"רשות ההגבלים כבר יכולה להכריז: גוגל ופייסבוק הן מונופולים בשוק בעברית" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רשות ההגבלים כבר יכולה להכריז: גוגל ופייסבוק הן מונופולים בשוק בעברית"

ח"כ מיקי רוזנטל מציע להוסיף לחוק ההגבלים את ההגדרה "מרחב עברי דיגיטלי", שתאפשר להכריז על גוגל ופייסבוק מונופולים ■ רשות ההגבלים העסקיים סבורה שאפשר לערוך בדיקה אם החברות הן מונופולים בשוק הישראלי ■ ואולם, מומחים בתחום ההגבלים טוענים כי הרשות מסוגלת לכך גם בלי שינוי בחוק הקיים

3תגובות
משרדי גוגל
Marcio Jose Sanchez/אי־פי

חוק ההגבלים מאפשר להכריז כי גוגל ופייסבוק הן מונופולים בשוק בשפה העברית, ואף להורות להן להימנע מניצול לרעה של מעמדן — כך אמרו מומחים להגבלים עסקיים ל–TheMarker. גם רשות ההגבלים סבורה, בעקבות בדיקה ראשונית שערכה, כי אפשר לבחון אם החברות האלה הן מונופולים בשוק האינטרנט בעברית.

הגדרת שוק של פעילות בעברית חלה רק על ענקיות האינטרנט המפעילות שירותים בעברית. ההגדרה אינה חלה על ענקיות אינטרנט כמו אמזון ואיביי, שהפעילות שלהן בישראל היא באנגלית. מעבר לכך, אמזון ואיביי רחוקות מלהיות מונופול בשוק. על פי חוק ההגבלים, מונופול הוא מי שמחזיק יותר מ–50% משוק, בין אם מדובר בנכס או בשירות שהוא נותן. שאלת המפתח היא כיצד מוגדר השוק. לדוגמה, תנובה מוגדרת מונופול בשוק החלב, עלית בשוק השוקולד ונשר בתחום המלט.

לפי חוק ההגבלים, לא צריך להכריז על מונופול כדי שיחולו עליו החובות הקבועות בחוק, ובהן החובה להימנע מניצול מעמדו לרעה. ברוב המקרים חברה יודעת אם היא מונופול בתחומה. לכן, על אף שהרשות לא הכריזה על פייסבוק וגוגל כעל מונופולים, מעצם העובדה שהן מחזיקות ביותר מ–50% מהשוק של החיפושים ושל הרשתות החברתיות בעברית — נגזר שהן מונופולים. לכן, גם ללא הכרזה הן מחויבות להימנע מניצול לרעה של מעמדן, ואם הן מפירות את החוק ניתן להגיש נגדן תלונה לרשות ההגבלים או תביעה ייצוגית.

בחוק נכתב כי "על קיומו של מונופול יכריז הממונה בהודעה ברשומות" — כך שלכאורה הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, כבר היתה יכולה להכריז על גוגל ופייסבוק כעל מונופול.

משרדי פייסבוק בישראל
ענבל אורפז

ואולם, בשנים האחרונות התקבע נוהג שהכרזה ניתנת בעקבות תלונה או אינדיקציה אחרת לכך שהמונופול הפר את החוק, ולא באופן יזום על ידי הרשות. חשוב לציין כי בעקבות קריסת מגה, רשות ההגבלים חרגה ממנהגה לעסוק באישור מיזוגים רק לאחר שפנו אליה לאישור, ויצאה בהודעה מקדימה כי תתקשה לאשר לרשת רמי לוי לרכוש את הרשת. ההודעה מנעה מרמי לוי להמשיך להתמודד על סניפי מגה.

גם במקרה של גוגל ופייסבוק יכולה רשות ההגבלים לצאת בהכרזה מקדימה לפחות כי הן מונופולים בשוק העברי גם אם לא הגיעו אליה תלונות בנושא — אך היא לא עושה זאת. לא ברור אם הרשות ממתינה לתלונות על ניצול מעמדן לרעה לכאורה של שתי החברות כדי לצאת בהכרזה. סביר כי אם תגיע אליה תלונה כזו, היא לא תוכל שלא להכריז עליהן כעל מונופול בשוק העברי.

ביוני השנה הטילה נציבות התחרות האירופית קנס של 2.7 מיליארד דולר על גוגל בשל הפרת חוקי התחרות באיחוד האירופי. החקירה בעניין זה החלה בעקבות תלונות של חברות שראו עצמן נפגעות מהדרך שבה הציגה גוגל תוצאות חיפוש. בהנחה שגוגל מפעילה אותן שיטות כמעט בכל העולם, ממצאי החקירה באירופה יכולים לשמש אינדיקציה להפרה דומה בישראל.

בתוך כך, בסוף השבוע התייחס שר האוצר, משה כחלון, לשוק הפרסום, שכספים רבים זורמים ממנו לענקיות האינטרנט העולמיות. "פייסבוק וגוגל גוזלות נתחי פרסום מהשוק הישראלי", אמר לתאגיד השידור כאן. "ההסדרה בתחום אינה מספקת. לחברות הבינלאומיות יש עוצמות שלא הכרנו".

יו"ר רשות ההגבלים, מיכל הלפרין
אייל טואג

"הפוליטיקאים חוששים שייחסמו"

את הגדרת השוק בעברית יזם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), המבקש לשנות את חוק ההגבלים כך שיובהר כי הוא חל על המרחב האינטרנטי־וירטואלי. ואולם, מומחה להגבלים אמר כי "אין צורך בכך, זה מובנה במתודולוגיה של ההכרזה על מונופולים. חוק עוסק במונופולים והשאלה היא רק באיזה שוק בוחרים לבחון אותם. רשות ההגבלים מגדירה את השוק לפי התחליפים בעיני הצרכן המשתמש. הצרכן הישראלי רוצה לחפש בעברית ולפעול ברשת חברתית בעברית. לכן, השוק העברי הוא בהחלט שוק רלוונטי נפרד מהשוק הכלל עולמי ומהשוק באנגלית".

