ניצחון ליבואנית המלט סימנט: לא יוטל היטל היצף על היבוא - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניצחון ליבואנית המלט סימנט: לא יוטל היטל היצף על היבוא

הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה בהחלטה מקדמית: "לא התקבל מידע ברמה מספקת בקשר לנזק שנגרם לכאורה לתעשייה המקומית" ■ את הבקשה להיטל הגישה הר טוב, בתמיכת נשר ■ הר טוב: "נמשיך להיאבק בהיצף"

9תגובות
אוניית יבוא מלט ומכלי אחסון של סימנט בנמל מספנות ישראל

הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, הודיע היום (א') בהחלטה מקדמית כי לא יוטל היטל היצף על יבואנית המלט סימנט מקבוצת מספנות ישראל. הבקשה להטלת ההיטל הוגשה על ידי הר טוב וזכתה לתמיכת מונופול המלט נשר. החברות יכולות לערער על ההחלטה תוך 15 יום.

סימנט מייבאת מלט מיוון בהיצף של כ-100% ומטורקיה בהיצף של עד 40%, אולם לדברי טל, "בשלב זה לא התקבל מידע ברמה מספקת בקשר לנזק שנגרם לכאורה לתעשייה המקומית. בהיעדר מענה מלא לכל הפרטים הנדרשים מצד הענף היצרני המקומי, לא ניתן לקבוע קיומו של נזק ואת שיעורו, וכתוצאה מכך את שיעורי הערובה הזמנית, ולכן אינני מוצא לנכון להטיל ערובה זמנית על מוצרי החקירה|".

היצף הוא מחיר מכירה נמוך במדינה המייבאת לעומת מחירו במדינה המייצאת. ההיצף חוקי, אלא אם הוא פוגע בתעשייה מקומית. המטרה היא למנוע מצב שבו יבואן מייבא מוצר במחיר נמוך במיוחד (טורפני), שמחסל את כל הייצור המקומי, ואז משתלט על השוק ומעלה מחירים. לפי החוק הישראלי, הגשת תלונה על היצף תיבדק אם הגיעה לפחות מ-25% מהשחקנים בשוק המקומי.

ביוני הודיע טל על פתיחת חקירה נגד סימנט, רביע נופי ולב ברון בחשד ליבוא מלט בהיצף מטורקיה, קפריסין ויוון. חקירת היצף יכולה להסתיים בהטלת היטל שמייקר את המוצר המיובא.

שוק המלט מגלגל כשלושה מיליארד שקל בשנה. סימנט נכנסה לשוק לפני כשנה והביאה לירידה של כ-30% במחיר ללקוחותיה, רובם צרכני מלט קטנים ובינוניים. לעומת המחיר ששילמו לנשר. ירידה של 30% במחיר מהווה פגיעה של קרוב למיליארד שקל בהכנסות השחקניות בשוק המלט, בראשן נשר (75% מהשוק) והר טוב (7%), לצד יבואנים קטנים נוספים.

במלט הר-טוב ילמדו את החלטת הממונה לפני שיחליטו אם לערער עליה לבית המשפט לעניינים מינהליים. מהר-טוב נמסר היום כי "אנו מברכים על קביעת הממונה שאכן מתקיים היצף בשיעורים משמעותיים וחריגים כפי שהוכחנו מעל לכל ספק. מלט הר-טוב תמשיך להיאבק להטלת סנקציות על היבואנים אשר נקבע בהחלטה מחייבת כי הם מוכרים במחירי היצף. אנו מקווים ומצפים שמדינת ישראל תפעל על מנת להגן על התעשייה המקומית ועל הרפורמה שכוננה כנגד היבוא הבלתי חוקי שמתקיים בשוק. אי הגנה כאמור, עלולה להביא לסגירת המפעל ולנזק בלתי הפיך למדינה ולשוק הבנייה".

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שהגיש למשרד הכלכלה חוות דעת מקצועית מטעם סימנט, אמר בתגובה: "ההחלטה היא אמירה ברורה השוללת את חסימת התחרות מיבוא במוצר חיוני. מדובר בתלונה של יצרן מקומי אשר לא הביא נתונים לגבי מה שקורה לרווח של יצרני המלט בשוק הישראלי ורק איים בסגירת מפעל ופיטורי פועלים. בפועל כולם ידעו שמפעל הר טוב דורש השקעה כדי להביאו ליעילות נורמלית".

שטרום הוסיף, כי לו היתה מתקבלת התלונה והיה מוטל היטל, המשמעות היתה ייקור המלט בישראל בכ–2,250 שקל לכל דירה. עלות זו היתה מאפשרת להרטוב לממן את ההשקעה הנדרשת במפעל מכספי הצרכנים. "הממונה הבהיר כי לא ניתן לגלגל על ציבור הצרכנים השקעה שבעל מפעל ידע לפני הרכישה שעליו להשקיע", אמר שטרום. "מדובר בהחלטה שאומרת שהצרכן הישראלי קודם למונופולים בישראל ושמשרד הכלכלה אינו בית מחסה לתעשיינים חוסמי תחרות מיבוא", הוסיף.

לדבריו, אף שסימנט חולקת על הקביעה שהיבוא מתבצע בהיצף, הממונה מאשר את טענתה לפיה התחרות מיבוא לא הביאה לשום נזק מהותי ליצרני המלט המקומיים. היצרנים המקומיים איבדו רק 7% מנתח השוק שלהם. נשר יורדת ב-4% ומחזיקה ב-79% מהשוק והר טוב יורדת מ-9% ל-6%. נתח השוק של היבוא הוא 15%.

את יבואנית המלט סימנט ייצגו עו״ד צביקה אגמון וג'ואי לייטסטון ממשרד עו״ד אגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#