הורדת מסים או צמצום הגירעון: ראש הממשלה והשרים משדרים מסרים סותרים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הורדת מסים או צמצום הגירעון: ראש הממשלה והשרים משדרים מסרים סותרים

נתניהו הכריז שוב שהוא תומך בהורדת מסים. ליצמן הסתייג - ושר הכלכלה אלי כהן מיהר להבהיר כי בין אם באמצעות מס חברות או מיסוי השכירים – עודפי הגבייה צריכים לשמש לכיווץ הכנסות המדינה ■ שר האוצר לעומת זאת ממשיך לשמור על עמימות

תגובות
נתניהו בישיבת הממשלה
אוהד צויגנברג

בישיבת הממשלה ביום ראשון - חזר ראש הממשלה בנימין נתניהו על האמירה לפיה הוא מאמין שהשימוש הנכון בעודפי הגבייה הגדולים שהצטברו מאז תחילת השנה הוא הורדת מסים. זאת לאחר שבנאומו בכנסת בשבוע שעבר הודיע כי הוא ושר האוצר משה כחלון יסכמו ביניהם את מתווה הורדת המסים בקרוב.

מי שהסתייג מדבריו של נתניהו באופן מיידי היה שר הבריאות יעקב ליצמן, שאינו מאמין שזה השימוש הנכון שיש לעשות בעודפים. כחלון, לעומתו, נמנע שוב מלהגיב על הצהרת ראש הממשלה.

לעומת זאת, נתניהו זכה לרוח גבית מחבר סיעתו של כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, שאמר כי "הורדת המסים הכרחית לשיפור הצמיחה של עסקים בישראל, יצירת אקזיטים נוספים, לשמירת מעמדה של ישראל כמעצמת סטרט-אפ ולגידול בכמות החברות הזרות המשקיעות בישראל. בשוק גלובלי הורדת מס חברות תאפשר לנו להאיץ את הצמיחה של המשק הישראלי".

בשיחה עימו היום (ג') הוסיף כהן כי "בעבר כשהמסים עלו והמע"מ עלה קיבלנו צמיחה נמוכה יותר וגירעון גדול יותר. נכון להיום אנו במצב של צמיחה גבוהה וגירעון נמוך. אנו רואים שבמהלך השנתיים האחרונות מדיניות הורדת המסים שלנו השתלמה. בהשוואה בינלאומית רואים שמס החברות בישראל גבוה יותר מבעולם, וצריך לעקוב אחרי מה שמשתרחש בתחום הזה בארה"ב. הורדת המס תביא לפה חברות איכותיות. כשמתייחסים להורדת מסים צריך לחשוב כמה כסף חוסכת המדינה מהאבטלה הנמוכה. העלאת המסים היא שמדכאת את הצמיחה. אני לא מדבר רק על מס חברות אלא גם על המס על השכירים. הפחתה שלו תגדיל לשכירים את ההכנסה הפנויה, ותאפשר להם לצרוך יותר, להעלות את רמת החיים ולהשקיע יותר בחינוך, תרבות ופנאי".

אלי כהן
עופר וקנין

לעומת כהן, ליצמן כאמור מתנגד להורדת מסים. עם זאת, הוא גם לא מאמין בהפניית הכספים להפחתת הגירעון - כפי שהגדיר זאת בישיבה באמרו: "לא מצאתי גירעון נמוך מ-3% בתרי"ג מצוות".

שר הבריאות חידד את דבריו היום בשיחה עם TheMarker, והוסיף: "אמרתי לנגידה שהזהירה בישיבה מפני שימוש בעודפים שלא לצורך כיסוי הגירעון, ושאלתי אותה 'מתי בפעם האחרונה אמרת שאפשר לשחרר כסף?' אנו מדברים על עודפים בהיקף של 15 מיליארד שקל. אני דורש להגדיל את ההוצאה עם הכסף הזה. אני רוצה להגדיל את יעד ההוצאה ב-2% נוספים (כלל ההוצאה הנוכחי קובע כי ההוצאה הממשלתית יכולה לגדול ב2.6% לכל היותר בכל שנה). נכון להיום צריך לתת יותר כסף לרווחה, חינוך ובריאות. עלייה או ירידה ביגרעון פחות חשובים".

בסופו של דבר ההחלטה בנוגע למסים תיסגר בין נתניהו לשר האוצר. כחלון יצטרך להחליט עד לתחילת דצמבר אם הוא הולך עם הקו של נתניהו - שמסנדל אותו עם תמיכתו הפומבית בהורדת מסים, או עם הקו של אגף התקציבים, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נווה. לשיטתם כל שימוש בעודפי הגבייה החד פעמיים לצורך הפחתה קבועה של מסים לטווח ארוך יהיה מהלך שגוי, ומוטב להשתמש בכסף להפחתת הגירעון. למרות זאת, לאור הכיוון שאליו מנשבת הרוח הפוליטית קשה לראות מצב שבו לפחות חלק מעודפי הגבייה המסתכמים ב-17 מיליארד שקל לא יופנו להורדה כזו.

המשמעות הכלכלית של כל הורדה של 1% במס החברות היא ירידה של בין 800 מיליון למיליארד שקל בהכנסות המדינה. במישור הזה לא יהיו קסמים. כחלון אמנם אמר אתמול במהלך נאומו בכנס של אגף התקציבים כי "הרבה עשירים שאני נפגש אתם אומרים לי 'אין לנו בעיה עם זה שתגבו מאיתנו מסים, רק תפנו את זה למקומות הנכונים". אבל הוא גם חתם את נאומו באמירה כי "אני מקווה לראותכם בכנס הזה גם בשנה הבאה עם גירעון נמוך יותר, חוב נמוך יותר והוצאה ציבורית יותר גדולה". המשחק בין כל הפרמטרים האלו הוא משחק סכום אפס. יהיה קשה לשלב הפחתה של הגירעון והחוב עם הגדלה של ההוצאה הציבורית.

 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#