המומחה להגבלים ציין כי באירופה קיימת פעילות להגבלת כוחן של גוגל ופייסבוק, אך בישראל עדיין לא. הוא ציין כי המדיניות של הלפרין היא להמעיט בהכרזות על מונופולים ולהגביר האת האכיפה מולם — אך במקרה זה בינתיים אין הכרזה ואין אכיפה ביחס לגוגל ופייסבוק, כנראה מכיוון שלא הגיעו לרשות תלונות או אינדיקציות על ניצול מעמד לרעה.

שולטות ברשת בישראל
בעלי חשבון ברשתות החברתיות, אוקטובר 2017 התפלגות החיפושים לפי מנועי חיפוש, אוקטובר 2017
0.6%
רדיט ) 0.5 (
אינסטגרם ) 0.1 (
1.2%
טוויטר
1.6%
יוטיוב
3.5%
פינטרסט
התפלגות החיפושים לפי מנועי חיפוש, אוקטובר 2017
97.1%
גוגל
0.5%
יאנדקס ) 0.3 (
דקדקגו ) 0.1 (
)0.1( Mail.ru
1%
יאהו
1.2%
בינג

לדבריו, הנסיבות שבהן יכולה הרשות לפתוח בבדיקה מול פייסבוק וגוגל הן אינדיקציות או תלונות, אם יהיו, בנוגע לגביית מחיר מופרז — תחום שהלפרין מסתייגת ממנו. ניתן לפתוח בבדיקה גם במקרה של קשירה של שירות בשירות, למשל, מצב שבו החברה דורשת מהמפרסמים לרכוש ממנה שירות נוסף על פרסום, או להכניס שינויים בתוצאות חיפוש המקדמים אינטרסים עסקיים של גוגל. "אם החברה מציגה את עצמה כאובייקטיבית ופתאום יש בתוצאות הראשונות דברים הקשורים בגוגל, זה פוגע בצרכן, מכיוון שהוא חושב שהחיפוש אובייקטיבי. זה גם פוגע במתחרים, שייתכן כי היו יוצאים ראשונים בחיפוש".

היוזמה של רוזנטל מציעה להבהיר כי חוק ההגבלים חל גם על השוק הדיגיטלי, לא רק על השוק בעולם הממשי. לדבריו, חוות דעת ראשונית שקיבל מרשות ההגבלים, שלפיה ניתן לקבוע כי יש שוק הנקרא "מרחב דיגיטלי עברי", תאפשר להחיל את חוק ההגבלים באופן ברור גם על העולם הדיגיטלי, שכבר נהפך מווירטואלי לממשי.

ההגדרה תתווסף לשני סעיפים העוסקים באיסור יצירת קרטל ובמונופולים, ותאפשר לאסור על ענקיות הרשת ובהן פייסבוק וגוגל לבצע הסדרים כובלים הפוגעים בתחרות, או לנצל את מעמדן לרעה כמונופולים בישראל. כך, טוען רוזנטל, ייווצר איזון בין התרומה של החברות האלה לבין רווחת הצרכן.

בחוות הדעת הראשונית של רשות ההגבלים להצעתו של רוזנטל נכתב כי חיפוש תוכן בעברית בגוגל או כתיבה בעברית בפייסבוק ניתנים להגדרה כשוק הרלוונטי. בנימוקיה נאמר כי בנוסף לעובדה שלישראלים רבים השימוש באנגלית באותם כלים אינו חלופה לשימוש בעברית, יש תוכן רב ברשת שניתן למצוא אותו רק באמצעות חיפוש בשפה העברית.

בתגובה ליוזמת החקיקה של רוזנטל נמסר מרשות ההגבלים, כי "חוק ההגבלים העסקיים חל על כל תאגיד שמשפיע על התחרות בישראל ולא צריך להחיל אותו במיוחד". ברשות לא השיבו לשאלות בנוגע לאפשרות שיינקטו צעדים קונקרטיים נגד ענקיות האינטרנט, או אם מתבצע תיאום עם הרשויות באירופה בסוגיה.

בעקבות שיחות עם בכירים ברשות ההגבלים, אומר רוזנטל כי נראה שברשות מחכים לראות מה יקרה באירופה, אך עשויים לתמוך בהצעת החוק שלו לאחר בדיקה מעמיקה יותר. לדבריו, הקושי להתמודד עם ענקיות האינטרנט נובע, בין היתר, מטענתן כי השוק שלהן הוא השוק העולמי, ובו יש להן נוכחות של אחוזים קטנים בכל מדינה.

"בישראל פייסבוק וגוגל הן מונופול ברור", הוסיף. "מי שדיברתי אתו במשרד התקשורת ובמשרד המשפטים עודד אותי להתקדם בהצעת החוק. השאלה היא מה יעשו הפוליטיקאים. כמה מהם אומרים לי לקדם את הצעת החוק מטעמי, מכיוון שהם פוחדים".

רוזנטל הסביר כי כלי התקשורת המרכזי של פוליטיקאים כיום הוא הפייסבוק, והם חוששים כי ייחסמו בגלל פעילותם לקידום חוק שיגביל את פייסבוק. הם גם חוששים ממניפולציות נגדם במנוע החיפוש גוגל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#