הערכה: יעד הגירעון בתקציב 2019 עומד להיפרץ - בתמיכתם של נתניהו וכחלון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכה: יעד הגירעון בתקציב 2019 עומד להיפרץ - בתמיכתם של נתניהו וכחלון

הדיונים על מסגרת תקציב 2019 עדיין לא התחילו, אבל כבר עתה מסתמן שראש הממשלה ושר האוצר לא יתרגשו אם הגירעון יגדל ל-2.9%-3.5% מהתמ"ג ■ בבנק ישראל ובאגפי משרד האוצר מתנגדים, וטוענים כי פריצת יעד הגירעון עלולה להביא לגידול ביחס החוב־תוצר

6תגובות
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון
עמית שאבי

האם גם בתקציב 2019 נראה את חוק הגירעון מופר, ואת יעד הגירעון מתעדכן כלפי מעלה? ההערכות במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה הן שקרוב לוודאי שיעד הגירעון הקבוע בחוק, 2.5%, לא יישמר, וכי בהצעת תקציב 2019 ייקבע שיעור גירעון גבוה יותר.

ככל הנראה, יעד גירעון של 2.9% יתקבל בברכה גם על ידי שר האוצר, משה כחלון, וגם בקרבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. קיים חשש כי תקציב 2019 כבר ייכתב כתקציב של שנת בחירות, ולכן ייקבע בו יעד גירעון אפילו גבוה יותר — עד 3.5%.

יעד הגירעון הוא הבסיס להכנת הצעת התקציב, והחוק הנוכחי קובע יעד גירעון של 2.5% מהתמ"ג ב–2019. תחזית ההכנסות ממסים והגירעון המקסימלי הקבוע בחוק קובעים את גודלו המותר של התקציב. ככל שהגירעון קטן יותר, גם הגידול בתקציב הוא נמוך יותר. העמדה הכלכלית הרווחת היא שחייבים לשמור על גירעון מרוסן, מכיוון שגידול בגירעון משמעו גידול בחוב הלאומי, ובסופו של דבר פגיעה באיתנות הפיננסית.

יעד הגירעון שאליו מקובל לשאוף בתקופות של רגיעה כלכלית הוא 2%. בפועל, אף שזהו אינו יעד הגירעון הרשמי, זוהי גם בערך רמת הגירעון בפועל ב–2017 ובשנתיים שקדמו לה. השנה הגירעון צפוי להיות אף קטן מ–2%, בגלל עודפי הגביה העצומים.

במגמת ירידה

המצב האבסורדי שנוצר, אם כך, הוא שבחוק נקבע תחילה תוואי גירעון שיורד משנה לשנה. לאחר מכן, החוק נפרץ על ידי הפוליטיקאים, שמעלים את יעד הגירעון כדי להרחיב את התקציב, ובסופו של דבר הגירעון בפועל נמוך מהיעד, בשל עודפי גבייה. הדפוס החוזר הזה — יעד גירעון גבוה לעומת גירעון נמוך בפועל — מעודד את הפוליטיקאים לפרוץ את יעד הגירעון גם ב–2019. העלאת יעד הגירעון ב–0.4% מאפשרת להרחיב את התקציב בכ–5 מיליארד שקל.

ככל הידוע, בסביבת נתניהו מתייחסים להרחבה כזו באהדה, אף שהיא תדרוש שינוי של חוק הגירעון, לאחר שינויים רבים בשנים האחרונות. יועצו הכלכלי של נתניהו, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, התראיין ל–TheMarker לפני כשבוע והסביר כי כלכלת ישראל עברה תפנית חיובית בשל הגאות בהיי־טק, ולכן הממשלה יכולה להפחית מסים תוך לקיחת הסיכון של גידול בגירעון בטווח הקצר, מאחר שעודף הצמיחה ועודף ההכנסות ממסים יקטינו את הגירעון בטווח הבינוני.

הריבית הנמוכה מוזילה את הגירעון

נראה כי בסביבת נתניהו סבורים כי גם הסיכון של הגדלת גירעון בטווח הבינוני אינו גדול, מאחר שהריבית הנמוכה מקטינה מאוד את העלות של הגדלת הגירעון. הטענה היא כי בריבית נמוכה, כפי ששוררת כיום, גם אם הגירעון יביא לגידול בחוב הממשלתי — הרי שתוספת הריבית בגלל הגידול בחוב תהיה שולית. לפיכך, כשהריבית בעולם כל כך נמוכה, כדאי להגדיל את ההלוואה הממשלתית כדי להשקיע במשק, למשל בהפחתת מסים. בנוסף, ההערכה בסביבת נתניהו היא שגם גירעון של 2.9% לא יביא לגידול ביחס החוב־תוצר. העמדה הזו שונה מעמדת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שהזהירה בישיבת הממשלה לפני שבועיים כי גירעון הגדול מ–2.5% יביא לגידול ביחס החוב־תוצר. עמדת בנק ישראל נתמכת בידי כל אגפי משרד האוצר — אגף התקציבים, אגף החשב הכללי ואגף הכלכלן הראשי — המתנגדים בתוקף להגדלת הגירעון בתקציב 2019. עם זאת, הרוח הנושבת מלשכותיהם של נתניהו וכחלון מצדדת בהגדלת הגירעון, במיוחד מאחר שתקציב 2019 צפוי להיות תקציב לשנת בחירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#