מה עושים עם עודפי גביית המסים?

קרנית פלוג מתנגדת לשימוש בעודפים לצורך הפחתת מסים ב-2018 ■ בסביבתו של ראש הממשלה רוצים להפחית מסים למשתכרים 20–30 אלף בחודש ■ אגף התקציבים עשוי להפוך משמעותי ביותר עבור כחלון - דווקא בעת שבראשו עומד ממלא מקום

חגי עמית
חגי עמית
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: AFOLABI SOTUNDE/רויטרס
חגי עמית
חגי עמית

בישיבת ראשי הקואליציה אתמול אחרי הצהריים, שוב עלתה ההצעה לסגור את תאגיד השידור הציבורי, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב באהדה. כבר אתמול בבוקר היו מי שניבאו כי העימות בין שר האוצר, משה כחלון, לבין נתניהו, בעקבות השתלחותו של האחרון במפכ"ל המשטרה, עלול להידרדר למשבר מהסוג שאירע בנושא התאגיד.

והנה, שוב נשלף העימות סביב התאגיד מן המגירה, כדי לאותת לכחלון ולהזכיר לו ששום דבר לא סגור, ושאם הוא ייצא נגד נתניהו — נתניהו תמיד יכול לאיים בסגירת התאגיד, אותו תאגיד שבגללו השניים כמעט פירקו את הממשלה.

לכחלון אין זמן להתעסק בתאגיד בימים אלה. בחודשיים הקרובים עליו לקבל החלטה לגבי אופן השימוש בעודפי גביית המסים מ–2017, כמו גם השימוש ברזרבות התקציביות שמחכות בצד ל–2018. אם לא די בכך, כחלון שואף להכין את תקציב 2019 כבר עכשיו.

השאיפה להכין את תקציב 2019 כבר בסוף 2017, במקביל לכיוונונים של תקציב 2018, משולה לתכנון של תקציב דו־שנתי ל–2018–2019 — בדיוק סוג התקציב הדו־שנתי שכחלון מתנגד לרעיון שעומד בבסיסו.

במשרד האוצר, מרבית ראשי האגפים מתנגדים להכנת תקציב 2019 כעת. משימה כזו תדרוש מאגף התקציבים להכין את המצרפים הפיסקליים (רכיבי התקציב שאינם תלויים בהחלטת הממשלה, כגון חובות לביטוח לאומי או תשלום חובות כולל) יותר משישה חודשים לפני המועד הרגיל. שינוי זה יוביל לכך שיכולת הניבוי הפיסקלית שלהם תהיה טובה פחות.

מטבע הדברים, תקופה של הכנת תקציב הופכת את אגף התקציבים לשחקן המרכזי על המגרש במשרד האוצר. זאת, אחרי שהאגף לא שיחק תפקיד משמעותי במשא ומתן על המתווה להעלאת קצבאות הנכים, ותוכנית נטו תעשייה עשויה לצאת לדרך למרות התנגדות של האגף לרבים מסעיפיה. אפילו הטיפול בדרישות הפנסיה של השוטרים הועבר למשרד ראש הממשלה. ובכל זאת — תקציב חדש הוא סיפור אחר.

הכלכלן הראשי ומ"מ ראש אגף התקציבים, יואל נוה
הכלכלן הראשי ומ"מ ראש אגף התקציבים, יואל נוהצילום: אמיל סלמן

שני הכובעים של נוה

אם אכן תוקדם הכנת תקציב 2019, הדבר יקרה דווקא בעת שבראש אגף התקציבים עומד ממלא מקום. תוקף המינוי הזמני של יואל נוה יפוג בסוף החודש, וכחלון יצטרך להחליט אם להאריכו בשלושה חודשים נוספים או למצוא לו מחליף. ככל הידוע, כבר נעשו פניות למועמדים פוטנציאליים — אבל עד אז, נוה הוא האיש הקובע בכל הנוגע להכנת התקציב. הוא גם האיש הקובע בנושא חשוב אחר שעל הפרק: האפשרות לשימוש בעודפי גביית המסים ב–2017 לצורך הורדת מסים ב–2018. באוצר מצהירים כי לא מתוכנן כל דיון בנושא, אבל האפשרות הזו תהיה בין יתר האפשרויות לשימוש בכסף.

