מקורב לרוכשי נגב קרמיקה: "מצאנו עובדים ותיקים שחשים שהמפעל שייך להם" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקורב לרוכשי נגב קרמיקה: "מצאנו עובדים ותיקים שחשים שהמפעל שייך להם"

אתמול התחדשו השיחות בין הנהלת קבוצת נגב לנציגים של עובדי מפעל הייצור נגב קרמיקה ■ העובדים: ביקשנו נתונים כדי לוודא שהמפעל אכן מפסיד 2 מיליון שקל בחודש ■ החברה: העובדים לא הפנימו את המצב וביקשו פיצויים מוגדלים לפרישה מוקדמת

2תגובות
עובדי נגב קרמיקה מחוץ למפעל בירוחם, שלשום. "הרוכשים התחייבו לכבד את הסכמי העבודה"
אליהו הרשקוביץ

השיחות בין הנהלת קבוצת נגב לנציגי העובדים התחדשו אתמול, על רקע סגירת מפעל נגב קרמיקה בירוחם, ובהתאם להחלטת בית הדין לעבודה מיום ראשון.

במהלך הדיונים ההנהלה הציגה שוב את תוכנית ההתייעלות שלה, העובדים ביקשו נתונים נוספים וההנהלה בתגובה ביקשה מהם הצעה לתוכנית התייעלות חלופית. בשלב זה לא מדובר על תוכנית הבראה שתעביר את המפעל מהפסד לרווח, אלא בתוכנית התייעלות להקטנת ההפסדים, כפי שמופיעה בתוכנית ההנהלה. מדובר בסגירת המפעל המייצר אריחים בלבד. שאר פעילות הקבוצה כוללת יבוא ושיווק לצרכנים.

"נמשיך במהלך השבוע את השיחות. בינתיים לא קיבלנו הצעות חדשות", אמר ארמונד לנקרי, יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב המרכזי. "בהנהלה מדברים על תוכנית ההתייעלות. אנחנו צריכים לקבל עוד נתונים מההנהלה לפני שנמשיך במשא ומתן. זו תוכנית רחבה מאוד. הבענו דעה על הצעות לפיטורים ולפרישה ועל שינוי המבנה הארגוני".

לדברי לנקרי, העובדים עדיין לא קיבלו נתונים מדויקים על מספר העובדים המיועדים לפרישה מוקדמת ולפיטורים. "לא הגענו לדבר על פיצויים", אמר. "עברנו על כל התוכנית. הבנו אותה יותר טוב. ביקשנו עוד נתונים על שכר וימי חופשה ומחלה ונתונים מפורטים יותר לגבי ההפסדים של המפעל, לטענתם. אנחנו יודעים שהמצב של המפעל לא טוב, אבל אנחנו רוצים להיות בטוחים שאלה ההפסדים ולא סתם מספר שזרקו".

לנקרי אמר כי כשקרן ויולה וקבוצת המשקיעים בראשות יריב לרנר רכשו את המפעל לפני ארבעה חודשים וחצי הם התחייבו לכבד את הסכמי העבודה. "לא חשבנו שנגיע לסגירת המפעל", אמר.

עם חתימת ההסכם לרכישת קבוצת נגב אמרה רותי שמחה, שותפה ומייסדת כללית בויולה: "אנחנו רואים בנגב חברה ישראלית ותיקה ומובילה בתחומה, בעלת מותג מוביל ואהוב ועובדים מסורים. אנו בטוחים שבעזרת ניהול מצטיין, צמצום החוב והזרמת כסף חדש לחברה ניתן להחזיר אותה להיות חברה יציבה ומשגשגת כפי שהיתה שנים רבות, ולהבטיח בית יציב למאות עובדיה המסורים".

"הופתענו מהתרבות הארגונית במפעל"

מקורב לרוכשים אמר ל–TheMarker כי הבעלים החדשים לא הופתעו מנתוניה העסקיים של הקבוצה, אלא מתרבות העבודה שבה. "הופתענו כשלמדנו והבנו מהי התרבות הארגונית במפעל ומהו הדנ"א שלו. זה דבר שלא היינו מוכנים לו", אמר המקורב. "יש שם התנהגות שורשית בעייתית מאוד שנמשכת שנים. ההסכמים הקיבוציים שלהם הם מהראשונים במדינה. למשל, לא ברור להם שמפעל צריך לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יש שם המון אנשים טובים, אבל גם תרבות עבודה בעייתית שלא מאפשרת לעשות שינוי. יש שם עובדים עם ותק של עשרות שנים ועם תחושת בעלות על המפעל. את זה לא יכולנו לדעת. אבל הם לא אשמים בזה שתעשיית הפורצלן נהפכה לקומודיטי, שהמחירים יורדים ושאי־אפשר להתחרות בהם".

מה היה בשיחות הראשונות לאחר החלטת בית הדין?

"היה משא ומתן. למעשה הצגנו את אותה תוכנית והם לא הסכימו למרבית סעיפיה. הם ביקשו עלויות נוספות למימון פרישה מוקדמת לחלק מהאנשים. האסימון עדיין לא נפל אצלם, אבל אנחנו מדברים. ביקשנו מהם להציע חלופה והם לא הציעו עדיין. הם הציעו רק הצעה שמשמעותה תוספת עלויות לחברה, שנשחרר עובדים בפרישה מוקדמת".

ההנהלה קבעה כי המפעל מפסיד 2 מיליון שקל בחודש, על פי מחירי העברה שנקבעים בתוך קבוצת נגב עצמה — בין מפעל נגב קרמיקה לחברה האחות נגב שיווק, שמוכרת את האריחים.

הקביעה שהמפעל מפסיד 2 מיליון שקל בחודש אינה שרירותית? היה אפשר לקבוע מחיר גבוה יותר, ואז ההפסד היה של חברת השיווק.

"העלויות הכלליות במפעל מביאות לכך שעלות האריחים היא 44 שקל למ"ר. כשנגב שיווק עומדת לרכוש אריחים, היא יכולה לרכוש אותם ב–44 שקל מהמפעל, מחיר עלות, או ב–25 שקל ביבוא מטורקיה. היבוא מטורקיה נמכר לי ולמתחרה שלי באותו מחיר".

אתם משווקים לצרכן את אריחי נגב כאיכותיים יותר ולכן כיקרים יותר מהיבוא מטורקיה. למה שלא תרכשו במחיר גבוה יותר?

"אריח של נגב יכול להיות יותר טוב ב–10%–15%. לכן אפשר להסתדר עם 30 שקל למ"ר (לפי הצעת ההנהלה לעובדים בתוכנית ההתייעלות; א"ק). יש לקוחות שמוכנים לשלם מעט יותר לתוצרת הארץ, אבל לא בפער הזה. פער של 70% לא ניתן לגישור. אם אני צריך אחר כך למכור לקבלן ב–35 שקל, אני מפסיד. אם נגב שיווק תקנה ב–44 שקל — או שלא תמכור ללקוחות, או שההפסדים יתפחו".

סגירת מפעל הייצור תשפיע על הבטוחות לבנקים?

"כשנגב נרכשה הבעלים הזרימו 75 מיליון שקל והחוב שנשאר לבנקים הוא של 260 מיליון שקל. זה חוב נדחה שנפרס לשנים ומתחילים לשלם אותו שנתיים אחרי הרכישה, לאחר שהחברה תעבור הבראה. הבנקים האמינו שהסיכוי הכי טוב לקבל חלק מהחוב זה מהמתווה הניהולי של הקבוצה שלנו.

"הבנקים לא מתרגשים מהמצב, הם מעודכנים על ידינו באופן שוטף ומבינים את המהלך. הם חיו שנים ארוכות עם החובות האלה. הם מבינים שהמפעל הפסדי וסבורים שמצבם יהיה טוב יותר אם נסגור פעילות הפסדית. אף אחד לא חשב שאפשר להחזיר 700 מיליון שקל (החוב המקורי לבנקים של אפריקה תעשיות מפעילות קבוצת נגב, א"ק). השאלה היתה כמה ימחקו מהחוב".

הבנקים העדיפו שסגירת המפעל תתבצע על ידכים ולא על ידיהם?

"השאלה היא מה הכי נכון כדי להעביר את הקבוצה לרווח. כרגע לצערנו הפעולה הנכונה לאור התחרות היא שעדיף לנו לייבא מאשר לייצר. כרגע המפעל נשאר סגור".

השופט ציין שהוא יכול להורות על פתיחת המפעל. מה תעשו?

"כרגע לא נראה שההסתדרות והעובדים מבינים מה נדרש. השופט גם הותיר את המפעל סגור כי הבין את הקושי. בפתח דבריו הוא אמר שנדירים המקרים שבהם מישהו יכול לומר לרשות פרטית לפתוח את המפעל.

"גם היועצים המשפטיים שלנו סבורים שאין מצב שבית משפט יורה למעסיק פרטי להפעיל מפעל לטווח ארוך. הוא יכול לתת סעד זמני, אבל לראיה, הוא לא עשה את זה השבוע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#