בדרך לחרם על חברות ישראליות: "המדינה התעוררה באיחור של שנה וחצי" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לחרם על חברות ישראליות: "המדינה התעוררה באיחור של שנה וחצי"

במגזר העסקי מאשימים את הממשלה בכך שהזניחה את הטיפול המדיני בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבש "רשימה שחורה" של חברות הפועלות בשטחים

8תגובות
מועצת זכויות האדם של האו"ם
רויטרס

גורמים במגזר העסקי מפנים אצבע מאשימה כלפי המדינה, בטענה שהזניחה את הטיפול באיומי החרם של מועצת זכויות האדם של האו"ם. "המדינה התעוררה באיחור של שנה וחצי", אומרים מקורות במגזר העסקי. במארס 2016 קיבלה מועצת זכויות האדם של האו"ם החלטה לגבש "רשימה שחורה" של חברות שפועלות בשטחים.

"הממשלה ישנה בעמידה", הוסיפו המקורות. "כמו בכל פעם היא התעוררה רק בדקה ה-90, בעקבות שיגור המכתבים לחברות הישראליות ולחברות הזרות. היה שלב שבו נתן האו"ם תקציב להקמת מאגר המידע, אבל גם זה לא עורר את הממשלה".

מקורבים לנושא אמרו כי חברות ישראליות שקיבלו מכתבים על הכוונה להכניסן לרשימה השחורה התבקשו להכחיש, במטרה להקטין את התהודה התקשורתית של המהלך. ככל הנראה מדובר בכל החברות שדיווחו להתאחדות התעשיינים או למשרד החוץ על קבלת מכתב. בשבוע שעבר התבקשה מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, להסיר פוסט שפירסמה בנושא.

כ-150 חברות קיבלו עד כה מכתבים מהאו"ם שמעדכנים אותן על כך שהן עלולות להיכנס לרשימה השחורה בשל פעילותן בשטחים. ככל הנראה 100 מתוכן הן חברות ישראליות ויתר החברות הם מבריטניה, גרמניה, ארצות הברית ומדינות נוספות. הרשימה, שפורסמה בכלי תקשורת שונים בארץ ובחו"ל, כוללת חברות שמקיימות פעילות גלויה בשטחים כמו חברות בנייה, בנקים, רשתות שיווק, תחנות דלק ועסקי מזון. בין החברות נכללות ככל הנראה סלקום, שופרסל, רמי לוי, קוקה קולה, נשר, שיכון ובינוי, אלביט, נטפים, מקורות, טבע, בנק הפועלים, קפה קפה, התעשייה האווירית, פז ופרטנר.

גורמים בממשלה מנסים להרגיע את החברות הישראליות בטענה כי לאו"ם אין כל סמכות משפטית בנושא, אך חברות בעלות פעילות גלובלית חוששות כי החרם עלול לפגוע בפעילותן בחו"ל. עם זאת, הגופים המטפלים בנושא דוחים את הטענה ואומרים כי ה-BDS ממילא פועל נגד החברות האלה בחו"ל, כך שלמכתבים של האו"ם אין משמעות.

סטלה הנדלר
ינאי יחיאל

כך פועלת ישראל מול המדינות הזרות

נציב זכויות האדם של האו"ם שלח מכתבים גם למשרדי החוץ של כל המדינות שבהן פועלות אותן חברות, ובשל כך ממקדת כעת ישראל את פעילותה באותן מדינות. מי שמופקד על העיסוק בסוגיה בישראל הם בעיקר משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד המשפטים.

בישראל טוענים בפני הממשלות הזרות כי ההחלטה של מועצת זכויות האדם של האו"ם מהווה פוליטיזציה של הארגון ואף מבהירים כי מדובר ביוזמה בעלת אופי מובהק של חרם, שאסוק בחוק במספר מדינות - בהן ארצות הברית ובריטניה. עוד מדגישים בישראל כי הסוגיה הפלסטינית צריכה להיפתר סביב שולחן המו"מ ולא על ידי יוזמות חד-צדדיות.

פעילות נוספת מתמקדת בחברות הזרות, להן נאמר כי הן יפסידו שוק כלכלי משמעותי בשל אג'נדה פוליטית וכי הן אף עלולות למצוא את עצמן במצב שבו הן עוברות על החוק במדינתן.

הגופים הממשלתיים משקיעים עתה מאמצים מחשש למדרון חלקלק, שיסחוף חברות זרות להוצאת פעילות גם מתוך תחומי הקו הירוק. בממשלה מתייחסים לנושא כחלק נוסף במאבק ב-BDS ומביעים תקווה כי יוזמת החרם תתפוגג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#