דיויד גילה על חוק ההגבלים החדש: "לא צריך להקל על מונופולים כדי להחמיר עם קרטלים"

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר מתח היום ביקורת על שינויים בחוק ההגבלים העסקיים ■ "למרות כל המאמצים והשיפור באכיפה נגד מונופולים, אנחנו בתת אכיפה לגביהם ולא באכיפת יתר"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' דיוויד גילה
פרופ' דיוויד גילהצילום: עופר וקנין

דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, מתח היום ביקורת על חלק מהשינויים בחוק ההגבלים העסקיים שמובילה הממונה הנוכחית, מיכל הלפרין. גילה דיבר בכנס 30 שנה לחוק ההגבלים, שיזמו המכללה למינהל ומשרד עורכי הדין ש.הורוביץ.

גילה אמר תחילה כי הוא תומך בשינוי של הגדרת מונופול, הכוללת נתח שוק וכוח שוק. זאת, לאחר שעלתה אפשרות של ביטול ההגדרה לפי נתח שוק (מעל 50% מהענף). "אני תומך נלהב של מה שכתוב בתזכיר בהקשר להגדרת מונופול", אמר גילה. "חשוב להשאיר את חלופת נתח השוק. זה עוזר לאכיפה בכלל, גם פרטית וגם של הרשות. יותר קל להגדיר את השוק מאשר להראות כוח שוק. גם ההכרזה על מונופול, טוב שנשארה", הוסיף. בכך התייחס למחשבות של רשות ההגבלים להפסיק להכריז על מונופולים בגלל מצוקת כח אדם.

עם זאת, אמר כי "למרות כל המאמצים והשיפור באכיפה נגד מונופולים, אנחנו בתת אכיפה לגביהם ולא באכיפת יתר. ראוי היה להחמיר עם קרטלים בתזכיר החוק, אבל בלי ללוות את זה בהקלות על מונופולים", הוסיף. בכך התייחס גילה להחמרה בענישה על קרטלים, שהעלתה את הענישה מ-3 ל-5 שנים ללא הוכחת נסיבות מחמירות. בד בבד ירדה הענישה על שאר ההפרות, כולל על מונופולים, מ-5 שנים בנסיבות מחמירות ל-3.

"לגיטימי להוסיף כלים בלי להוריד אחרים, כולל הסנקציה על מונופול שהפר את החוק. זה לא רעיון טוב להקטין ענישה על מונופולים שהפרו את החוק בנסיבות מחמירות", אמר. לדבריו, התזכיר מציע הקלה לענישה בנסיבות מחמירות כאשר מתבצעת הפרה של תנאי מיזוג או הוראות הממונה.

הממונה על ההגבלים מיכל הלפריןצילום: אוליבייה פיטוסי

"אני לא רואה הצדקה להורדה", אמר גילה. "אם חושבים על זה, עד היום אמנם לא הוטלו עונשים על מונופולים שהפרו את החוק בנסיבות מחמירות אבל זה לא אומר שהנורמה לא הרתיעה. אולי לא מצאנו הפרות בגלל ההרתעה. לכן לא צריך להקל כאן. אפשר היה רק להחמיר בחוק. זה לא שחייבים כל החמרה ללוות בצעד מקל. אם יש תת אכיפה בקרטלים ומונופולים, לגיטימי להחמיר באחד בלי להקל בשני", הוסיף.

גילה מתח ביקורת גם על הקלה בתזכיר חוק אחר העוסק ביבואן רשמי וביבוא מקביל. לדבריו, טיוטת החוק אינה מספיק מרתיעה יבואן רשמי. הענישה בחוק היא בשני שלבים, של הנחיות ליבואן ולאחר מכן ענישה אם הפר אותן.

"נורא חשוב להילחם ביבואנים רשמיים שעוצרים יבואנים מקבילים", אמר גילה. "היבוא המקביל הוא מפתח לפתור הרבה בעיות של מותגים מיובאים בעלי הרבה כוח. היבוא המקביל עוזר לעקוף בעיה של אפליה לרעה של הצרכן הישראלי. החשש שלי הוא שיהיה כאן משחק של חתול ועכבר. יתנו הוראה אחת, והיבואן יעשה משהו אחר. יש חשש שהתיקון יתבצע לאחר שהסוסים יברחו מהאורווה. היבואן יעוף כבר מהשוק ואחר לא ייכנס", הוסיף.

לדבריו, בדומה להתייחסותו למונופולים, על יבואן רשמי יש להטיל נורמה כללית שאוסרת עליו לנצל את כוחו לרעה. "כך הוא יהיה חשוף לנורמה כל הזמן. הממונה תוכל להוסיף הוראות קונקרטיות", אמר.

גילה התייחס להצעה לשינוי השם מרשות ההגבלים לרשות התחרות בהסתייגות. לדבריו, "המטרה המרכזית של הרשות היא אמנם קידום התחרות אבל אסור לשכוח שיש עוד מטרה - למנוע ניצול לרעה על ידי מונופולים שיש להם השפעה ישירה על הצרכן". לכך הוסיף שיש לשמור על המוניטין של רשות ההגבלים שנצבר ב-30 שנותיה.

"נטיית הרשות ללכת לעיצומים כספיים אינה טובה לעתיד האכיפה"

מיכל הלפרין, הממונה על רשות ההגבלים פרטה לראשונה בפומבי את הכוונות שמאחורי תזכיר החוק. "אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים כדי לצעוד קדימה ולשפר את המצב הקיים, כדי שרשות התחרות תצעד קדימה תהפוך ממוקדת ואפקטיבית", אמרה.

לדבריה, העקרונות המרכזיים שהנחו את הרשות היו להרפות ממי שלא פוגע בתחרות ובמיוחד אם אין לו השפעה רוחבית על המשק; להגביר מיקוד ואפקטיביות לאור משאבים מוגבלים; הקלה ברגולציה והחמרה בענישה עם מי שמנצל את השיטה לרעה ופוגע בתחרות; ולפעול רק היכן שנמצא שיש כשלי שוק ובענפים עם השפעה רוחבית לעשיית הרשות.

"אנחנו לא יכולים להגיע לכל קרטל ולכל ניצול מעמד לרעה של בעל מונופול", אמרה. "המקרים היחידים שמגיעים אלינו צריכים להיות מספיק מרתיעים כך שיצרו הרתעת רוחב", הוסיפה.

לגבי השינויים המרכזיים, ציינה את תוספת הגדרת כוח שוק להגדרת נתח שוק (מעל 50%) הנוכחית למונופולים. עם זאת ציינה, כי "ההגדרה האמיתית אינה טכנית אלא מהותית ונשענת על כוח שוק. האכיפה צריכה להיות ממוקדת בגופים חזקים שיש להם כוח שוק ולא בגופים שיש להם נתח שוק כזה או אחר".

בתשובה לשאלה כיצד תמדוד כוח שוק ענתה: "ההגדרה היא היכולת להעלות מחירים בלי שהלקוחות יוכלו להעניש במעבר לחלופות. אנחנו מתכוונים לפרסם גילוי דעת שיסביר את זה".

במהלך הכנס מתח שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר ביקורת על כוונת הרשות להעלות את רף הקנסות על מונופולים מעל למגבלה של 24.5 מיליון שקל לעבירה. לדבריו, "כשעושים שינוי צריך לבצע אותו בזהירות, לחשוב שאולי אלה שיישבו בעתיד על הכיסא (ברשות ההגבלים, א"ק) יהיו אולי אנשים שלא מגיעים עם לב נקי. צריך לזכור את זה כשנותנים סמכות להטיל עיצום כספי של מאות מיליונים".

הלפרין השיבה לטענה ואמרה, כי "המגבלה של 24 מיליון שקל מיטיבה עם התאגידים הגדולים והחזקים במשק. יש בזה חוסר צדק משמעותי וזה מגביל את כוח האכיפה של הרשות כי ההפרה הופכת כדאית למונופולים הגדולים. מבחינתם, לחסום מתחרה לשנה-שנתיים – הם כבר הרוויחו מעל 24 מיליון שקל".

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, תמך בהצעות לצמצום ביורוקרטיה בשינוי החוק אך הוסיף כי לצד מתן האפשרות לגופים להעריך בעצמם אם הם יוצרים קרטל, ולפנות לרשות לאישור רק אם התשובה חיובית - יש ליצור רף שמגביל את נתח השוק שלהם.

שטרום מתח ביקורת על נטיית הרשות בשנים האחרונות לטפל במונופולים באמצעות קנסות. לדבריו, "נטיית הרשות ללכת לעיצומים אינה טובה לעתיד האכיפה בתחום ההגבלים. כשאתה מדבר על מונופולים משמעותיים למשק בגודלם זה מחטיא את המסר".

דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים אמר, כי הסרת תקרת הקנס המנהלי העומד על 24.5 מיליון שקל תהווה סכנה מוחשית לפגיעה בשלטון החוק. אם המחוקק סבור שהענישה על תאגידים אינה מספיקה בחוק, יש לשנותו כך שהקנס יוטל על ידי בית המשפט, לא על ידי הממונה על ההגבלים. לדבריו, בעידן שבו רואים מינויים פוליטיים עלול להתמנות ממונה שלדוגמה יטיל קנס על סלקום כדי לסייע לבזק.

הכנס נערך ביוזמת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, המסלול האקדמי המיכללה למינהל ומשרד עורכי הדין ש. הורביץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker