למה אסור לתת הטבות מס לקרנות השקעה כמו אייפקס - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תנו הטבות למי שמקים עסקים, לא למי שעושה עליהם סיבוב

דו"ח המבקר על הטבות המס שנתנה המדינה לקרנות השקעה פרטיות הוא הזדמנות טובה לתהות כיצד הגיעה רשות המסים למצב שבו היא מחבקת גוף שאינו מייצר מקומות עבודה

13תגובות
מנהל רשות המסים, משה אשר
מיכל פתאל

מיליארד השקלים שאיבדה המדינה עקב הפטור ממס שהעניקה לקרן ההשקעות אייפקס, כשזו מכרה את חברת תנובה, הם חלב שנשפך. אין סיכוי להחזיר לקופת המדינה את ההטבה הזו, שניתנה ללא הסמכה כחוק כפי שקבע מבקר המדינה בדו"ח שפירסם השבוע.

אבל זו גם הזדמנות טובה לתהות כיצד הגיעה רשות המסים למצב שההחלטות שלה נראות כמו חלטורה במקרה הטוב, או כניעה ללחצים מצד שחקנים חזקים, מקושרים ומרופדים בלוביסטים - במקרה הרע.

מדו"ח המבקר ברור שהטבות הענק לקרנות ההשקעות ניתנו על פי שיקול דעתו של מנהל רשות המסים בלבד - וזה כבר פתח לצרות. כי הטבות במיליארדי שקלים לא צריכות להינתן על פי שיקול דעת של אדם אחד, בטח לא כשהן מנוגדות לעמדת אנשי מקצוע ברשות - אלא על  פי מדיניות ממשלתית ברורה שמשקפת סדרי עדיפויות.

למשל, האם מדובר בקרן שתורמת להקמת מפעלים ויצירת מקומות עבודה? האם הקרן מביאה לכאן יכולות מיוחדות ומומחיות שאין בישראל? האם היא מפגינה שיטות עבודה חדשניות ויעילות שאחרים יכולים ללמוד מהן? האם היא משקיעה בפריפריה? דואגת לגיוון תעסוקתי?

מי שחושב שקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) פועלות על פי שיקולים משקיים רחבים, עלול להתאכזב. הקרנות הפרטיות מונחות על פי עיקרון אחד בלבד: להרוויח כמה שיותר כסף בזמן הכי קצר. אורך החיים של קרנות כאלה הוא בדרך כלל שבע שנים. בתקופה הזו הן צריכות לרכוש חברות, להשביח אותן ולמכור וברווח הכי גדול שאפשר.

והן לא מתמהמהות. הן לומדות מהר מאוד את החברות שהן רוכשות, ומוציאות לפועל תוכניות השבחה זריזות: ייעול, פיטורי עובדים, סגירת קווי ייצור מפסידים, רכישת ציוד חדשני, שינוי שיטות עבודה, העלאות מחירים - כל פעולה שמשביחה את החברה במהירות מאומצת ומיושמת. אין לקרנות האלה זמן לבזבז. הן צריכות להוכיח למי שהשקיע בהן שזה היה כדאי.

הרבה פעמים, מי שהשקיע בהן הם אנחנו, שחוסכים כסף בקרן פנסיה או חברת ביטוח. אמנם קוראים לקרנות האלה "פרייבט אקוויטי", אבל זה לא ממש כסף פרטי של מנהלי הקרן אלא כסף של חוסכים רבים שמושקע באותן קרנות. מי שמנהל את הקרנות האלה לא מדווח לחוסכים על פעולותיו, אלא רק למשקיעים שמנהלים לנו את כספי הפנסיה והשקיעו אצלו.

בואו נחזור לאותה קרן אייפקס, שנהנתה מהטבת מס אדירה של מיליארד שקל. האם זו הטבה חכמה מבחינת המדינה? ממש לא בטוח. מדובר בקרן בריטית ותיקה שהחלה לפעול בישראל בשנות ה-90. בתקופת פעילותה כאן היא הספיקה לרכוש את תנובה ובזק, ולמכור אותן ברווח נאה. בבית ההשקעות פסגות היא עדיין מחזיקה. החיבוק שהקרן זכתה לו מרשות המסים אינו ברור. הקרן הרי לא בנתה את בזק, פסגות או תנובה. היא רכשה עסקים קיימים, השביחה את שוויים (למעט פסגות שלא בטוח שערכה עלה) ומכרה אותם. היא לא יצרה מקומות עבודה חדשים ולא הקימה מפעלים בפריפריה, להבדיל מחברת אינטל שזכתה למענק ממשלתי של למעלה ממיליארד דולר - ומצדה בנתה כאן מפעלים, מעסיקה אלפי עובדים ומייצאת במיליארדי דולרים.

זהבית כהן, מנכ"לית איפקס ישראל במו"מ על מכירת תנובה לברייט פוד
דודו בכר

לא נטען כאן שלקרנות השקעה פרטיות אין תרומה למשק. יש להן. התרומה העיקרית שלהן היא בכך שלא מדובר באחת מ-20 המשפחות העשירות בישראל, אלא בקרן זרה. כניסתן של קרנות השקעה זרות מצמצמת את הריכוזיות בישראל. במקום ש-20 משפחות יקנו וימכרו זו לזו חברות, מוטב שייכנסו לכאן שחקנים חדשים שיפחיתו את הריכוזיות. אפשר גם לטעון שפעילות של קרנות פרייבט אקוויטי משכללות את השוק משום שהן ממוקדות בהשבחת חברות, מתמחות במציאת פתרונות יצירתיים, ובעיקר יעילות מאוד בתהליכי קבלת ההחלטות. יש מה ללמוד מהן.

אבל מאחורי המושג החיובי "השבחת ערך" של חברה, מסתתרים כמה דברים פחות חיוביים. במקרה של אייפקס, מדובר במה שהקרן עשתה כדי להשביח את ערכה של תנובה. למשל, העלאות מחירים של מוצרי יסוד כמו קוטג'. עם כניסתה להשקעה בתנובה, שכרה אייפקס את חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, וזו סיפקה לה תוכנית עסקית להשבחה מהירה של ערך החברה. אחת הפעולות היתה להעלות מחירים. תנובה היא הרי מונופול בשוק החלב, ולכן קל לה להעלות מחירים.

ובכן, למרות שבמקינזי ובאייפקס יש מוחות מבריקים, הם לא לקחו בחשבון שיש גבול לכמה אפשר להעלות מחירים מבלי להרגיז את הצרכן הישראלי. למשל, את הצרכן איציק אלרוב, שהוביל ב-2011 את מחאת הקוטג' אחרי שתנובה העלתה את מחירו לשבעה שקלים. הלחץ אז עבד, ותנובה נאלצה להוריד חזרה את מחיר הקוטג' ל-5.9 שקלים - המחיר שלו עד היום. זה לא מנע מתנובה לייקר מוצרים אחרים בינתיים, אבל הקוטג' נהפך למוצר סמלי שהעלאת מחירו נתפסת כהתגרות בצרכנים.

ב-2014, שבע שנים לאחר שרכשה את תנובה, מכרה אייפקס את השליטה בה לחברת ברייטפוד הסינית לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל, כשהיא יותר ממכפילה את התמורה להשקעתה. זה הרגע שבו החברה מימשה את הסיכום שלה עם רשות המסים, שהעניקה לה פטור ממס במקרה של מכירת "אגודה שיתופית". זה היה המעמד המשפטי של תנובה, וזה מה שאיפשר לאייפקס לספק למשקיעים שלה תשואה גבוהה במיוחד.

אז מה הבעיה עם ההטבה הזו? שהיא ניתנה מבלי שאף אחד ברשות המסים, במשרד האוצר או בממשלה בדק אם היא מועילה למשק. איש לא בדק אם אייפקס תרמה לשוק העבודה ויצרה מקומות עבודה רבים (היא לא), ואיש לא בדק מה היה קורה אילו ההטבה הזו היתה ניתנת לחברות אחרות. האם במקרה כזה המשק היה יוצא נשכר יותר?

מבקר המדינה מותח ביקורת על רשות המסים בשלושה מישורים: על עצם מתן ההטבה ללא הסמכה חוקית, על העובדה שמדובר בהטבה שניתנה לקרן השקעות שתרומתה ליצירת מקומות עבודה כלל אינה ברורה, ועל כך שלא נבדקה העלות האלטרנטיבית של מתן ההטבות האלה לגופים אחרים. על הדרך הוא גם נוזף ברשות ההגבלים העסקיים, שלא פעלה נגד המונופול של תנובה כשזה העלה מחירים של מוצרי מזון בסיסיים זמן קצר לאחר שנרכשה על ידי אייפקס.

אם יש לקח מרכזי מדו"ח המבקר הוא שקרנות השקעה פרטיות לא צריכות לקבל הטבות מס כה גדולות. ודאי לא כשכל מה שהן עושות זה לרכוש חברה, להשביח אותה ולמכור אותה כעבור מספר שנים. שהרי אם מדובר בגופים כאלה כישרוניים שיודעים לעשות כסף, ומהר, אין סיבה שהמדינה תעזור להן ותפנק אותן בהטבות מס. הטבות רצוי לתת למי שיוצר מקומות עבודה ותורם להשגת יעדים משקיים, או למי שקצת מתקשה ויש לו פוטנציאל צמיחה אילו רק יקבל מעט עזרה.

הלקח האחר הוא שאת הדברים האלה צריכים לעגן במדיניות ממשלתית מוסדרת, ולא להשאיר אותם לשיקולו של מנהל רשות המסים. ראינו בעבר כבר כיצד בכירים ברשות מסתבכים בפרשיות פליליות. אין סיבה להניח בפניהם מכשולים, שהם פתח להחלטות שיכולות להתגלות בעתיד כמושחתות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#