איך קופת המדינה התמלאה במיליארדים - ולמה זה מסוכן - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך קופת המדינה התמלאה במיליארדים - ולמה זה מסוכן

דו"ח ביצוע התקציב של ספטמבר הציג גירעון נמוך בכ-1% מהתחזיות. השמחה הגדולה עשויה להביא למבול של דרישות מהשרים, ולכך שכולם ישכחו שמדובר בסופו של דבר בהכנסות חד פעמיות

36תגובות
שר האוצר, משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

ביום שלישי, יום לפני ערב החג - פירסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר את דו״ח ביצוע תקציב המדינה לינואר-ספטמבר 2017. באוצר לא היו יכולים לצפות לתמונה ורודה יותר.

המבצע של רשות המסים – שהעניק הקלות מסוי לאזרחים שימשכו דיווידנדים מחברות הארנק שלהם, הסתיים בספטמבר, והמהלך שהוא יצר אצל אזרחי ישראל הגיע לשיאו בשבועות האחרונים. המונים מאזרחי ישראל שנמנעו מלמשוך רווחים מחברות הארנק וחברות פרטיות אחרות שבשליטתם מיהרו לעשות זאת. אם ב-2016 שולמו דיווידנדים מחברות כאלו בהיקף של כ-16.5 מיליארד שקל. הרי ש-2017 אמורה להסתיים עם דיווידנדים בהיקף של יותר מ-41 מיליארד שקל ששולמו מחברות אלו.

התוצאה היא שנכון לתחילת אוקטובר, הצטברו בקופת רשות המסים 8.8 מיליארד שקל כתוצאה מגביית מסים זו. 3.3 מיליארד שקל יותר מבתקופה המקבילה ב-2016. בהלת תשלום המסים הזו התבטאה בביצוע תקציב המדינה. בספטמבר נמדד עודף בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 3.2 מיליארד שקל.

בסך הכל, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2016–ספטמבר 2017) מסתכם ב-1.9% מהתמ"ג. מדובר בחריגה בוטה לכיוון החיובי - אם זוכרים שבתקציב המקורי ל-2017 תוכנן גירעון שנתי בסך 36.6 מיליארד שקל - שהם 2.9% מהתמ"ג.

לא בטוח אפילו שמדובר בסוף פסוק כשמדובר על חדשות חיוביות. תשלום המס אמור להיעשות על ידי בעלי חברות הארנק עד 19 באוקטובר וצפוי להביא להכנסות של עוד 2-1 מיליארד שקל למדינה. וכל זאת עוד לפני שמזכירים את ההכנסות החד פעמיות שהניבו לקופת המדינה עסקות כמו מכירת מובילאיי ומכירת כתר.

בסך הכל, אם תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2016 דיברה על 294 מיליארד שקל, הרי ששנת 2017 צפויה להסתיים עם הכנסות של יותר מ-300 מיליארד שקל ממיסים.

הסכנה הגדולה ביותר הנובעת מנתונים אלו היא האופוריה שהיא עשויה להכניס אליה את המערכת הפוליטית. הסכנה הזו נובעת מכך שהגירעון הנמוך מהציפיות הוא תוצאה של הכנסות חד פעמיות.

מבצע תשלום הדיווידנדים הוא בסופו של דבר מבצע חד פעמי שההכנסות ממנו לא יחזרו על עצמן בשנה הבאה. נטרול של עודף ההכנסות שהוא אמור להניב לקופת המדינה השנה היה מקפיץ את הגירעון בכ-1%, ומציב את המדינה על רמת גרעון אפקטיבית קרובה ליעד המקורי שלה. גם חברה כמו מובילאיי לא נמכרת בכל שנה. נטרול של עסקת המכירה שלה היה מקפיץ את התקציב אל מעבר ליעד הגירעון – לכיוון השלילי. את 2016 סיימה הממשלה עם גרעון של 2.1%. בנטרול ההכנסות החד פעמיות ממסים ממבצעים ועסקות חד פעמיות היינו מגלים גרעון כמעט כפול.  

כדי לקבל מושג על הסכנות האלו כדאי לבחון את דו״ח ביצוע התקציב שפורסם לפני החג. מהדו״ח עלה כי סך הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-11.2% בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בניכוי שינויים הנובעים בהתפלגות הביצוע של מערכת הביטחון ב-2017 - ההוצאות עלו בכ-6.4%. עלייה משמעותית לאור העובדה שבתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן ב-2017 גידול בשיעור של 0.7% לעומת 2016.

באגף החשב הכללי ממשיכים להדגיש כי העמידה של מערכת הביטחון בסיכומים התקציביים נתונה תחת פיקוח ומעקב – ומשרד הביטחון יתכנס למסגרת התקציב המאושר בהמשך השנה. עם זאת, עומדת בפני האוצר עבודה קשה לאור העובדה שנותרו רק 3 חודשים עד לסוף השנה, ושר ביטחון בשם אביגדור ליברמן שדורש להעלות את התקציב של משרדו - בניגוד לסיכום שנחתם בהסכם כחלון-יעלון בנושא לפני שנתיים.

בבחינה של הוצאות המשרדים האזרחיים ניתן לראות כי הן עלו ב-8.3%. במקרה זה מדובר בעלייה נמוכה לעומת התקציב המקורי של המשרדים האזרחיים - שבו תוכנן ל-2017 גידול של 8.9% לעומת 2016. עם זאת, גם כאן לא מדובר עדיין בסוף פסוק.

ההוצאה התקציבית של חלק מהמשרדים האזרחיים תהיה גבוהה בסוף השנה מאשר בתחילתה. כך, הרפורמה בצהרונים שיצאה לדרך במסגרת תוכנית נטו רק בספטמבר משפחה צפויה להתבטא בביצוע של משרדי הממשלה רק בחודשים הקרובים.

הסכנה הגדולה באמת טמונה במה שצפוי בדיוני ה"מיני תקציב" שייערכו לקראת סוף השנה – לקראת 2018. זה יהיה המקום שבו אביגדור ליברמן, משה ליצמן, חיים כץ ואחרים יתייצבו ויציבו את דרישותיהם. מתווה העלאת קצבאות הנכים, תוכנית נטו תעשייה, הרפורמה בביטוח הסיעודי - כולן יצריכו כסף. מי שינסה לעמוד בדרכם יצטרך להתייצב מול הטענה שלפיה "ראינו את הדו"ח של החשב הכללי – יש כסף בקופה. למה אתם אומרים שאין?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#