"מדיניות הממשלה מקשה על היבוא ופוגעת במשק" - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מדיניות הממשלה מקשה על היבוא ופוגעת במשק"

לפי מרכז טאוב, היבוא בישראל ירד בעשור האחרון ביחס לתמ"ג - בניגוד למגמה העולמית ולמרות התחזקות השקל ■ "כל עוד חסמי היבוא משמעותיים והיקף הסחר נמוך - יהיה קשה לשפר את הפריון במשק"

2תגובות
מכולות עוגנות בנמל שנחאי
ALY SONG/רויטרס

בניגוד למגמה העולמית, היקף היבוא של ישראל ביחס לתמ"ג נמצא בירידה בעשור האחרון — כך מצא מחקר חדש שערך גלעד ברנד ממרכז טאוב. מגמה זו משפיעה גם על הירידה ביצוא (דרך שער החליפין), ועל האפשרות של צמיחת תעשיות שאינן ממוקדות ביצוא, אלא ממשיכות להתבסס על כוח עבודה זול בעל מיומנויות מקצועיות צרות, במקום להשקיע בטכנולוגיה מתקדמת שתשפר את הפריון. לדברי ברנד, "כל עוד חסמי היבוא בישראל משמעותיים והיקף הסחר נמוך, יהיה קשה לשפר את הפריון במשק".

"הירידה ביבוא ביחס לתוצר היא אחת התופעות הייחודיות של ישראל", אמר ברנד. "הירידה בסחר ביחס לתמ"ג נראית מאמצע העשור הקודם, סביב 2006–2007". על פי ממצאי המחקר, היבוא של ישראל כחלק מהתמ"ג ירד ב–2006–2015 ב–1.3%, לעומת עליות ביבוא בשיעור של כ–2.4% באירלנד, 1.6% בצ'כיה והונגריה, או 0.6% בגרמניה. ב–2015 שיעור היבוא של ישראל היה 27.7% מהתמ"ג.

"עד אמצע שנות ה–2000 התנודות בסחר הישראלי היו דומות לשאר העולם, ולכן ירידת היבוא מוזרה, מכיוון שהשקל מאוד התחזק וכתוצאה מכך היה צפוי שהיבוא יגדל", אמר ברנד. "אין תשובה מוחלטת לשאלה מדוע זה קורה, אך התוצאה משמעותית מאוד. ירידה בהיקף הסחר גורמת לירידה בענפי היצוא, ופוגעת בעיקר במי שלא נמצא בענפי תוכנה וטכנולוגית המידע. כתוצאה מכך שיעור המועסקים בענפים האחרים בירידה", הוסיף.

לדבריו, "העובדה שהיבוא נמוך ביחס לעולם נובעת ממדיניות ממשלתית שמאוד מקשה על יבוא. מי שנהנה מזה זו קבוצה קטנה של יבואנים בלעדיים ששולטים במקטעי יבוא, בעיקר במזון ובטואלטיקה". ברנד הוסיף כי "שיעור המכס אינו הבעיה העיקרית, אלא רגולציה. חוקי התקינה וההגבלות הרגולטוריות על היבוא גורמים לזה שיש יתרון לגודל. דווקא יצרן קטן לא יכול להתמודד עם זה, וכך היבואנים הגדולים דוחקים את המתחרים. היבוא ממוקד סביב יבואנים בלעדיים, והיבוא המקביל מאוד מצומצם, בין השאר בגלל דרישות הרגולטור. יבואן מקביל אמור למנוע העלאת מחירים בישראל למחיר גבוה מאשר בחו"ל. ההגבלות על היבוא גורמות לכך שסך היבוא מתוך התוצר קטן".

השינוי השנתי הממוצע ביבוא כשיעור מהתמ"ג, 2015-2006

"לא לתמוך רק בהיי־טק"

בעולם המגמה שונה, ומדינה קטנה נוטה יותר לייבא. לדוגמה, סלובקיה מייבאת מעל 90% מהתמ"ג ובלגיה מעל 80% מהתמ"ג, לפי המחקר. הממשלה בישראל אמנם פועלת נקודתית להורדת מכסים, למשל על בשר, גבינות ושמן זית, אך אין לכך השפעת מאקרו על היבוא. "הצעדים של הממשלה בכיוון הנכון, אך ההשפעה שלהם מוגבלת. לראיה, לפני עשור היינו במצב הרבה יותר טוב", אמר ברנד.

לדבריו, היבוא קשור ליצוא דרך שער החליפין במתאם כמעט מושלם. "כשמונעים יבוא, תומכים בשקל חזק שמקשה על היצוא", הסביר ברנד. "אם נגדיל את היבוא, יהיה קל יותר לספוג את הדולרים שנכנסים למשק. המצב הנוכחי פוגע בעיקר ביצואניות שלא מתחום ההיי־טק מכיוון שהרווח השולי בהיי־טק גבוה יותר, והן יכולות לספוג את התנודתיות בשער החליפין. אצל יצואניות שאינן עתירות טכנולוגיה, הרווח השולי נמוך, וכל שינוי קטן בשער החליפין יכול לעשות מבחינתן את ההבדל בין פעילות ייצור מצליחה לפשיטת רגל, או פעילות רק בשוק המקומי".

צמצום היבוא, שמשפיע על צמצום היצוא ומקטין את מגוון התעשיות שיכולות לייצר, משפיע גם על הפריון והתעסוקה. "היינו רוצים שהיצוא יהיה מגוון יותר כמו במדינות אחרות", אמר ברנד. "שיקיף מגוון תעשיות שמעסיקות עובדים עם מגוון יכולות. הפריון עולה בדרך כלל אצל חברות מייצאות. כתוצאה מכך, ברוב המדינות נוצר מצב של מעבר עובדים בין המגזרים ועלייה בשכר. בישראל זה לא קורה. הצמיחה מרוכזת אצל עובדים בקצה העליון של היכולות. אולם אף אחד אחר לא מצטרף לקבוצה הזאת, ואין לה השפעה על שאר המשק".

לדבריו, חברות שאינן מייצאות משתמשות בטכנולוגיה נמוכה לייצור ומעסיקות עובדים פחות מיומנים. לו היו נחשפות למסחר בינלאומי, ביבוא או ביצוא, התחרות היתה מחייבת אותן להתייעל. "הפתרון הוא להפסיק להגן עליהן מיבוא", אמר ברנד. "אולם כל עוד מדיניות הסחר של ישראל מעודדת רק פעילות של חברות גדולות ובינוניות, התוצאה תהיה שהיצוא נשען על פרופיל עובדים מאוד מסוים. חברות שמתבססות על כוח עבודה זול ופחות מיומן, נעדרות תמריץ להשקיע בטכנולוגיה שתשפר את הפריון ואת היצוא שלהן".

לפיכך, לדברי ברנד, "הפתרון לפריון הנמוך הוא לגוון את הרכב היצוא, וכך יותר עובדים יוכלו להצטרף לפירמות עם פוטנציאל צמיחה יותר גבוה. מדיניות הסחר כיום משמרת מצב שבו היצוא מרוכז סביב תחום פעילות ספציפי שיכול להתחרות (היי־טק; א"ק). המדינה נותנת מענקים לכמה חברות מצליחות ומגינה על יבוא. זה בא על חשבון היצואניות הקטנות, וגורם לכך שסך היצוא של ישראל מהתמ"ג נמוך. הגדלת הסחר זו הדרך להגדיל פריון, לחשוף ענפים נוספים לפעילות מול חו"ל — ולא לתמוך רק בהיי־טק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם