האיש שרצה לטהר את רשות מקרקעי ישראל מקבל לידיו 60 אלף עובדים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שרצה לטהר את רשות מקרקעי ישראל מקבל לידיו 60 אלף עובדים

מנהל רשות החברות הנכנס, יעקב קוינט, ייהפך אחרי החגים לאיש שאחראי על כמעט 90 חברות ממשלתיות, ששווי נכסיהן כ–190 מיליארד שקל ■ בתשע שנות כהונתו כיועץ המשפטי של רמ"י, צבר קוינט לא מעט אויבים בארגון, שמרביתם איבדו את מקום עבודתם או נאלצו להחליפו

10תגובות
בנצי ליברמן(מימין) ויעקב קוינט. גם יריביו של קוינט אומרים כי מדובר באדם מבריק
מיכל פתאל

ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היו השבוע עובדים שבעבורם יום ראשון היה יום שמח. ההודעה כי שר האוצר, משה כחלון, בחר ביעקב (ינקי) קוינט למנהל רשות החברות היתה מבחינתם בשורת שחרור מאחד האנשים הדומיננטיים ביותר במקום העבודה שלהם. בתשע שנות כהונתו כיועץ המשפטי של רמ"י, צבר קוינט לא מעט אויבים. רובם כבר לא נמצאים היום ברמ"י, ומאמינים שקוינט הוא הסיבה לכך שאיבדו או החליפו את מקום עבודתם.

התארים שאנשים אלה מעניקים לקוינט מציירים דמות כמעט דמונית. "הקרדינל" ו"מנהל המינהל" הם רק שניים מהכינויים שהעניקו לקוינט אנשים שעבדו מולו, ועמם שוחחנו לאחר מינויו לתפקיד. כינוי שלישי שבו השתמש מי שרצה לחמוד לצון היה 'החייט'. "הקרדינל" על שום הטענה שקוינט רואה עצמו קדוש שתפקידו לטהר את המינהל; "מנהל המינהל" — על שום היותו, לטענתם, האיש החזק ברשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות; ו"החייט" על שום הטענה כי הוא תופר תיקים למי שמחזיקים בדעה שונה משלו. את הכינוי האחרון יש לקחת בערבון מוגבל — לאור העובדה שמבחינת החוק אין דרך לתאר את מה שעשה קוינט ברמ"י אלא כניקוי אורוות.

קוינט (44) ייהפך אחרי החגים לאיש שאחראי על קרוב ל–90 חברות ממשלתיות, ששווי נכסיהן כ–190 מיליארד שקל, היקף הכנסותיהן 70 מיליארד שקל ומועסקים בהן כ–60 אלף עובדים. הוא למד בילדותו בישיבת הדרום שברחובות, ובהמשך בישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות. הוא נשוי לרופאה נוירולוגית ילדים ואב לחמישה. לברית המילה של בנו ב–2014 הגיע השר יעקב ליצמן. יש לו תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני נוסף במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן.

כשפירסמנו לראשונה על מועמדותו לתפקיד בסוף מאי, היה הדבר בבחינת הפתעה — והרעיון התקבל בזלזול על ידי בכירים באוצר. אולם מהר מאוד סומן קוינט כמועמד המועדף על ידי שר האוצר, משה כחלון, וההודעה ביום ראשון היתה בבחינת "סוף ידוע מראש" בעבור יתר המתמודדים על התפקיד.

בשלב זה — דווקא לאור הדומיננטיות שלו ברמ"י והמאבקים שניהל בחברה — היו באוצר מי שטענו כי הרצון של גורמים ברשות מקרקעי ישראל להשתחרר מנוכחותו גרם לכך שהוא נבעט למעלה. תיאוריה זו — עד כמה שהיא אינה סבירה לאור החשיבות שמייחס כחלון לתפקיד מנהל רשות החברות — עשויה להעיד כמה משמעותי היה קוינט בתפקידו הקודם.

עושה חיים קשים לממונים עליו

קשה להיזכר בתקדים למקרה שבו יועץ משפטי זכה לקידום למשרה כה בכירה. בהתאם — טענה מרכזית נגד קוינט נוגעת לכך שהוא סובל מהיעדר הניסיון העסקי והניהולי הנחוץ כדי להוביל את החברות הרבות שיהיו מעתה תחת אחריותו. תחת ניהולו של קוינט נמצאים אמנם קרוב ל–100 עורכי דין, ורמ"י היא גוף המבצע אלפי עסקות בשנה בסך עשרות ומאות מיליוני שקלים — ועדיין, כפי שהגדיר זאת גורם שעבד מולו, "השאלה היא מה אמורים להיות הכישורים של מי שאמור לנהל את רשות החברות מבחינת הבנה עסקית ויכולת קריאת תשקיף. לא בטוח שיועץ משפטי של רשות או כל משרד, יהיה מוכשר ככל שיהיה — וינקי הוא מוכשר מאוד מאוד — מוכן אליו. זו קצת זילות של התפקיד מבחינת פרמטרים של רקע כלכלי והבנה".

ההפתעה במינויו של קוינט נעוצה גם בעובדה שאחרי מערכת היחסים העכורה ששררה בין כחלון לבין מנהל רשות החברות היוצא, אורי יוגב, ניתן היה לצפות שהשר יבחר לתפקיד במועמד סולידי שלא יתעמת עמו. אולם קוינט הראה בעבר שהוא לא איש קל לממונים עליו. הוא ניהל עימותים עם שר השיכון הנוכחי, אורי אריאל, עם שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, ויתרה מכך — הוא זה שהיה אחראי במהלך כהונתו לכך שהממונה עליו בנצי ליברמן, מנהל רמ"י, הועמד לדין והתפטר.

אלא שלמרות עימותים אלה, קוינט השכיל לרכוש את ההערכה של האדם שהיה אחראי על מינויו לתפקיד הנוכחי. בשנתיים וחצי האחרונות הוא היה זה שעבד מול כחלון על תוכנית הדגל שלו כשר אוצר — תוכנית מחיר למשתכן. כחלון, מתברר, היה מרוצה מתפקודו.

באוצר מגדירים את קוינט כמי שתפר בעבור כחלון את קצוות התוכנית. בחינה של פרוטוקולים של הדיונים בנושא התוכנית מעידה עד כמה קוינט היה דומיננטי בדיונים, סייע לבנות את המכרזים המורכבים של התוכנית והאסטרטגיה שלה והשיב לעתים על תהיות שהעלו גורמים באגף התקציבים ומשרד המשפטים.

"סתימת פיות ונקמנות"

בינואר 2015 פשטה המשטרה על משרדי רמ"י ועצרה את ליברמן בחשד כי במהלך כהונתו זירז את הטיפול בעסקות נדל"ן של חברת קרדן, שבה שימש יועץ חיצוני לפני מינויו למנהל רמ"י, באמצעות מקורבו, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. קוינט היה זה שעדכן את משרד המשפטים בנוגע לחשד לניגוד העניינים.

בעקבות החקירה התפטר ליברמן באפריל 2015. עם זאת, בסוף 2015 הוחלט כי הוא לא יועמד לדין פלילי אלא לדין משמעתי. מבחינת מקורבים לליברמן, ההחלטה הזאת היא הוכחה כי הוא איבד את תפקידו על לא עוול בכפו. עניינו עדיין מתברר בבית המשפט. בהמשך עזבה את רמ"י גם סגניתו של ליברמן, ליאורה טושינסקי — אחרי שלידיעת מבקר המדינה הובאה העובדה ששינוי הגדרות התפקיד שלה נעשה באופן לא תקין. עובד אחר ברמ"י עזב לאחר שנעשתה פנייה לנציבות המדינה בעניין דיווח כוזב של שעות נוספות שהוא הציג. עורך דין נוסף טען שקוינט העמיס עליו ביורוקרטיה שלא איפשרה לו להמשיך לעבוד.

קוינט מצא עצמו תחת מתקפה. מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו תבע את פיטוריו בשל מה שהגדיר "אובדן אמון של חלק ניכר מחברי המועצה בו". בין היתר, האשים אליהו את קוינט "בסתימת פיות ובנקמנות כלפי חברי מועצה, שדעתם חלוקה על שלו".

איש מאלה שמגדירים עצמם כנפגעים של קוינט לא הסכים להתראיין לכתבה הנוכחית. אחד מהם אמר שלא לייחוס כי "הגישה שלו היא 'תעשה מה שאני רוצה או שלא תהיה'. מה שמשאיר סביבו בעיקר יס־מנים בלי יכולת ביצוע עצמאית". אחר הסביר כי "שיטת ההתנהלות שלו גורסת ש'אני יושב בשער ואומר לא על הכל. מאחר שכולם חייבים לעבור דרכי, אני נהפך לבעל הכוח — שאותו אני יכול למנף כשאני רוצה בכך'".

גם יריביו של קוינט הודו כי מדובר באדם מבריק. עם זאת, גורם שעבד מולו וניהל עמו יחסי עבודה טובים אמר אתמול ל–TheMarker כי "יש זילות גם במונח שומר סף. לא כל אדם שנמצא בפוזיציית שומר סף באמת עושה את כל מה שהוא עושה ממניעים טהורים. זה שמתוקף תפקידך אתה שומר סף לא אומר שההתנהלות שלך אינה נובעת מאישיות כוחנית".

הקשיחות של קוינט לא נגמרת בליברמן ובעובדי רמ"י. באמצע 2014 הסדר שאליו הגיעה רשות מקרקעי ישראל עם התנועה הקיבוצית, שלפיו יוכלו חברי קיבוץ לבנות בתים על קרקע מדינה ללא תשלום לרשות, זכה לחוות דעת חריפה של קווינט ונפסל לאחר מכן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. בסוף 2016 היה זה שר השיכון שנאלץ להתמודד עם את היועץ המשפטי של רמ"י. בג"ץ פסל החלטה של אריאל שאיפשרה לגלעד שרון להכשיר בדיעבד מתקן קולטנים סולאריים בחוות השקמים. אריאל ננזף על ידי בית המשפט על כך שהתעלם מעמדת וינשטיין ומעמדת קוינט, שגרסו כי מדובר בהחלטה לא חוקית.

למעשה, זמן קצר לפני פרשת ליברמן, המליץ מנהל רמ"י על קוינט כמועמד לתפקיד מזכיר הממשלה. אחרי שהפרשה הסתיימה יצא קוינט ללימודים במכללה לביטחון לאומי. יריביו מגדירים זאת כ"גלות" שאליה הוא נשלח עד שהעניינים ברמ"י יירגעו. אולם גם במהלך לימודיו נשאר קוינט מעורב בנעשה ברשות, הגיע לישיבות ופיקח על פעולת הצוות שלו. בסופו של דבר הוא השלים יותר מתשע שנים ברמ"י. האתגר הבא שלו ברשות החברות עומד להיות שונה לגמרי. אחרי שהוכיח את כישוריו כשומר סף, קוינט יימדד כאן גם ביכולתו ליזום ולהוביל תהליכים – ולא רק לפקח על ההתנהלות הראויה.

קוינט הסתפק אתמול בדברים הבאים: "אני חושב שהמינוי שלי, והעובדה ששר האוצר מצא לנכון לבחור לתפקיד אדם מרמ"י, הוא אות הוקרה לרשות מקרקעי ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#