כחלון החליט לשחרר 3.5 מיליארד שקל מהתקציב - והשרים מסתערים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון החליט לשחרר 3.5 מיליארד שקל מהתקציב - והשרים מסתערים

המדינה קבעה רזרבה תקציבית כמנגנון הגנה בתקציב הדו-שנתי ■ כעת, בהתאם לבקשת שר האוצר, מרבית הכסף יופנה כנראה להעלאת קצבאות הנכים ולתוכנית נטו משפחה ■ שר הבריאות ליצמן דורש חלק מהסכום לטובת הרפורמה במערכת הבריאות

33תגובות
שר האוצר משה כחלון
אוהד צויגנברג

הממשלה אישרה היום (א') את הצעת שר האוצר, משה כחלון, לקביעת מסגרות התקציב לשלוש השנים הקרובות, ולשחרור הרזרבה התקציבית. הרזרבה, בהיקף של 3.5 מיליארד שקל, נקבעה כמנגנון הגנה שדרש שר האוצר במסגרת התקציב הדו-שנתי. אופן השימוש בכספי הרזרבה יובא לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, כשהחלטה סופית בעניין תתקבל עד לשליש הראשון של דצמבר.

מרבית הכסף יופנה ככל הנראה להעלאת קצבאות הנכים ולהשלמת תוכנית נטו משפחה. עם זאת, שר הבריאות יעקב ליצמן הבהיר במהלך הדיון כי הוא דורש חלק מהרזרבה לטובת ביצוע הרפורמה במערכת הבריאות.

שר האוצר, משה כחלון, אמר בישיבה כי "כפי שניתן לראות, הצמיחה מחלחלת מטה, ומהפירות נהנים העשירונים התחתונים יותר מהעשירונים העליונים. ככה נראית חברה בריאה עם חמלה, שדואגת גם לאחר ולחלש".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, דיברה גם היא במהלך הישיבה והזהירה כי "התמונה העולה מהניתוח שהציג אגף התקציבים היא שכבר היום, בהינתן התחייבויותיה של הממשלה והתחזיות העדכניות של ההכנסות, יידרשו התאמות הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות כדי לעמוד במגבלות הפיסקליות שנקבעו בחוק לשנים הבאות.

"סדר הגודל של הצעדים הנדרשים הוא כ-10 מיליארד שקל ב-2019, וזאת כדי לעמוד ביעד הגירעון של 2.5% מהתוצר. צעדים נוספים יידרשו גם בשנים שלאחר מכן. התאמות אלו אינן כוללות את ההוצאות שיהיו אם התוכניות שהופעלו במסגרת נטו משפחה יוארכו גם לשנים הבאות, את ההגדלה של קצבאות הנכים, וירידה בתקבולי המסים בגין דיווידנדים, בשל הקדמתם ל-2017.

"כבר כיום הגירעון מנוכה המחזור גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD, והוא צפוי להיות גבוה יותר ב-2018", אמרה פלוג. "המשמעות היא שבמידה ויופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה).

פלוג הוסיפה כי "אין סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד-פעמי בתקבולי המסים. אף על פי שבארבע השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מהתחזית, הרי שאין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות, על רקע התפתחויות בכלכלה העולמית שאינן בשליטת קובעי המדיניות בישראל.

"בנוסף, בעת הזו הפחתת מסים תהיה פרו-מחזורית, כלומר תרומתה להרחבת הפעילות תהיה קטנה, שכן המשק מצוי בתעסוקה מלאה. הפרו-מחזוריות תחריף אם בעקבות הפחתת המס היום, יעלה צורך בהעלאת מסים אם וכאשר תחול האטה בפעילות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#