רשות ההגבלים תמליץ לחייב חברות כרייה לוותר על מחצבות כדי לעורר תחרות - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים תמליץ לחייב חברות כרייה לוותר על מחצבות כדי לעורר תחרות

בניסיון להוזיל את חומרי הגלם, רשות ההגבלים תמליץ כי חברות יעבירו את השליטה במחצבות באזורים שבהם אין להן מתחרים, ותעניק עדיפות לכניסת מתחרים חדשים לתחום ■ עם זאת, הרשות מודה כי האי־ודאות הרבה בתחום מקשה על הערכת ההיתכנות של תחרות עתידית

5תגובות
מחצבת אשרת דרום
גיל אליהו

רשות ההגבלים העסקיים, בראשות מיכל הלפרין, החליטה סופית ליישם את מודל הריכוזיות הגיאוגרפית בענף המחצבות. המודל נועד למנוע שליטה של חברה אחת על מקבץ מחצבות באזור גיאוגרפי מסוים, מה שיוצר ריכוזיות לאור עלויות השינוע הגבוהות בענף.

מחצבות שנהנות משליטה אזורית יכולות לגבות מחירים גבוהים עבור חומרי גלם לתשתיות, ובכך מעלות את יוקר המחיה. החברות הריכוזיות בענף שאיתרה הרשות בענף המחצבות הן הנסון, שפיר ומחצבי אבן, ואזורי הריכוזיות הם הגולן, חיפה, השרון, ירושלים והנגב.

הרשות ממליצה לשקול לאלץ חברות לוותר על אחת מהמחצבות שלהן באזורים הסובלים מריכוזיות גבוהה, בין השאר על סמך דו"ח בלינקוב מ–2015, שלפיו פיצול הבעלות יוכל להתבצע באמצעות שיווק המחצבה לגוף לא־ריכוזי בתום הזיכיון של החברה, או ניהול משא ומתן עם החברה על התנאים להחזרת אחת המחצבות למדינה תמורת הארכת הרשאה במחצבה אחרת.

רשות ההגבלים קבעה מדרג של שלושה סוגי חברות — אלה שאפשר להקים באזור הריכוזיות שלהן מחצבה נוספת, אלה שלא ניתן לאתר מחצבה נוספת באזור פעילותן הריכוזי, ואלה שמנצלות את הריכוזיות ואינן מפעילות אחת מהמחצבות שלהן משיקולים עסקיים, ובהם הרצון להעלות מחירים באמצעות הקטנת ההיצע. לגבי המחצבות שניתן להקים באזור הריכוזיות שלהן מחצבה נוספת, המליצה הרשות לתת עדיפות ליצירת תחרות באותו אזור באמצעות מכרז למחצבה חדשה לגורם מתחרה שאינו ריכוזי בענף, ולא להפרדת בעלויות.

המחירים מטפסים מחיריהם של חומרי חציבה

עם זאת, בכך הרשות מסנדלת את עצמה, מכיוון שלצד העדפה להגדלת מספר המחצבות היא מודה כי כמעט בלתי־אפשרי לצפות את המצב בעתיד בשל סיבות מגוונות, חלקן רגולטוריות וחלקן קשורות לחברות בעלות זכויות החציבה.

לפי דו"ח שמפרסמת היום רשות ההגבלים, הקושי נובע מכך שיש מחצבות בשלבי תכנון ואישור מתקדמים, אך אין ודאות לגבי מועד תחילת הפעלתן והיקף פעילותן, מחצבות שצפויות לצאת למכרז חדש או להיסגר וקושי לחזות את תפוקת המחצבות בעתיד.

שיטת המכרזים יצרה חסמי כניסה לענף

הדו"ח החדש של רשות ההגבלים, שכותרתו "הגברת התחרות בענף מחצבות האגרגטים", קובע כי לאור חסמי הכניסה הגבוהים להקמת מחצבות חדשות והאי־ודאות ביחס להיצע המחצבות בעתיד, יש מקום לשקול פתרונות נוספים, שעיקרם הגברת התחרות — כמו פרסום מכרזים חדשים או נטילת בעלות על מחצבות מידיהם של גופים המחזיקים יותר ממחצבה אחת באזור.

לגבי אזורים ריכוזיים, שידוע כבר עתה כי לא ניתן להגדיל בהם את היצע המחצבות, מציעה הרשות לבצע הפרדה של בעלות על מחצבות סמוכות. את הגישה המחמירה ביותר מציע הדו"ח לנקוט מול חברה המחזיקה יותר ממחצבה אחת באזור ריכוזי ולא־תחרותי, שאינה מפעילה את אחת מהמחצבות בתפוקה מלאה — כלומר, אף שיש לה רישיון חציבה היא בוחרת שלא להפעיל את המחצבה.

על פי הדו"ח, 57 מפעלי בטון מתוך 175 שנבדקו נתקלים בריכוזיות גבוהה, ועולה חשש שיהיו חשופים להפעלת כוח שוק משמעותי. מתוכם 21 מפעלים עובדים מול מחצבות השייכות לאותה חברה. "צעד של פיצול בעלויות צולבות והעברת הבעלות על חלק מהמחצבות לחברה שאינה מחזיקה מחצבה נוספת באותו אזור יכול לגרור השפעה חיובית על התחרות", נכתב.

עמדה מתונה לעומת זו שבטיוטה מלפני כשנה

עמדת הרשות בנושא מכירת מחצבות מתונה יחסית לעמדה שהפגינה בטיוטת הדו"ח, שפורסמה לפני כשנה. אז תמכה הרשות בפיצול בעלות של חמש מחצבות באזורי ריכוזיות גיאוגרפית, ללא התניה בפרסום מכרז חדש לגורם מתחרה. מבדיקת הרשות עלה כי המחצבות הריכוזיות הן של הנסון באזור השרון, רדימיקס באזור עין חרוד, שפיר באזור ירושלים, מחצבי אסן באזור חיפה ומחצבות כפר גלעדי באזור הקיבוצים כפר גלעדי ועמיעד.

ריכוזיות אנכית חברות המחזיקות מחצבות ופעילותן בשוקי המשך

בדו"ח שמתפרסם היום ממ­לי­צה רשות ההגבלים העסקיים על שינוי שיטת המכרזים, המבוססת כיום על גובה התמלוגים (מי שמציע למדינה תמלוג גבוה יותר מקבל העדפה). הדו"ח חשף כי חברות הציעו תמלוג גבוה, אך העלו מחירים כדי לממן אותו — כך שהממשלה אמנם קיבלה יותר הכנסות, אך גם שילמה יותר עבור תשתיות שפיתחה. השיטה עודדה חברות לא להגדיל תפוקה ויצרה חסמי כניסה לשחקנים חדשים.

כדי לשנות את השיטה מציעה הרשות להחיל במכרזים הבאים קריטריונים תחרותיים על הגדלת הכמות הנחצבת וכניסת שחקנים חדשים. לצורך כך ממליץ הדו"ח על הקמת צוות עבודה מקצועי משותף עם רמ"י והממונה על המכרות במשרד התשתיות, שיגבש מנגנון מכרז חלופי.

ברשות ההגבלים תולים תקוות בשיתוף הפעולה עם רמ"י, האחראית על פרסום המכרזים, אך שם ייאלצו להתנהל בזהירות. אם הרשות תלחץ על רמ"י לקדם מכרזים חדשים בקצב מהיר יותר מהמקובל ברמ"י (כאמצעי למניעת מכירת מחצבות), שיתוף הפעולה עלול להיקלע לבעיה, מכיוון שאף רגולטור לא אוהב שרגולטור אחר לוחץ עליו.

רשות ההגבלים כבר אישרה כי קיימים ארבעה מכרזים שעדיין לא פורסמו. הדו"ח מזכיר כי יש ארבע מחצבות מאושרות לפי תמ"א 14א', ובעלות תכנון מפורט זה מכבר, וציין כי מחצבות אלה מוכנות לשיווק על ידי רמ"י, ויש לפעול לשיווקן בהקדם האפשרי.

הרשות מציינת כי מטרת הדו"ח היא להוריד את יוקר המחיה באמצעות תחרות, והזכירה את דו"ח ששינסקי 2 למשאבי טבע — שקבע כי יש רווחיות יתר בענף. כך, היקף ההכנסות בענף ב–2014 היה 1.6 מיליארד שקל בשער המחצבה.

הענף מהווה את התשתית שעליה מונח מגזר הבנייה והסלילה בישראל, שהיקפו נאמד ב–100 מיליארד שקל בשנה. הביקוש לחומרי חציבה לענפי הבנייה והסלילה נאמד ב–45–50 מיליון טונה בשנה. המחצבות בארץ מספקות 90% מהביקוש.

על פי נתוני 2016, במשק (כולל יהודה ושומרון) 29 מחצבות המופעלות על ידי שמונה חברות. הנסון מחזיקה מחצבות סמוכות במרכז. שפיר מחזיקה מחצבות סמוכות באזור ירושלים. מחצבי אבן מחזיקה מחצבות סמוכות בצפון. רדימיקס מחזיקה מחצבות בגליל (גולני וקדרים), אך אלה נחשבות מרוחקות זו מזו ביחס לשאר המקרים.

לארבע החברות אינטגרציה אנכית המתבטאת באחזקה במפעלי בטון ואספלט המשתמשים בחומרי החציבה שלהן. שפיר ומחצבי אבן הן גם קבלני תשתיות העושים שימוש בתוצרי המפעלים שבבעלותם.

דו"ח הרשות מצטט את דו"ח בלינקוב מ–2015, שקבע כי המדינה לא עשתה די ליצירת היצע מספק של חומרי חציבה. גופי הממשלה האחראים על התחום הם רמ"י, המקצה רישיונות חציבה, ומשרד התשתיות באמצעות המפקח על המכרות, המעניק אישורי חציבה ורישיונות אחרים נדרשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#