הצעה: אם עד 40% מחומרי הגלם מיובאים - המוצר ייחשב ישראלי - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעה: אם עד 40% מחומרי הגלם מיובאים - המוצר ייחשב ישראלי

צוות בין־משרדי גיבש המלצות לקריטריונים להגדרת מוצר כישראלי. החוק מעניק עדיפות למוצרים ישראליים במכרזי ממשלה, גם אם מחירם גבוה יותר - אבל אין כיום קריטריונים ברורים לקביעת מדינת המקור של מוצר

5תגובות
צינורות פלסטיק.
סמארטים / נעם ילין

איך מתעדפים ייצור מקומי וגם חוסכים כסף לקופת המדינה? משרדי הכלכלה והאוצר סיכמו באחרונה על הקריטריונים לשינוי הגדרת מוצר כישראלי לצורך השתתפות במכרזי הממשלה — תוך ניצול הסעיף של העדפת תוצרת הארץ.

מקורבים לדיונים אומרים כי לפי ההמלצות, מוצר ייחשב ישראלי אם הוא עומד בשני מבחנים: אם החלק של חומר הגלם הזר במחירו אינו גבוה מ–40%, ואם סיווג המכס שלו שונה לאחר הייצור על פי הקריטריונים הבינלאומיים. סיווג מכס משייך את המוצר לקטגוריה הקובעת את שיעור המכס עליו. כדי שמוצר ייחשב ישראלי, סיווג המכס שלו יצטרך להשתנות בארבע ספרות (סיווג מכס הוא שיוך קוד של שמונה ספרות לסחורה לצורך שחרורה מהמכס — הקוד קובע את המיסוי וכן הגבלות ואישורים).

חוק חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) קובע כי במכרזי ממשלה שבהם מתמודדים יצרנים ישראלים וזרים, ייבחר המוצר הישראלי אם הוא דומה באיכותו למוצר מיובא — אפילו אם הוא יקר ממנו בעד 15%.

התעשיינים מחכים כבר יותר משנה וחצי להמלצות לגבי הגדרתו של מוצר ישראלי — לצורך השתתפות במכרזי ממשלה. המחלוקת בשאלה מהו מוצר ישראלי עמדה בבסיס דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במארס 2017. חברת אברות זכתה במכרז של מקורות בסך 10 מיליון שקל. חברת צינורות המזרח התיכון עירערה על הזכייה, בטענה שהמוצר של אברות אינו ישראלי — מכיוון שהצינורות שהיא מספקת מיובאים מטורקיה, והחברה רק מצפה אותם. בית המשפט פסק לטובת אברות. הדיון המשפטי חידד את הצורך בקביעת כללים ברורים להגדרת מוצר כישראלי.

בימים אלה נמצא צוות בין־משרדי — בהובלת יאיר שירן, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, ובהשתתפות בכירים נוספים מהמשרד, ממינהל המכס ברשות המסים וממינהל הרכש באוצר — בשלבים האחרונים של סיכום המלצותיו לשינוי שיטת קביעת המקור של סחורה. השינוי נועד לתת העדפה ליצרנים מקומיים במכרזים ציבוריים כחלק מהעדפת תוצרת הארץ.

מתווה לתעדוף שירותים ישראליים

סוגיה נוספת שהצוות דן בה היא מכרזי אינטגרטורים, כמו מכרז לתפעול תאגיד ממשלתי, שבו הממשלה מחליטה להעביר לזכיין את האחריות גם על רכש המוצרים, כמו ציוד משרדי. הזכיין מעניק למעשה שירות למדינה, ותקנות העדפת תוצרת הארץ אינן חלות על שירותים, אלא רק על מוצרים — כך שהזכיין אינו מחויב בהעדפת תוצרת מקומית.

במכרזי אינטגרטורים הזכיינים רוכשים ציוד בסכומים גדולים, לעתים מיליארדי שקלים, עבור המדינה. הצוות ניסה למצוא דרכים לקדם העדפה למוצרים ישראליים במכרזים אלה.

מול הרצון לסייע לתעשייה הישראלית עמדה בדיונים הדרישה של משרד האוצר להקטין את הוצאות המדינה. במשרד הכלכלה והתעשייה גיבשו מתווה שיאזן בין השניים, ועל פיו האינטגרטור (הקבלן הזוכה) ידע מראש כי יקבל עדיפות אם יעניק העדפה לתוצרת הארץ. בהצעה שמגיש האינטגרטור במכרז, הוא יוכל לפרט כיצד תתבצע ההעדפה.

הפתרון, שגובש במשרד הכלכלה, עדיין לא הוצג לאוצר. הוא מבוסס על כך שהזכיין לא יהיה מוכרח להשתמש במוצרים ישראליים, אבל שיטת הניקוד במכרז תיתן יותר נקודות למי שישתמש במוצרים מקומיים — גם אם הצעתו יקרה משל מתחריו בעד 15%.

הרכש הממשלתי השנתי מסתכם ב–25 מיליארד שקל, ללא משרד הביטחון וללא שירותים. הוא כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. באחרונה נעשה ניסיון לחייב לעמוד בחובת ההעדפה של תוצרת מקומית גם גופים שנתמכים על ידי הממשלה, כמו בתי חולים, אבל הוא לא צלח, ובשלב זה כנראה ירד מהפרק.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר כי השיטה החדשה תיטיב עם המגזר היצרני — ותאפשר ליצרנים המקומיים להתחרות על מכרזים באופן הוגן.

שירן אמר כי הצוות הבין־משרדי פועל לכך ששיטת קביעת המקור תעודד את היצרנים המקומיים, המבצעים פעולות ייצור משמעותיות בישראל ותורמים ליצירת מקומות תעסוקה בתעשייה. לדבריו, השיטה המוצעת מאופיינת בבסיסה במעבר משיטה המבוססת על ערך מוסף ואישורי רואי חשבון להרכב המוצר, לשיטה שתתבסס על סיווגי מכס של סחורות והצהרה עצמית — שיטה מקובלת בעולם לצורך סיווג סחורות בסחר הבינלאומי, ומבוססת על Harmonized System של ארגון המכס העולמי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#