השופטים בישראל נלחמים על העלאה - אבל הם משיאני אירופה בשכר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופטים בישראל נלחמים על העלאה - אבל הם משיאני אירופה בשכר

השופטים דורשים שדרוג בתנאים בטענה כי קופחו יותר מכל מגזר ציבורי אחר. אבל בכל שנה הם כובשים את פסגת שיאני השכר במגזר הציבורי - ומובילים גם בהשוואה למדינות אירופה

24תגובות
 בית משפט, אילוסטרציה
אילן אסייג

המשא ומתן בין השופטים לבין משרד האוצר על תנאי הפנסיה שלהם מתקרב לסיומו, וההסכם צפוי להיות מוצג בימים הקרובים. לפי ההסכם המתגבש, שופטים שמונו לשפיטה בין 1999 ל–2011 יקבלו מענק חד־פעמי בסך 12 משכורות. שופטים שמונו לאחר 2012 יקבלו מענק בגובה 9 משכורות.

לפי המסקנות המסתמנות, נראה כי השופטים ויתרו על התביעה שלהם לפנסיית גישור. בגין חלק מימי החופשה שלהם, ימי שבתון וספירת ימי מחלה, הם יקבלו את המענקים האמורים — מה שיביא לכך שהעלות התקציבית של ההסכם לא תושת במלואה על קופת המדינה. במקביל, שופטים שימונו אחרי 2020 לא יקבלו את המענקים. הוויתור של השופטים על התביעה לפנסיית גישור בולט על רקע ההישג הגדול של הצבא במסגרת ועדת לוקר, שכחלק ממנו קיבלו גימלאי צה"ל את פנסיית הגישור שתבעו. יוסי קוצ'יק, מי שהיה הממונה על השכר והוביל את המעבר לפנסיה הצוברת, הוא זה שכיום משמש יועץ לנציגות השופטים במאבקה.

נהנים מפנסיות של משרות קודמות

אלה אינם בהכרח התנאים הסופיים של ההסכם, וגם כשיגובשו יהיה עליהם לעבור את ועדת הכספים ואת הכנסת.

היועצים, השופטים והדיינים דורשים פיצוי בטענה כי קופחו יותר מכל מגזר ציבורי אחר בשנים האחרונות בגין אובדן הפנסיה התקציבית שממנה נהנה הדור הקודם שלהם. אלא שצריך להיזכר מה היתה הסיבה למצב הזה.

מדובר על אותם עובדים שבמשך שנים ארוכות נהנו מהפרשות של המדינה לפנסיה התקציבית שלהם בהיקף גבוה פי שניים־שלושה ויותר מיתר עובדי המדינה שנהנו מפנסיה כזו.

במקביל, היועצים, השופטים והדיינים מאיישים באופן מסורתי את טבלת שיאני השכר הציבורי. אלה מהם שכובשים את הפסגה נהנים משכר של 70–80 אלף שקל ויותר. ממחקר שערך האיחוד האירופי לפני שלוש שנים ניתן לראות כי רק בשתי מדינות באירופה היחס בין השכר של שופטים מתחילים לבין השכר הממוצע במדינה שלהם גבוה מבישראל: מלטה ואזרבייג'ן.

שופטים בכירים בישראל מרוויחים כפול מהממוצע
שכר השופטים בתחילת הקריירה ובסופה, באלפי יורו בשנה

מאותו ניתוח עולה כי כשמשווים את השכר של שופטי בית המשפט העליון לשכר הממוצע במשק, שופטי ישראל נמצאים בפסגה — ורק 6 מדינות עוקפות אותם באירופה. בנוסף, מרבית השופטים מגיעים לתפקידם אחרי משרות קודמות במקומות דוגמת הפרקליטות או הצבא, כך שהם נהנים מפנסיה גבוהה מהפרק הקודם של חייהם. ואולם, במשא ומתן הנוכחי בין השופטים ובין משרד האוצר, נשענו השופטים במידה רבה על העובדה שיש שופטים רבים שאינם נהנים מהפנסיות הקודמות האלה, ומוצאים את עצמם עם פנסיה נמוכה יחסית לעבודה שהם עושים.

אין צורך לקצץ בשכר השופטים. כל אזרח ישראלי צריך לשאוף לכך שהשופטים יזכו למשכורות הגבוהות ביותר שישחררו אותם מלחצים כלכליים, יבטלו ככל הניתן את האפשרויות להטיות כספיות שלהם, וימשכו לתחום את המוחות הטובים ביותר במערכת המשפטית. עם זאת, ראוי לדאוג לכך שההסכם עם השופטים יהיה דיפרנציאלי ככל האפשר, וייצר הפרדה ביניהם על בסיס הפנסיות השונות — ולא יתגמל במענקים נדיבים את אלה שגם כך מרוויחים לא מעט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#