10% מהבנייה ביוזמה ממשלתית מופנים למתנחלים - פי שניים מחלקם באוכלוסייה - תעשייה ומקרו - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10% מהבנייה ביוזמה ממשלתית מופנים למתנחלים - פי שניים מחלקם באוכלוסייה

המתנחלים הם רק 4.5% מכלל האוכלוסייה - אך נהנים מ–12.3% מהתמיכות בתחבורה ציבורית ומ–10.3% מההשקעות בתשתיות ביוב ■ רוב הפעילות הכלכלית של תושבי ההתנחלויות היא בתוך ישראל

4תגובות
דירות עמידר בבית אל
אוליבייה פיטוסי

10.2% מכלל הבנייה ביוזמה ממשלתית בישראל ב–2016 היו ביישובים שנמצאים בשטחי יהודה ושומרון, אף שחלקם של תושבי השטחים באוכלוסייה הכללית הוא 4.5% — כך עולה מדו"ח שפירסם אתמול מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, המנתח את העלויות הכלכליות והאחרות שבהן נושאת מדינת ישראל בגין ההתנחלויות ביהודה ושומרון.

שיעור זה הוא עלייה משמעותית מאז 2012, אז רק 1.4% מהבנייה הציבורית נעשתה בשטחי יהודה ושומרון. עם זאת, הנתון רחוק מהשיא של 1998, שבה 23.5% מהבנייה הציבורית היתה מחוץ לקו הירוק.

בין 1995 ל–2016 הבנייה ביהודה ושומרון היתה בהיקף 0.6 מ"ר של שטח בנוי בשנה לנפש בממוצע, לעומת 0.17 מ"ר בכלל הארץ. בסך הכל, 36% מכלל הבנייה ביו"ש היא ציבורית — לעומת 28.5% במחוז דרום ו–23.7% במחוז ירושלים. הדו"ח מתייחס לבנייה ציבורית ככזאת שנעשית על קרקע ציבורית ומעורב בה מימון ציבורי.

תוכנית מחיר למשתכן - שמהווה את חלק הארי של הבנייה הציבורית בשנה האחרונה - אינה כוללת כמעט יישובים ביהודה ושומרון. נכון לעכשיו, במסגרת התוכנית מתוכננים פרויקטים בשלוש התנחלויות בלבד: מעלה אדומים, גבעת זאב וביתר עילית, ובכולם עדיין לא נבחרו יזמים.

הדו"ח מנתח גם את מלאי המבנים ביהודה ושומרון שאינם למגורים. מהנתונים עולה כי שתושבי יהודה ושומרון ימשיכו לנסוע מעבר לקו הירוק לצורכי עבודה עוד זמן רב. מאז 1998 גדל מלאי המבנים למגורים ביהודה ושומרון ב–120%, אך הגידול הכולל במלאי המבנים שלא למגורים באזור גדל בתקופה זו בקצב איטי הרבה יותר: גידול של 37% נרשם במלאי המבנים המיועדים לעסקים ומלונות, לצד גידול של 23% במבני תעשייה וגידול של 6.9% במבנים חקלאיים.

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו
עמוס כשדן

לדברי מנכ"ל מרכז מאקרו, ד"ר רובי נתנזון, "הפעילות הכלכלית והתעסוקה של תושבי יהודה ושומרון היא בתוך הקו ירוק. מרבית האוכלוסייה שם הם יוממים. המדינה מייצרת תשתיות כדי לחבר אותם למרכז, כמו בכל אזורי הפריפריה. ייתכן גם שהמגבלות על היצוא משם לאירופה ומה שכרוך בסימון המוצרים משפיעים על הנטייה להשקיע בתעשייה באזורים אלה".

לדבריו, "מהדו"ח מצטיירת תמונה שלפיה ההשקעה בשטחי יהודה ושומרון לא השתנתה מהותית — והפער אפילו התרחב. הדבר צריך להדליק נורה אדומה אצל מי שמחפש חלוקה שוויונית בין חלקי הארץ".

התנחלויות חרדיות מופלות לרעה

הדו"ח בחן גם את שיעור ההשתתפות של המדינה בתקציבי הרשויות המקומיות, ומצא כי ברשויות מחוץ ליהודה ושומרון מגיע 30.2% מהתקציב מהשתתפות המדינה, ואילו ברשויות שנמצאות בשטחי יהודה ושומרון שיעור ההשתתפות של המדינה ההוא 44.1% בממוצע. מדובר בהשתתפות גבוהה ב–340 שקל לנפש בשנה יותר מאשר בנגב, ו–740 שקל לנפש בשנה יותר מאשר בגליל. עיקר הסיוע המוגדל מגיע ממענקים מיוחדים לרשויות ביו"ש.

בהתבסס על נתוני כלל התמיכות הממשלתיות שמפרסם אגף החשב הכללי באוצר, התמיכה השנתית הממוצעת לנפש ביהודה ושומרון כפולה מבשאר המדינה, והתמיכה הממשלתית בהתנחלויות הנמצאות ממזרח לגדר היא 3,088 שקל לנפש בשנה — כמעט פי שלושה מבשאר אזורי המדינה.

זהו אינו המקום היחיד שבו נתוני הדו"ח מדגישים את ההבדל בין ההתנחלויות ממזרח לגדר לאלה השוכנות ממערבה. עיקר הבנייה ביהודה ושומרון ב–20 השנים האחרונות נעשה ממערב לגדר. המחירים באזור זה גואים, והתקצוב העודף בו בכל המישורים נמוך יותר מזה שמקבלות התנחלויות ממזרח לגדר ההפרדה.

נתוני הדו"ח מעידים כי החרדים ביהודה ושומרון מקבלים פחות תמיכות ממשלתיות: התמיכה לנפש בהתנחלויות בעלות אופי חרדי נמוכה מהתמיכה לתושבי כמה מההתנחלויות החילוניות או כאלה שמשתייכות לציונות הדתית, כמו למשל מגילות ים המלח ומעלה אפרים. לפי הדו"ח, התמיכה הממשלתית לנפש ירדה ב–133 שקל בכלל יהודה ושומרון ב–2015, לאחר עלייה של 142 שקל ב–2014.

החטיבה להתיישבות — מעבר לקו הירוק

בין אם זה בגלל האופי הכפרי של ההתיישבות ביהודה ושומרון או תוואי השטח, מהדו"ח עלה כי גם ההשקעה בביוב ביהודה ושומרון גבוהה יותר. מנתוני ביצוע התקציב של החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי ב–2016, סעיף "פיתוח תשתיות ביוב" של מועצות אזוריות ביהודה ושומרון היה 10.3% מכלל תקציב פיתוח תשתיות הביוב בישראל.

גם התמיכה בתחבורה הציבורית ביהודה ושומרון גבוהה יותר: מנתוני ביצוע התקציב של החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי ב–2016 היה סעיף זה ביהודה ושומרון כ–12.3% מכלל התמיכה בתחבורה ציבורית באזורים גיאוגרפיים ספציפיים, והסתכם ב–220 מיליון שקל.

הדו"ח מתייחס גם ל–30 יישובים מיהודה ושומרון שהוכנסו במסגרת הדיונים לתקציב 2015–2016 לרשימת היישובים שנהנים מהטבות מס, ומראה כי כתוצאה מהמהלך היה צורך להקטין את הטבת המס שממנה נהנים יישובי פריפריה מחוץ ליהודה ושומרון, כדי לעמוד במגבלת התקציב.

השוואת תנאים לחינוך הממלכתי־דתי

לבסוף, נתוני הדו"ח מעידים כי ב–2016 תקציב החינוך העודף שניתן לילדי יהודה ושומרון הלומדים במסגרות הדתיות היה 536.9 מיליון שקל, אחרי שב–2015 הוא הסתכם ב–471.9 מיליון שקל. מדובר בתקציב העודף המשווה את ההפרש בין התמיכות שמקבלים מוסדות החינוך ביהודה ושומרון למוסדות חינוך תואמים להם בצביונם בשאר הארץ — ועל ידי כך מנטרל את העובדה שמרבית תלמידי יהודה ושומרון משוייכים לחינוך הממלכתי־דתי ולחינוך החרדי.

תלמידי החינוך הממלכתי הרגיל הם מיעוט ביהודה ושומרון. נכון לשנת הלימודים תשע"ה, 45% מהתלמידים באזור יהודה ושומרון לומדים במסגרת החינוך החרדי ו–39% במסגרת החינוך הממלכתי־דתי. התלמידים הלומדים במסגרת החינוך הדתי ביהודה ושומרון מהווים כ–18% מכלל התלמידים בארץ במסגרת החינוך הדתי.

אומדן ההוצאה העודפת לתלמיד ביהודה ושומרון הוא כ–4,191 שקל בשנה ב–2016, לעומת כ–3,684 שקל ב–2015.

הדו"ח מתייחס לגוף האחראי לחלק מהתמיכות הללו — החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, שתקציבה ל–2017 הוא 376 מיליון שקל, ואמורה לתמוך ביישובים בפריפריה, לרבות יישובים בנגב ובגליל.

מתקציב זה, 180.2 מיליון שקל נועדו לכיסוי התחייבויות עבר של החטיבה, ועיקר התמיכות של החטיבה במועצות אזוריות במדינה מגיעות בפועל למועצות ויישובים ביהודה ושומרון — ולא בתוך הקו הירוק. מתוך סך התמיכות הישירות הללו, 45.9% הועברו למועצות ביהודה ושומרון ב–2015 ו–35.1% ב–2016. ממערב לגדר היו סך התמיכות 12.7% ו–8.4% מכלל התמיכות, וממזרחה — 33.2% ו–26.7%, בהתאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#