קריסת טבע מוכיחה: הטבות מס לחברות הענק מסכנות את שוק היצוא כולו - תעשייה ומקרו - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קריסת טבע מוכיחה: הטבות מס לחברות הענק מסכנות את שוק היצוא כולו

מאז 2006 זכתה טבע להטבות מס של יותר מ-18 מיליארד שקל במצטבר, אף שלא חוללה שינוי בתעסוקה בפריפריה, כפי שצופה ממנה ■ הידרדרות החברה, שאחראית על 6% מהיצוא ועלולה לסכן את נתוני המאקרו של המשק, מחדדת את הצורך שלא לרכז תמיכה ממשלתית רק בחברות הגדולות

3תגובות
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן
יצחק הררי / דוברות

גם הטבות המס המפליגות שקיבלה חברת טבע מהמדינה במשך עשור, עד לפני כשנתיים, לא בלמו את הסחרור כלפי מטה במניית החברה ובמיצובה הפיננסי כתוצאה מכך, והן אינן ערובה למניעת פיטורים בישראל כחלק מתוכנית התייעלות. על פי פרסומי רשות המסים, ב–2006–2014 קיבלה טבע הטבות מס בסכום אדיר של 18.3 מיליארד שקל. לשם השוואה, הטבות המס שקיבלה כיל באותן שנים, מתוקף חוק עידוד השקעות הון, הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל.

טבע התחילה לקבל את ההטבות ב–2005 — אז הובילו שרי הכלכלה (אז התמ"ת) והאוצר דאז אהוד אולמרט ובנימין נתניהו שינוי בחוק עידוד השקעות הון, שהוסיף לו את המסלול האסטרטגי. מסלול זה הבטיח פטור מוחלט ממס חברות לחברות גלובליות למשך עשור. המטרה המוצהרת היתה למשוך באמצעותו חברות ענק חדשות, כמו נוקיה (לפני קריסתה) וסמסונג, שישקיעו בישראל. אלא שבפועל זה לא קרה, ומי שנהנו ממנו היו בעיקר חברות ישראליות. טבע, שהרוויחה אז כמיליארד דולר בשנה, היתה הראשונה שקיבלה פטור ממס חברות, כנראה לא במקרה.

"מיד כשנחקק החוק התקשרתי לראשי טבע ואמרתי להם שהחברה יכולה ליהנות מהחוק; אם תאגום את השקעותיה המתוכננות בישראל ואולי תידרש להוסיף עליהן עוד קצת כדי לעמוד ברף החוק, זה ישתלם לה", סיפר בכיר במשרד הכלכלה באותם ימים. כשנשאל כיצד זה מסתדר עם ההנמקה שהושמעה לציבור, שלפיה ההטבה נועדה למשוך חברות זרות ולא להיטיב עם ישראליות, השיב: "מה זה משנה אם גם חברות ישראליות ייהנו מהחוק?"

צניחה חדה ברווחיות

גם לאחר שהתברר כי החברות הישראליות הן המוטבות של המסלול, ההערכות היו שהחברות ייהנו מהטבות מס בהיקף של כ–4 מיליארד שקל בשנה, ואלה יבטיחו את הישארותן בארץ. ואולם ההטבות זינקו מעבר לציפיות, וחצו את רף 5.5 מיליארד השקלים בשנה.

ב–2010, לאחר שהתברר עומק התקלה, החליטו משרדי האוצר והכלכלה לבטל את המסלולים הנדיבים. חוק עידוד השקעות הון שונה וקבע מתווה יורד להטבות מס עם העדפה לפריפריה — שנמצא בימים אלה בבחינה מחודשת במסגרת הדיונים על תוכנית הצמיחה של התעשייה (נטו תעשייה) שמוביל משרד האוצר.

הטבות הענק לטבע לא חוללו את השינוי שהיו אמורות לחולל בתעסוקה בפריפריה. בדיקה שערך בעבר מינהל הכנסות המדינה, העלתה כי ההטבות המפליגות שקיבלו עשר החברות שנהנו מההטבות המס הגדולות ביותר בעשור שלאחר 2005, ובראשן טבע, לא חוללו מהפך בתעסוקה בפריפריה, אף שזאת המטרה המוצהרת של חוק עידוד השקעות הון. בפועל, החברות המשיכו להעסיק עובדים ממרכז הארץ גם במפעליהן בפריפריה. ב–2010 החלק היחסי של עובדי החברות המוטבות שמתגורר בדרום מסך הטבות המס היה 21% והחלק של תושבי הצפון היה 7%.

הטבות המס מצדיקות את ביטול הפיטורים?

