הצליח לו יותר מדי, לראש רשות המסים

איך יכול להיות שבשנה פנטסטית של משה אשר, עם עודפי גבייה של 10 מיליארד שקל מעל לציפיות, מבקר המדינה רוצה לבדוק כיצד זה קרה?

משה אשר
משה אשרצילום: אמיל סלמן
חגי עמית
חגי עמית

באופן פרדוקסלי, הסתבר השבוע כי מה שמנהל רשות המסים, משה אשר, ראה עד היום כהצלחה הגדולה שלו במילוי תפקידו – עשוי להיות בדיעבד כתבשיל שהוקדח בגלל עודף מאמץ. השנה של אשר היתה פנטסטית. ההישג שהוא הציג היה אמור להיות משהו שייזכר כתופעה יחודית בהיסטוריה של רשות המסים. שנה שבה הוא מצליח להביא למדינה עודפי גבייה בהיקף של 10 מיליארד שקל מעבר למתוכנן - היתה דבר שהוא היה יכול רק לחלום עליו בטרם נכנס לתפקידו. מה הוא תפקידו של האדם העומד בראש רשות המסים - אם לא להצליח למקסם את היקף הכנסות המדינה ממסים?

זו בדיוק הייתה הסיבה עבורה הוא הובא לרשות. השנה האחרונה בתפקיד של קודמו, דורון ארבלי, התאפיינה בתת גבייה. השנה הנוכחית, שאמורה להיות השנה האחרונה לכהונתו של אשר - אמורה להסתיים עם גבייה של יותר מ-300 מיליארד שקל. תמונת ראי של השנה האחרונה של קודמו בתפקיד. אקורד סיום מושלם לכהונה.

אלא שהודעת מבקר המדינה למשרד האוצר בשבוע שעבר, לפיה במסגרת הדו"ח שהוא יפרסם בשנה הבאה הוא יבחן את יישום ההחלטות של כ-40 ועדות ברשות המסים, וביניהן גם את מבצע מס דיווידנד המוטב, שהעניק הנחה של 8%-5% לבעלי חברות הארנק – הבהירה כי משה אשר עשוי למצוא עצמו במצב בו הוא בא לברך ויצא מקלל. מסתבר שלא בטוח שתפקידו של מנהל רשות המסים הוא למקסם את הכנסות המדינה בכל מחיר.

צפי ההכנסות מהחברות שיתנדבו לשלם את המס בשיעור המופחת, כפי שנרשם בתקציב המדינה, הסתכם ב-800 מיליון שקל. הפער בין המספר הזה לבין הסכום הסופי שעשוי המבצע להניב הוא כ-4 מיליארד שקל. ההפרש הזה מעיד על הצלחה יוצאת דופן של המבצע שיזמה רשות המסים. הצד השני של המטבע הוא שהדבר מעיד על כשלון בתחזית של הרשות בנוגע לתוצאות המבצע שהיא יזמה. לתחזית הכושלת הזו יש השלכות, ויש סיבות לרצונו של המבקר לבחון את מה שהתרחש סביב המבצע.

ההצלחה הזו, והעובדה שרשות המסים בתקופת אשר מכה את התחזיות באופן קבוע מעלה את השאלה אם רשות המסים התנהלה כמו אחרונת החברות הנסחרות בשוק ההון. הרי ידוע שהגדולה של מנכ"ל של חברה הנסחרת בבורסה היא בניהול ציפיות השוק. מטרתו היא לדאוג לכך שתחזיות האנליסטים לביצועי החברה יהיו אמינות - אבל תמיד נמוכות במעט מהתוצאות של החברה בפועל - כדי שכולם יידעו שהוא מנכ"ל היודע "להכות את התחזיות". אם רשות המסים אכן הגזימה מעט בניהול ציפיות השוק - יש בכך בעיה.

ייתכן שאם התחזית היתה מדוייקת יותר – מבצע מסוי הדיווידנדים היה פחות אגרסיבי – ומעניק לעשירי ישראל המתחמקים מחובותיהם האזרחיות באמצעות חברות ארנק הנחה פחותה.

ייתכן גם שאת התוצאה של התחזית הרשלנית אנו עשויים להרגיש בשנים הקרובות. הכסף ששולם במסגרת מבצע הדיווידנדים לא נפל מהעצים. חלק ממנו היה יוצא מחברות הארנק הללו בשנים הבאות, בדרך זו או אחרת. גורמים בכירים בממשל הגדירו את הצלחת המבצע השבוע כמה שמהווה למעשה הקדמת הכנסות על חשבון השנים הבאות – את מחיר ההצלחה של השנה ישלמו בחלקה לפחות - הבאים אחרי אשר בתפקיד.

גורמים שהיו מעורבים בתהליך בזמן אמת נזכרו בשבוע שעבר כי המבצע של רשות המסים לא היה חלק אורגני מתהליך הכנת התקציב והגדירו אותו כמחטף של הרגע האחרון. הם הזכירו כי בזמן שאשר ניסה להעביר בכנסת את החקיקה שהגדילה את הסנקציות והסמכויות של רשות המסים לתפוס חברות ארנק – הוא נאלץ להעניק סוכריית פיצוי לגורמים דוגמת לשכת רואי החשבון - שדרשו ממנו שתמורת החמרת הכללים הוא יפצה אותם באפשרות לחלק קודם לכן דיווידנדים בהנחה. הם נזכרו גם בלחץ של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, להוספת המבצע לתקנות החדשות שחיזקו את יכולתה של רשות המסים לגבות את המס.

אין דבר רע בבדיקה של המבקר. אבל למרות כל הטענות האלו צריך להיזהר עם הביקורת. חלק ניכר ממנה נובע מחשש של גורמים באוצר מכך שעודפי גביית המסים ייצאו למטרות פופוליסטיות. למרות כל מה שנאמר כאן - עודפי הגבייה הם בשורות טובות. גם אם חלק מהכסף שנגבה השנה מעשירי ישראל הוא על חשבון הדורות הבאים, חלק אחר ממנו היה חומק מרשות המסים ומתאדה באמצעות תרגילים חשבונאיים שונים ומשונים. החל מניצול הפסדי מס וכלה בהשקעות באפיקים לא רלוונטים וכלה במקלטי מס. הצלחת המבצע מעידה בעיקר על עומק הבעיה שהוא בא לפתור - המחלה הנקראת "חברות ארנק". הרווח הוא כן של המדינה.

גם אם אגף תקציבים התנגד למבצע של רשות המסים, הוא זכה לתמיכה של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, וסגן שר האוצר, איציק כהן. ובהיעדר המבצע שהעניק הקלות מס ספק אם כלל המהלך לטיפול בחברות הארנק היה יוצא אל הפועל. הלשכות השונות - בין אם זו לשכת רואי החשבון או לשכת עורכי הדין היו מפעילות את הכח שלהן על המחוקקים ומטרפדות אותו.

כל זמן שהשימוש בעודפים הללו יהיה מושכל, ולא ייעשה בניסיון להפיק רווחים פוליטיים חד פעמיים – מדובר בברכה לתקציב המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker