו של משרד הכלכלה) תחל לפעול באפריל 2018.

כתוצאה מאי־הפעלת מערכת המחשוב של משרד הכלכלה, המעבדות הפרטיות ITL וחרמון - שהוסמכו לבדוק רשימה של מוצרי יבוא בפעימה הראשונה של הרפורמה - כמעט מנוטרלות. באחת המעבדות אמרו כי הוצע להן שעד שמערכות המחשוב יוסדרו, הן יבצעו את בדיקת העמידה בתקן, ויעבירו את התוצאה למכון התקנים, שיעביר את האישור למכס.

"מצב זה גורם ליבואן אי־נוחות, מכיוון שהוא לא מעוניין שמכון התקנים יידע שהוא לא השתמש בשירותיו", טוען מקור באחת מחברות התקינה הפרטיות. "יבואנים אומרים לנו שהם חוששים מכך שהמכון יתנקם בהם בבדיקת מוצרים אחרים". לדבריו, העובדה שהמעבדות הפרטיות יכולות לבדוק רק חלק מהמוצרים (הרפורמה מגדילה את מספר המוצרים בהדרגה), גורמת ליבואנים שיש להם מכולה מגוונת, לפנות למכון התקנים. "יבואנים אומרים לנו שהם מעדיפים לשחרר מכולה שלמה מול גורם אחד ולא לפצל את הבדיקות", אמר המקור.

מימין: הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין, מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי ושר הכלכלה אלי כהןצילום: אייל טואג

"מכון התקנים - עקב אכילס של המשק"

שמעון הנינג, יבואן צעצועים שעודד לפני כמה שנים את משרד הכלכלה לגבש את הרפורמה במכון התקנים, אמר אתמול: "לא ברור אם משרד הכלכלה באמת רוצה לשחרר את הרגולציה ביבוא. הכל מאוד מבולגן. מכון התקנים נותר המפקח על היבוא ועקב אכילס של המשק הישראלי. למה המדינה לא מכירה בבדיקות תקן שעושים מכונים מוכרים באירופה? כל זה מייקר את המוצר בשיעורים ניכרים והופך את היבוא ללא כדאי. כשאני צריך להתחרות מול יבוא פרטי מאמזון שנכנס לארץ ללא כל בדיקה, היבוא שלי לא כדאי. ככה מחסלים משרות במשק".

לדברי הנינג, מקורות בממשלה אומרים לו שאם ייבא בכמויות גדולות, היבוא ישתלם גם עם הבדיקות. "אבל אני יבואן קטן", הוא אומר. "אני לא רוצה לייבא אלף סוסי עץ, אלא עשרה - ולמכור אותם. למה לחנוק יבואנים קטנים? בעידן האינטרנט - הם העתיד. שיתנו לי להיות אחראי לבטיחות הצעצועים, ואם ימצאו אצלי בחנות מוצר לא בטיחותי, שישיתו עלי קנס עצום".

לפי הנינג, שוק הצעצועים המקומי (הכולל ייצור מקומי ויבוא) מתרחב כתוצאה מיבוא אישי, אך איש אינו בודק את בטיחות המוצרים המיובאים על ידי הורים לילדיהם באופן פרטי.

התחזקות הסחר המקוון, שהייתה מוכרת היטב לממשלה בעת גיבוש הרפורמה במכון התקנים, לא ממש באה לידי ביטוי ברפורמה. ייתכן שהתגברות הסחר באינטרנט והאפשרות שאמזון תקים בישראל מרכז לוגיסטי שיעצים אותו עוד יותר, מחייבות בדיקה מחדש של הכרה בבדיקות תקן מחו"ל, והקלה בבדיקות בשער הנמל.

"אם אתה מזמין דרך אמזון מוצר מגרמניה, ברור לך שהוא עמד בדרישות התקן הגרמני ואתה יכול להיות רגוע", אמר הנינג. "אבל ממני מבקשים לשלם סכומים של אלפי שקלים על בדיקת התאמה לתקן בישראל", הוסיף.

מקור במכון התקנים אמר בתגובה, כי כל יבואן של מוצרי ילדים יצטרך לעמוד בבדיקות תקן ולשלם עליהן, גם כאלה המייבאים בכמויות קטנות, ולמרות היבוא הלא מפוקח באינטרנט.

ממשרד הכלכלה לא נמסרה תגובה.

"יבואנים שיחסמו תחרות - ייבלמו"

במקביל, הכנסת צפויה לדון היום בקריאה ראשונה בהצעת החוק של כהן והממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, להגבלת כוחם של יבואנים רשמיים. מדובר ביבואנים הפוגעים בניסיונות להכניס לישראל מוצרים ביבוא מקביל מערוצי קמעונות מתחרים, או כאלה החוסמים אפשרות להזמנתם באינטרנט (מקרים בהם הצרכן נתקל בתשובה שהחברה אינה שולחת את המוצר לישראל, המכונים גיאו־בלוקינג) - הכל כדי שהרכישה תתבצע דרך היבואן הרשמי בלבד.

החוק החדש מסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל. בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים או קבוצות ריכוז, הפרה של הוראותיה כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים.

החוק יאפשר פעולה של הממונה מול יבואן מורשה החוסם תחרות, תוך בחינת הפעולות הנדרשות לכל מקרה שיובא לפתחה. הסמכות לממונה תיקבע במסגרת הוראת שעה מוגבלת בזמן, על מנת שניתן יהיה להעריך במהלך תקופה זו אם עדיין עומד הצורך בסמכות כאמור, ולבחון את השלכותיה ותועלתה.

"אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה הוא חסימת היבוא המקביל", אמר כהן בהודעה שהוציא. "יבואנים מורשים שיחסמו תחרות במכוון - ייבלמו על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. יבואנים מנצלים בלעדיות בייצוג מותגים בינלאומיים לטובת מחירים גבוהים בשוק הישראלי, מה שמביא לפערי מחירים בלתי סבירים בין ישראל לעולם".

הלפרין הוסיפה: "יבוא מקביל הוא בעל חשיבות בהורדת יוקר המחיה ואנחנו שמחים ששר הכלכלה שם את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker