הורדת מסים על הפרק? הכלכלן הראשי מסביר למה המע"מ מעלה את האי שוויון

בעשירון התחתון תשלום המע"מ תופס 29% מההכנסה הכספית ברוטו, ויורד בחדות ככל שעולים בעשירונים ■ במשרד האוצר בוחנים בימים אלה אפשרות להפחית מסים עקב העודפים שהצטברו בקופת המדינה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישה מחטטת בפחי זבל
חגי עמית
חגי עמית

בעוד במשרד האוצר יושבים על המדוכה סביב השאלה מה לעשות עם עודפי הגבייה ממסים שהצטברו בקופת המדינה מאז תחילת השנה, וכאשר האפשרות של שימוש בעודפים לצורך הפחתת מסים עומד על הפרק – קשה שלא לשים לב למשמעויות הפוליטיות של הסקירה השבועית שפירסם היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הסקירה מתמקדת במס ערך מוסף (מע"מ) והשפעתו על האי שוויון בחברה הישראלית.

לפי הכלכלן הראשי, המע"מ בישראל מגדיל את אי השוויון בכ-6% כאשר מודדים זאת באמצעות מדד אי השוויון ג'יני. הסיבה לכך היא שכאשר משווים את ההבדלים בהשפעת המע"מ על העשירונים השונים של החברה הישראלית, רואים כי בעשירון התחתון תשלום המע"מ מהווה 29% מההכנסה הכספית ברוטו, בעשירון השני הוא מהווה 19% מההכנסה הכספית ברוטו ובהמשך הוא יורד בהדרגה עד ל-6% מההכנסה הכספית ברוטו בעשירון העליון. אם משווים, לעומת זאת, את המע"מ כשיעור מההוצאה לתצרוכת שוטפת – רואים כי המע"מ מעלה את אי השוויון בפחות מ-1%.

המע"מ על העוסקים במקור מהווה כ-34% מכלל הכנסות המדינה ממסים. אם נוסיף לכך את המע"מ המוטל על מלכ"רים, על שכר ואת המע"מ על המגזר הפיננסי – נגלה שהמע"מ לסוגיו הוא המקור ל-40% מכלל ההכנסות ממסים - ומניב קרוב ל-120 מיליארד שקל בשנה.

בסוף 2015, בתחילת הקדנציה של שר האוצר כחלון – הורד המע"מ ב-1% - מ-18% ל-17%. עלות כל הורדה של 1% מהמע"מ היא כ-5 מיליארד שקל. לכן, שימוש בכלי זה יגמור בקלות חלק משמעותי מעודפי גביית המיסים מתחילת השנה, המוערכים בכ-5 מיליארד שקלים.

בשבוע שעבר הבהירה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג את החשש שלה משימוש בעודפי הגבייה החד פעמיים לצורך הורדת מיסים קבועה. גם בתוך משרד האוצר – באגף החשב הכללי ובאגף התקציבים יש מי שחושש ממהלך כזה.

במקביל לכך, סקירת הכלכלן הראשי משווה את השפעת המע"מ בישראל על אי השוויון - להשפעתו ב-5 מדינות אחרות באירופה בהן נעשו מחקרים דומים. המסקנה של השוואה זו היא שהמע"מ בישראל מגדיל את אי השוויון ביחס להכנסה השוטפת באופן משמעותי יותר מהמדינות הבאות: בלגיה, יוון הונגריה אירלנד ובריטניה. אם היחס בין העשירון הראשון לעשירון העליון בישראל בפרמטר זה – כפי שהוא נמדד ביחס להכנסה ברוטו - הוא 1:5 במדינות אירופה המדוברות, היחס נע בין 1:2 ל-1:3.

הפערים הגדולים בין נטל המע"מ על העשירונים התחתונים לעומת העליונים נובעים מכך שמע"מ הוא מס המוטל על צריכה – ובעוד בעשירונים העליונים חלק הרבה יותר גדול מההכנסה מופנה לחיסכון והשקעות, עליהם לא משלמים מע"מ, בעשירונים התחתונים כמעט כל ההכנסה מוצאת על צריכה שוטפת.

הסקירה של האוצר מנסה לנטרל השפעה זו - תוך שהיא לוקחת בחשבון את העובדה שגם חלק מהסכומים אותם העשירים העליונים מפנים לחיסכון ולהשקעות – יצא בטווח הארוך על תצרוכת, עליה משלמים מע"מ. לצורך זה, נבחן במחקר ההבדל בין העשירונים ככל שמדובר בשיעור המע"מ שהם משלמים - מתוך ההוצאה של משקי הבית לתצרוכת.

במקרה זה, ההבדלים בין העשירונים נמוכים יותר. כך, תשלום המעמ מהווה 13% מההוצאה הכוללת לתצרוכת של העשירון העליון, ו-11% מההוצאה הכוללת לתצרוכת של העשירון העליון. לפי האוצר, בחירה במדד כזה מעלה כי המע"מ מעלה את רמת האי שוויון בפחות מ-1%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker