הר של שערוריות: מה קורה בפארק אריאל שרון

הסוללה שאמורה להוות טבעת לחץ ולמנוע תרחיש של התמוטטות ההר או התפזרות הזבל באזור - נבנתה מפסולת בניין שלא מהסוג הנכון. חקירת השוחד שהביא למצב זה מתמהמהת, ואיש לא יודע עדיין איזה חלק מהפסולת הזו יש להחליף ומה תהיה העלות

חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפארק שעל החירייה
הפארק שעל החירייהצילום: ארז שחם

 מבקר המגיע בפעם הראשונה לסיור בפסגת פארק אריאל שרון, יתקשה שלא להתרשם. המחזה מרהיב. את מה שהיה רק לפני 12 שנה הר מכוער של זבל, החליפו שבילי מטיילים, מרכז מבקרים, אמפי פארק וגנים מעוצבים עם מדשאות מבריקות - שיכולים להזכיר את הגינון שמסביב לבתי מלוכה באירופה.

אלא שמי שיצעד לנקודות התצפית הדרומיות והמערביות של הפארק – יגלה מחזה המזכיר את העבר. סוללת העפר המקיפה את ההר נראית כמו ערימה של פסולת בניין, שצינורות וחוטים בולטים ממנה.

סוללת העפר הזו אמורה להיות השלב הבא בבניית הפארק. אם שטח הפארק המשתרע על הפסגה הוא כ-300 דונם, הרי שהשטח שעל הסוללה אמור היה להגיע ל-400 דונם. על אזור הסוללה אמורים להינטע מטעים ופרדסים שישחזרו את החקלאות ההיסטורית של האזור. ביניהם ישתרעו מגרשי ספורט וגנים נסתרים לשימוש חופשי של הציבור.

הסוללה הזו, כפי שמגדיר זאת מי שהיה מעורב בהקמת הפארק, אמורה להוות שילוב מושלם של עיצוב נופי ותוכנית הנדסית. אלא שנכון להיום כל זה מוקפא, והשלמת הפארק מתעכבת. בחזותו החדשה אמור היה הר זה, שמי שמעורב במקום מגדיר בתור "היהלום של הפארק", לשמש סמל עבור הנכנסים לתל אביב -  הר זבל שהפך לאתר נופש ופנאי. ואולם נכון להיום, מה שרואים עשרות אלפי הנהגים הנוסעים על כביש 1 בבקרים כשהם מביטים לכיוון צפון, הוא עדיין אותו הר חירייה מכוער שניצב שם מאז ומתמיד. הפסגה הנאה מוסתרת על ידי הסוללה.

לא רק פתרון הנדסי

זה לא היה אמור להיות כך. ב-2004 זכה אדריכל הנוף הבינלאומי פיטר לאץ בתחרות בינלאומית פומבית לתכנון הר הפסולת חירייה והפיכתו לפארק לטובת הציבור. חברו אליו שני משרדי אדריכלות ישראלים שסייעו לו לתכנן את הפארק.

בעיה מרכזית שעמה התמודדו המתכננים היתה חוסר היציבות של הר חירייה. תכונה זו הביאה נשאה עמה סכנה בטיחותית ותברואתית. מתכנני ההר חששו מהתמוטטויות שיחשפו את האשפה הקבורה בהר, ומאשפה שתידרדר מסביב להר, תסתום את הנחלים מסביב ותייצר הצפות בכל האזור – עד לנתב"ג. כמו כן המתכננים חששו מסופות וגשמים שיביאו לפיזור אשפה באזור - על הסיכונים התברואתיים שטמונים בתסריט כזה.

הסוללה היתה אמורה לפתור זאת.  מאחורי הקמתה עמדה המחשבה שבמקום לבזבז משאבים על מיתון השיפוע של מדרון ההר - מהלך שיהפוך את מראהו לערימת עפר גדולה התופסת שטח נוסף של מאות דונמים - ניתן ליצור סביבו טבעת לחץ שתמנע ממדרונותיו להתמוטט.

הסוללה לא היתה רק פתרון הנדסי אלא גם פתרון עיצובי. היחס בין הסוללה לכותרת הוגדר במדויק. הסוללה אמורה להגיע לגובה של כרבע מההר, כדי לדאוג לכך שלצופה מהצד יהיה ברור שמדובר בהר ולא בכותרת קטנה המבצבצת מהסוללה. בנוסף, כאמור, השטח שעל הסוללה היה אמור לשמש למגוון שימושים.

כדי להגשים את התוכנית הוגדר סוג הפסולת הממוחזרת שממנה ייבנה ההר כפסולת איכותית. עולם פסולת הבניין נחלק למספר רב של רמות. הסוללה שמסביב להר היתה אמורה להיות מורכבת מפסולת ממוחזרת וגרוסה היטב וברמה גבוהה. בפועל, הפסולת שהובאה לאתר היתה, כפי שניתן לראות גם בעין בלתי מזויינת, פסולת ברמה נמוכה – ובכמויות עצומות.

הסוללה, שאמורה להיות הדופן החדשה של נחל איילון בצדה האחד והדופן של נחל שפירים בצדה השני - גבוהה מדי יחסית לנחל. במקום שבו תוכנן תוואי שטח ובו שבילים שיורדים בצורה מסודרת אל הנחל ומאפשרים למטיילים גישה למים, יש מה שנראה כרגע בחלק מהמקומות כמו חומה.