הורדת מסים ל–2018 תצטרך להישען על תחזית הכנסות המדינה לשנה הבאה. המפתח לתחזית הזאת נמצא אצל הכלכלן הראשי באוצר — הכובע השני שחובש יואל נוה. התחזית של נוה ויעד הגירעון הם שיגדירו את יעדי רשות המסים ואת מסגרת התקציב.

עם זאת, כשדנים בהורדת מסים חשוב לזכור שהורדת מסים כזו כבר בוצעה על ידי כחלון ב–2017 — דרך החקיקה לעדכון נקודות הזיכוי ממס בתוכנית נטו משפחה. כמו כן, יש לזכור שהורדת מסים כזו תתבצע ב–2018 כך או אחרת, על ידי הורדה מתוכננת של מס חברות לשפל היסטורי של 23%.

שר האוצר משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי

פלוג לא נסחפת בזרם

ההכנות לדיונים בנוגע לאפיקים בהם ינוצלו עודפים אלה כבר מתבטאות בהצהרות של כמה הנוגעים בדבר. אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, דן עם גורמים מקצועיים באוצר בהפחתת מיסים למשתכרים 20–30 שקל בחודש. מדובר ברעיון ששמחון ביטא כבר בעבר, בדיוני תקציב 2016, והוא משקף את הלך רוחו של ראש הממשלה נתניהו. שמחון מאמין בצורך להקל על מעמד הביניים הגבוה ובעיקר על עובדי תעשיית ההיי־טק. ואולם ספק אם תוכנית זו עולה בקנה אחד עם תוכניותיו של כחלון, שיעדיף להפנות את העודפים הללו לשכבות החלשות — וכך יעשה גם אם ייבחר מתווה להפחתת מסים.

מול כל התוכניות הללו ניצבת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שהתבטאה אתמול נגד שימוש בעודפי הגבייה להורדת מסים. בראיון לגלי צה"ל אמרה פלוג: "ראשית, צריך לעשות בחינה מקצועית על בסיס נתוני הגבייה — ואנו נעשה בחינה כזו — כדי לראות עד כמה העודף בגבייה נובע מאירועים חד־פעמיים שבגינם יותר סביר להוריד את החוב. ההחלטות צריכות להתבסס לא רק על התמונה התקציבית בשנה הנוכחית, אלא גם על התמונה שנראה שנים קדימה. צריך להיזהר — ככל שהגבייה נובעת מאירועים חד־פעמיים — מביצוע פעולות ארוכות טווח".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחוןצילום: תומר אפלבאום

כהרגלה, פלוג התבטאה בעדינות. עודפי גביית המסים אכן נובעים בעיקרים מאירועים חד־פעמיים — בין אם מכירת מובילאיי, מכירת כתר או המבצע לגביית מס על דיווידנדים שהסתיים בחודש שעבר. יתרה מכך, חלק מהגבייה, כמו גביית מסים מוגברת מחברות ארנק, באה על חשבון גביית מסים עתידית מחברות ארנק בשנים הבאות. אם בעלי החברות הללו לא היו מושכים את הרווחים לכבוד מבצע הגבייה, הם היו מושכים לפחות חלק מהם בשנים הבאות, לא במסגרת מבצע.

פלוג היתה כנראה סומכת את ידיה על שימוש בעודפי הגבייה החד־פעמיים האלה לצורך הפחתת הגירעון. באופן תיאורטי, הפחתת הגירעון ב–10 מיליארד שקל, לדוגמה, היתה משחררת את תקציב המדינה מתשלומי ריבית של 200 מליון שקל בשנה לטווח הארוך. רק שבמקרה כזה מדובר על כסף קטן שיתווסף לתקציב לטווח הארוך — מהלך שמנוגד להיגיון הבריא של הפוליטיקאים שצריכים להחליט מה ייעשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