אף שטבע אינה ישראלית מבחינת זהות בעלי המניות שלה, היא נחשבת בארץ לחברה ישראלית לכל דבר, גאווה לאומית, ספינת הדגל של התעשייה, ו"המאמי של המדינה" בלשון המשקיעים. את התארים האלה קיבלה החברה לאחר שבמשך שנים, תחת ניהולו של אלי הורביץ, היא לא הפסיקה לצמוח בשיעורים ניכרים — והשקעה בה נחשבה למניבת תשואה כמעט בטוחה. ב–2005 איש לא העלה בדעתו שהחברה תקרוס. כיום כבר ברור כי פרישתו של הורביץ מניהול החברה ופטירתו ב–2011 היו התחנות הראשונות בתהליך התרסקותה של החברה.

חרף בעיות הניהול הקשות בחברה, טבע אחראית ל–13% מהיצוא התעשייתי הישראלי, או ל–6% מהיצוא הכללי של ישראל — כך העריכו בסוף השבוע מקורות בתעשייה. על פי הערכות נוספות, קבוצת טבע מהווה כ–80% מיצוא ענף התרופות מישראל, שהסתכם ב–2016 בכ–7 מיליארד דולר (16% מהיצוא התעשייתי ללא יהלומים, וכמעט 7.5% מהיצוא הכולל).

הבעיות של טבע אמנם נמשכות כבר זמן רב, אך יצוא ענף התרופות גדל ב–9% בתשעת החודשים הראשונים של 2017 ל–5.7 מיליארד דולר, לעומת 5.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב–2016. ענף התרופות נחשב תנודתי, ובעבר כבר העריכו בתעשייה כי טבע, כחברה גלובלית, עשויה לשנות את מדיניות היצוא שלה ולהשפיע משמעותית על נתוני היצוא של כלל המשק.

התרחיש הפחות סביר שעומד כעת בפני החברה הוא קריסה מוחלטת וסגירה, אבל נראה שעדיין מוקדם להספיד את החברה. גם בתרחיש של רכישת טבע על ידי חברה מתחרה, סביר כי פעילות המחקר והפיתוח המתקדמת תישאר בישראל, ואולי גם פעילות הייצור, המבוססת על כוח אדם מיומן.

במקרה של פגיעה בחברה, החשש במשק הוא מפיטורי עובדים בסדר גודל רחב יחסית למה שתוכנן. כשטבע הודיעה באוגוסט על תוכנית הפיטורים שלה בעולם — שכללה פיטורים של כ–7,000 עובדים, מהם כ–350 בישראל — לחצו גורמים ממשלתיים על החברה לא ליישם את מלוא תוכנית הפיטורים שלה בארץ, והשתמשו בטיעונים נורמטיביים, בהם הטענה שהחברה קיבלה הטבות מפליגות מהמדינה כדי לשמור על התעסוקה.

שר הכלכלה, אלי כהן, אף נפגש עם נציגי החברה בניסיון לצמצם אץ היקף הפיטורים בישראל, והצהיר כי "עובדי טבע ישראל אינם צריכים לשלם על השקעות כושלות של החברה בחו"ל. הנהלה מוצלחת בעבר, לצד הטבות המס בישראל ופיתוחים של מדענים ישראלים, תרמו להתבססותה של טבע כחברה בינלאומית מובילה. משכך, במסגרת ההתייעלות הגלובלית של החברה, ראוי שתחזיר פעילות לישראל על חשבון מדינות אחרות, שהשקעות כושלות בהן הובילו לצורך בתוכנית הבראה. משרד הכלכלה נכון לסייע לטבע לשם חיזוק מעמדה".

נתוני הצמיחה במשק מעוותים

קריסתה של טבע מחדדת את הבעייתיות בריכוזיות של היצוא בישראל. מכון היצוא קובע זה כמה שנים כי הריכוזיות ביצוא גדולה מדי, כאשר כעשר חברות גדולות אחראיות על כ–50% מהיצוא. חברות אלה כוללות, לפי ההערכות, את אדמה, אינטל, אלביט, בז"ן, התעשייה האווירית, ישקר, טבע, כיל, פז נפט ו–HP אינדיגו.

הריכוזיות ביצוא מעוותת את נתוני הצמיחה של התעשייה. מכון היצוא מצא כי בעשור האחרון צמח היצוא של עשר החברות הגדולות, בעוד היצוא של שאר המשק לא הדביק את הקצב. המסקנה העולה מניתוח זה וממצבה של טבע היא שיש לבזר את היצוא באמצעות תמיכה ממשלתית ממוקדת בחברות קטנות ובינוניות כדי שיצמחו — ולא בגדולות.

בישראל פועלות כ–20 אלף חברות המעסיקות עד 20 עובדים, שעם תמיכה ממשלתית נכונה יכולות לצמוח ולשנות את פני התעשייה. עם זאת, מדיניות הממשלה מכוונת עשרות שנים דוקא לתמיכה בחברות הגדולות, שיכולות לשנות בצורה מהירה יותר את נתוני המאקרו. ואולם כפי שאנו רואים בימים אלה, הן יכולות לשנות אותם גם לרעה. לכן מוטב להתחיל להשקיע יותר באלפי התעשיות הקטנות ולבנות אותן כבסיס איתן לתעשייה צומחת, מייצאת ומייצרת תעסוקה בשכר גבוה יחסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#