הדילמה הגורלית של התעשייה בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדילמה הגורלית של התעשייה בישראל

עם כל הצער על 120 עובדי נגב קרמיקה, בפני ההנהלה והעובדים עומדות כיום שתי חלופות: לסגור את המפעל, לפטר את כל עובדיו ולהתמקד ביבוא אריחים - או לפטר שליש מהעובדים ולקצץ בשכר של הנותרים

תגובות
מפעל נגב קרמיקה (משמאל) בירוחם
אייל טואג

יש תעשיות ייצור מסורתיות שאין להן זכות קיום כלכלית בישראל, בשל פריון נמוך שאינו מאפשר להן להתחרות מול יבוא זול. עם כל הצער על 120 עובדי נגב קרמיקה, כנראה שהמפעל נכלל בקטגוריה זו, ועלויות הייצור שלו גבוהות ב–70% לעומת מפעלים מתחרים בסין, טורקיה וספרד.

בפני ההנהלה והעובדים עומדות כיום שתי חלופות: לסגור את המפעל, לפטר את כל עובדיו ולהתמקד ביבוא אריחים — או לפטר שליש מהעובדים ולקצץ בשכר של הנותרים. החלופה השנייה אמנם לא תעביר את המפעל לרווח, אך בעליו מוכן לספוג בשלב זה הפסד קטן יחסית תוך המשך הנשמת המפעל.

תעשיות ייצור מסורתיות בישראל סובלות מפריון נמוך ולכן הן נעלמות בהדרגה, או משנות פניהן דרמטית. זה קרה לתעשיית הטקסטיל לפני 20 שנה. היא לא נכחדה, אך שינתה פניה ועברה מייצור המוני למחקר ופיתוח ולייצור עילי בנישה של מעצבים. באופן מפתיע מתחיל להתפתח כאן בשנים האחרונות גם ייצור המבוסס על תופרות בגליל, שמוצריו נמכרים במחירים זולים, המתחרים ביבוא מסין.

התעשייה היצרנית המסורתית בישראל עתידה לעבור בקרוב מהפכה תעשייתית רביעית, הכוללת ייצור מבוסס טכנולוגיה מתקדמת, הכוללת רובוטיקה, ותשאיר מעט כוח אדם על רצפת הייצור. לשם מכוונת התמיכה הממשלתית (כולל בתוכנית נטו תעשייה, שמוביל משרד האוצר), במטרה להעלות את הפריון בתעשייה כך שתוכל להתחרות בעולם. נגב קרמיקה לא שם, ולכן בממשלה אין נטיה בשלב זה לתמוך בה.

אחד התרחישים שיעמדו בפני נגב קרמיקה השבוע הוא שבית הדין לעבודה יורה לצדדים לחדש את המשא ומתן, ושהעובדים יבינו שאין להם ברירה אלא לקבל את תוכנית ההתייעלות של ההנהלה. אך מכיוון שזו אינה תוכנית הבראה, אלא תוכנית שנועדה להקטין הפסדים, לא ברור כמה זמן ימשכו בעלי החברה את הפעילות במפעל המפסיד.

גם אם תיושם עתה תוכנית ההבראה והקבוצה תוכל לספוג את הפסדי המפעל ולהיות רווחית, סביר כי בשנים הבאות תעלה מחדש שאלת ההתייעלות במפעל. העולם המערבי ואפילו סין התחילו ליישם במרץ את המהפכה התעשייתית הרביעית במפעלי הייצור. נגב קרמיקה לא תוכל להישאר מאחור כשהפער בינה למתחרותיה ישוב ויתרחב, ובעליו צפויים לעמוד בהמשך שוב מול השאלה האם להשקיע בייצור בטכנולוגיות ממוכנות מתקדמות, שישנו את פני החברה, או להפסיק לייצר ולעבור ליבוא בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#