ליברמן עושה צחוק מההסכמים: מבקש עוד 4.5 מיליארד שקל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ליברמן עושה צחוק מההסכמים: מבקש עוד 4.5 מיליארד שקל

שנתיים לאחר חתימת הסכם כחלון-יעלון, שקבע לראשונה מסגרת ארוכת טווח לתקציב הביטחון, שר הביטחון הופך אותו לבדיחה ■ משרד הביטחון מנסה לקבוע עובדות בשטח בטענה שהמציאות השתנתה - אך דרישות המשרד מתבססות על תוכניות מגירה

62תגובות
שר הביטחון, אביגדור ליברמן
מרק ישראל סלם

שבועיים אחרי שנודע כי שר האוצר, משה כחלון, הורה להתחיל לגבש את תקציב המדינה ל–2019, ולקראת ההחלטה שצפויה להתקבל בשבועות הקרובים בנוגע לאופן השימוש בעודפי גביית המסים ל–2018, הגוף הראשון שממהר לקבוע עובדות בשטח ולהשתלט על כספים מקופת המדינה הוא משרד הביטחון.

בין משרד הביטחון למשרד האוצר מתנהלים זה כמה חודשים דיונים על העברת כספים נוספת — מעבר לתקציב הקבוע של משרד הביטחון, שסוכם לפני שנתיים במסגרת הסכם כחלון־יעלון. יתרה מזאת, שר הביטחון, אביגדור ליברמן, גם פנה ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו ודיבר עמו על הצורך ב–4.5 מיליארד שקל נוספים לביטחון, בין השאר לצורכי היערכות מיוחדת לאיום האיראני.

עוד כתבות בנושא

מקור במערכת הביטחון טען אתמול כי הצורך בתשלום נובע מהמציאות האסטרטגית החדשה באזור — התחזקות הרוסים והתאוששות אסד בסוריה, והתגברות האיום האיראני. עם זאת, הדרישות התקציביות המדוברות מתבססות על תוכניות מגירה שאינן חדשות, ואינן נובעות ממלחמה או מבצע חירום שצה"ל נדרש אליו.

בקצב ההתנהלות הנוכחי, הסכם כחלון־יעלון, שהתיימר לקבע את מערכת הביטחון על תקציב של 60 מיליארד שקל במשך חמש שנים — עשוי להיהפך לבדיחה. זאת בעיקר לאור העובדה שההעלאה בתקציב הביטחון שנכללה בהסכם כחלון־יעלון נומקה בטענה שאזרחי ישראל ישלמו קנס, אבל בתמורה יוכלו לדעת שהתקציב של מערכת הביטחון הוא סופי ולא ייאלצו לפתוח את הארנק שוב ושוב בסוף כל שנה.

תקציב הביטחון במיליארדי שקלים

הדרישות של מערכת הביטחון מגחיכות את ההסכם — גם לאור העובדה שקשה לומר כי מערכת הביטחון עמדה בו ב–2016. גם בסוף 2016 הועברו למערכת הביטחון כספים על חשבון 2017. כחלון, שנפגש אתמול עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט, עדיין לא התבקש לדרישות אלו, וככל הידוע לא הועלו בפגישה דרישות תקציביות על ידי הרמטכ"ל.

העלאת התקציב של מערכת הביטחון ב–2017 עשויה לקבע את עודפי התקציב שקיבלה מערכת הביטחון גם ב–2016.

גורמים הבקיאים במשאים ומתנים דומים שנערכו בעבר העריכו אתמול כי לאור עוצמתו הפוליטית של ליברמן מול נתניהו, הבקשה הזו תסתיים בהעברת תוספת של 2–3 מיליארד שקל למערכת הביטחון.

"זה לא מפתיע ולא סוף העולם. בשנה עם עודף תקציבי, הדרישות האלו היו צפויות", אמר מקור הבקיא בתהליך.

הדרישות של מערכת הביטחון נשענות גם על ההבנה שבשנה הבאה יהיה קשה יותר לקבל תוספת לתקציב. אחרי 2017 המבורכת, באוצר מעריכים כי 2018 צפויה להסתיים עם גירעון גבוה יותר בתקציב. כך שאת מה שניתן יהיה לקבל מהאוצר השנה יהיה קשה יותר לקבל בשנה הבאה.

3 מיליארד שקל למיגון ההתנחלויות

באופן רשמי, הגדלת התקציב של מערכת הביטחון דורשת פתיחה של התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) גדעון. אם דבר כזה יתבצע — יעמדו על הפרק כל רכיבי ההסכם, כולל תנאי הפנסיה שמהם נהנים פורשי צה"ל. הדרך לעקוף אותה עשויה לעבור — כמו במקרה של 2016 — דרך הקדמה של תשלומים על חשבון 2018. בין אם מדובר על תשלום עבור הספקה או על תשלומי גמלאות, למערכת הביטחון יש גמישות גבוהה.

מעבר לדרישה הזו לתוספת בתקציב, במשרד הביטחון לוטשים עיניים גם לתוכניות של כחלון להקדים את המועד של הכנת תקציב 2019. בהתאם, במשרד שוקדים בתקופה האחרונה על תוכנית ביטחונית למיגון ההתנחלויות. ההערכה במערכת הביטחון היא שעלות התוכנית תהיה גבוהה מ–3 מיליארד שקל. התוכנית נמצאת כרגע תחת אחריות מנכ"ל המשרד, אודי אדם. לאחר שאדם יאשר אותה, הוא יעביר אותה לידי ליברמן. אחרי אישורו של ליברמן תוצג התוכנית בדיונים לקראת תקציב 2019. אם רצונו של כחלון להקדים את הכנת התקציב יתממש, הדיונים האלה ייפתחו בתחילת 2018.

מצעד צבאי בטהרן, בספטמבר
Ebrahim Noroozi/אי־פי

התוכנית כוללת, בין היתר, השקעה בכבישים ביהודה ושומרון ומיגון אנטנות סלולריות וקווי תקשורת. במשרד הביטחון שואפים כי התקציב לתוכנית הזו יילקח גם מתקציב משרדי השיכון והבינוי ותקציב משרד התקשורת. לא ברור עדיין על פני כמה שנים תיפרש ההוצאה ואיזה חלק ממנה יישען על התקציב הנוכחי של משרד הביטחון. עם זאת, חלק ממנה צפוי להידרש כתוספת — מעבר לתקציב הביטחון הנוכחי.

ממשרד הביטחון נמסר כי תקציב המשרד התנהל ב–2016 וממשיך להיות מנוהל בשנה הנוכחית ובשנים הבאות על פי המתוכנן בתר"ש גדעון, לפי הסיכום התקציבי הרב־שנתי שנחתם מול משרד האוצר. לטענת המשרד, התקציב מתנהל תוך עמידה בכללי חוק התקציב, בכללי הסיכום התקציבי ובשיתוף פעולה מול משרד האוצר.

ממשרד האוצר נמסר: "התוכנית (לחיזוק ההתנחלויות) לא הובאה לידיעת האוצר. יש להביאה לידי אגף התקציבים במהלך גיבוש התקציב ל–2019, שכן תקציב המדינה לשנים 2017–2018 כבר אושר. במסגרת דיוני התקציב מתקיים דיון בסך הצרכים התקציביים של כלל המשרדים, ומתבצע תיעדוף בהתאם לסדרי עדיפויות הממשלה ולמקורות התקציביים. העברת תקציב ממשרדי הממשלה למשרד הביטחון צריך להיות מאושר על ידי אגף התקציבים. אם נדרש אישור של ועדת הכספים או הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לאור שינויים בתוכניות תקציביות, יש להביא את הנושא לאישורם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי הנושא עדיין נידון עם שר השיכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#