במארס 2016 עוכבו לחקירה בכיר בפארק ועובד משרד איכות הסביבה בחשד לקבלת שוחד יחד עם שלושה קבלנים. לפי החשד, האפשרות לשפוך פסולת בנין באתר קרוב לאתרי הבנייה של מרכז הארץ – במקום להוביל אותה הרחק דרומה – קרצה להם.

גורמים בחברה מעריכים היום כי לפארק הובאו 2 מליון קוב פסולת בניין לא ראויה במשך שנתיים, ושעלות פינוי פסולת הבניין הזו מהפארק היא כ-200 מיליון שקל. לפי הערכות אלו, הקבלנים שהביאו את הפסולת הזו חסכו לעצמם לפי הערכות אלו אגרות הטמנה בהיקף של 50 מיליון שקל.

גם אם חלק מהגורמים המכירים את הנעשה בפארק מגדירים את הטענות האלו כ"מספרים שנזרקו באוויר" (עדיין לא נערכה בדיקה מסודרת לגבי היקפי הפסולת הלא חוקית שנשפכה במקום) – הפסולת שנשפכה בפארק היא מחדל גדול ומתמשך שקשה להסבירו. סימני השאלה בנוגע לאיכות החומרים המוטמנים בהר התעוררו הרבה בטרם נודע על החקירה. בתוך הפארק היו מי שיכלו לראות גם בעיניים בלתי מזוינות כי הסוללה המוקמת בצדו המערבי של ההר גבוהה מדי, והיו מי שהתריעו על כך תוך כדי בניית הסוללה. כבר לפני 4 שנים דרשו גורמים בעיריית תל אביב על בדיקה של הנושא - שלא בוצעה.

המחדל גדול גם משום שהתוצאה היא מסוכנת. השאלה בנוגע לפינוי החומר המרכיב את הסוללה אינה רק עיצובית אלא גם נוגעת לבטיחות ההנדסית של ההר. אחרי הכל, מטרתה הבסיסית של הסוללה היא לתמוך בהר הפסולת המרכיב את הפארק כך שהוא לא יתמוטט.

הבעיה עשויה גם להביא לכך שהפארק לא ימלא את תפקידו בניקוז מי הגשמים. לפי תוכניתו, הפארק נועד להגן על תל אביב ונתב"ג מהצפות, כשעוצב כאוסף שקעים שמאפשרים להשהות שיטפונות. תוכנית ההשהיה וההצפה נבנתה עבור מה שמוגדר שיטפונות בהסתברות של 1% - משמע שיטפונות המגיעים אחת למאה גשמים. זוהי תוכנית חריגה, שכן בדרך כלל נהוג לתכנן אתרים כאלו כך שיאספו שיטפונות המגיעים רק אחת ל-50 שנה. לא ברור אם החריגה מהתוכנית תשפיע על כך.

אם לא די בכך שהחקירה שנפתחה לפני כשנה וחצי ונגעה בעיקרה למעשים שבוצעו תחת כהונת המנכ"ל הקודם משה בורוכב לא נסגרה - התברר בקיץ האחרון כי פרשה חדשה מעיבה גם על הכהונה של ההנהלה הנוכחית. המנכ"לית שרון רז, סמנכ"לית השיווק עינת גפן וגורמים נוספים שהיו מעורבים בפארק נעצרו בחשד למינוי מקורבים לתפקידים בכירים, תוך הטיית מכרזים וביצוע עבירות מרמה ושוחד.

מתכנני הפארק הם אלו שיצטרכו לבחון את השאלה באיזה גובה היתה אמורה הסוללה להיות – מה היקף החריגה שבוצעה בה ואיזו כמות מהפסולת יהיה צריך לפנות. אחת האפשרויות שתיבחן היא אם תהיה אפשרות לבצע עדכון של התוכניות. שני משרדי האדריכלים הישראלים שהיו שותפים לתכנון אמרו לנו כי הם אינם מבצעים בדיקה כזו. גם אם יהיה צורך בפינוי הפסולת, יתייצבו הרשויות מול השאלה מי יממן את הפינוי. נכון להיום, תקציבי הפיתוח שהשיגו הדירקטוריון והמנכ"לית אינם מנוצלים.

לאור המצב שהפארק פעל בו בשנים האחרונות – בתחילה תקופה ארוכה ללא מנכ"ל, אחר כך עם מנכ"לית שהיא ממלאת מקום, ועתה עם החקירה החדשה שטרפה את הקלפים – קשה לדעת מתי יחל הפינוי ותושלם תוכנית הבנייה של הפארק.

מדירקטוריון פארק אריאל שרון נמסר כי "לפני כשנה וחצי נפתחה חקירת משטרה בנושא, ולפי ידיעת הדירקטוריון היא טרם הסתיימה. בתקופת זמן זו הדירקטוריון עוסק ומטפל בנושא בכלים העומדים לרשותו, והחליט זה מכבר על ביצוע ביקורת בנושא, וכן על הגשת תביעת פינוי חלק מהפסולת אשר הושלכה בפארק, אשר תלויה ועומדת בבית המשפט. הדירקטוריון בוחן אפשרות להגשת תביעות נוספות לרבות תביעות אישיות".

ממשטרת ישראל נמסר כי החקירה בתיק המדובר טרם הסתיימה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker