המדינה יצאה פראיירית מול טבע - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה יצאה פראיירית מול טבע

המדינה צריכה לאזן את החוק לעידוד השקעות הון, שמעניק הטבות מס מהגדולות בעולם - בלי להתנות אותן ביעדי תעסוקה ■ כך היא לא תצא שוב הפראיירית התורנית ותוכל להגן טוב יותר על האינטרסים שלה

10תגובות
משרדי טבע צפון אמריקה
GEORGE WIDMAN / ASSOCIATED PRESS

גל הפיטורים הגדול הצפוי בחברת טבע בישראל - שיאנית ההטבות הממשלתיות מכוח חוק עידוד השקעות הון - מעיד כאלף עדים שהחוק אינו מאוזן. הוא מפליג בגזרים, אך אין בו מקלות. הוא גדוש פיתויים לחברות להשקיע בישראל באמצעות הטבות מס מהגדולות בעולם – אך אינו מוודא שהתרומה שלהן למשק תהלום לטווח ארוך את עוצמת ההטבות שהן מקבלות.

טבע נהנתה מהטבות מס חלומיות, או הזויות, תלוי בנקודת המבט, של יותר מ-18 מיליארד שקל מ-2006, אולם זה לא מנע ממנה להחליט על פיטורים של עד 1,700 עובדים בישראל. החברה אינה עוברת על שום חוק. הטבות המס העצומות מעולם לא הותנו בתעסוקה. להבדיל מהמענקים, שעלותם למשק הרבה יותר נמוכה - לגביהם ישנה רשימה של דרישות שחברה זכאית חייבת לעמוד בהן, כהיקף תעסוקה והיקף מכירות שנתי.

החוק לעידוד השקעות הון מעניק כנראה את הטבת המס הגדולה בעולם למי שמשקיע בפריפריה – 7.5% מס חברות, לצד 16% במרכז הארץ. בדיונים על תוכנית התמיכות בתעשייה (נטו תעשייה) מדובר על אפשרות שההטבה בפריפריה אף תגדל ותסתכם ב-6% מס חברות.

הטבות המס שקיבלה טבע מהמדינה, במיליארדי שקלים

בעבר היה בחוק מסלול שהעניק הטבה של פטור מלא ממס לחברות ענק שישקיעו בישראל סכומים גדולים במיוחד. הכוונה היתה למשוך חברות זרות, אך אלה לא באו ומי שחילקו ביניהן את השלל היו חברות ישראליות, בראשן טבע. השיקול של משרדי האוצר והכלכלה היה שהחברות יגדילו את התעסוקה בשיעור ניכר והעובדים ישלמו מס הכנסה שיחפה על חלק מהטבות המס. אולם הגולם קם על יוצרו, הטבות המס תפחו מעל ומעבר להערכות של רשות המסים והובילו לאחר כמה שנים לביטול אותו מסלול.

טבע אמנם עמדה בציפיות התעסוקה במשך כמה שנים, עד שניהול לא זהיר הוביל לעסקאות רכישה עצומות שמוטטו אותה. ספק אם מישהו ממעצבי החוק העלה על דעתו תרחיש של התמוטטות חברה כמו טבע.

אולם, משזה קרה, אין מנוס מלבחון שוב את חוק עידוד השקעות הון, והפעם להכניס לו כמה תנאים שיאזנו את ההטבות המפליגות שבו. לא צריך להמציא את הגלגל. אפשר להוציא מהמגירה במשרד האוצר את המלצות ועדת איינהורן לשינוי חוק עידוד השקעות הון מ-2015. היתה בהן המלצה, שהתעשיינים הצליחו לטרפד, שקבעה כי יש להתאים את הטבות המס לחברות הגדולות במיוחד לתרומתן למשק. כבר אז הסתכלו חברי הוועדה על טבע כשדנו בהצעה, אולם זו לא התקבלה בסוף בשל חילוקי דעות בוועדה וכאמור, בלחץ התעשיינים. זה הזמן לבצע הערכה מחדש ולאמץ את המלצות המיעוט של אותה ועדה.

הוועדה גם המליצה לבצע מחקר שיבחן את הכדאיות למשק לגבי הטבות המס במיליארדים שניתנו בצורה אוטומטית. עוד המליצה כי הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשיתוף אגף תקציבים ומשרד הכלכלה יגבש מערך מדדים שיבחנו את יעילות ההטבות למדינה ברמה שנתית ורב שנתית. המדדים יכללו רמת פריון, פיזור אוכלוסין, תעסוקה, השקעות במחקר ופיתוח ותרומה לתל''ג.

מספר העובדים בטבע, באלפים

להטמיע את המהפכה התעשייתית הרביעית

ברקע מהדהדים גם הפיטורים המתוכננים של כ–140 עובדים בנגב קרמיקה, מפעל הנמצא בקצה המנוגד של הסקאלה מבחינת סוג עובדיו ויכולתם למצוא תעסוקה חלופית. בעקבות טענות העובדים לבית המשפט, שלפיהן הבעלים הפרו את תנאי הרכישה, ראוי שבשלב ראשון תיבדק טענת הבעלים, קרן ויולה, שלפיה המפעל אינו רווחי ולכן ייסגר.

ידוע שהפריון בתעשייה הישראלית נמוך מזה של המתחרים בחו"ל מסיבות של מיעוט השקעות בחדשנות ומחסור בכוח אדם מיומן. בהנחה שזה מה שמוביל לסגירת נגב קרמיקה, הפרשה מחדדת את הצורך הדחוף בהשקעת מפעלים בטכנולוגיה מתקדמת ביותר (המהפכה התעשייתית הרביעית) שמשפרת יעילות בטווח זמן כמעט מיידי. ההשקעה המשוערת בתוכנה הנדרשת היא אלפי שקלים בודדים בחודש למפעל בינוני.

מבחינת משרד הכלכלה, ראוי לתת עדיפות להשמה מחדש של עובדי נגב קרמיקה, אם לא יימצא רוכש למפעל ואם אכן יפוטרו. הרוב המכריע של עובדי טבע שיפוטרו יסתדרו בעצמם בקלות יחסית.

בנוסף, תוכנית נטו תעשיה שעשויה להיכלל בחוק ההסדרים שילווה את התקציב הקרוב היא הזדמנות מצוינת לרענן את החוק לעידוד השקעות הון, ולהוסיף את הסייגים של ועדת אנדורן, לצד תמיכה בהטמעת המהפכה התעשייתית הרביעית. כך המדינה לא תצא שוב הפראיירית התורנית, ותוכל להגן טוב יותר על האינטרסים שלה ועל עתיד התעשייה הישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#