התוכנית האחרונה של יוגב: חברות ממשלתיות ייזמו וישקיעו בסטארט-אפים

לפי הצעה להחלטת ממשלה שהוציא יוגב ביומו האחרון בתפקיד והועברה לשר האוצר – חברות ממשלתיות ישקיעו בחברות טכנולוגיה למטרת הטמעה של הטכנולוגיות הללו בפעילותן או לצרכי מימוש

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי יוגב
אורי יוגבצילום: אייל טואג

ה-28 בספטמבר, יום חמישי, היה יומו האחרון של מנהל רשות החברות אורי יוגב בתפקידו. זהות מחליפו עדיין לא ידועה, אבל ניכר כי יוגב היה אחוז קדחתנות עד הרגע האחרון בניסיון להוציא לדרך שינויים שלא הספיק לבצע ברשות החברות בארבע שנותיו בתפקיד. לא פחות מחמישה מכתבים שהוציא ביומו האחרון בתפקיד מעידים על כך. המימוש שלהם תלוי, בין היתר, בזהות מחליפו ורצונותיו.  

חוזר אחד הוא הצעת מחליטים שהובאה לשר האוצר הנוגעת לתוכנית הרחבת החדשנות הטכנולוגית בחברות ממשלתיות. במסגרת זו מציע יוגב כי יאושר לחברות ממשלתיות להשקיע בסטארט-אפים טכנולוגיים ויותר מכך - להקים בעצמן סטארט-אפים טכנולוגיים שכאלו.

לפי ההצעה, מטרת ההשקעה היא הטמעת הטכנולוגיה אותה מפתחת חברת הטכנולוגיה בחברה הממשלתית. במקרה והטכנולוגיה שפותחה לא הוטמעה בחברה הממשלתית, תפעל החברה הממשלתית למימוש מניותיה בחברת הטכנולוגיה.

ההצעה מגדירה את החשיפה של החברות הממשלתיות באמצעות סדרה של פרמטרים. כך, לפי ההצעה, החשיפה המקסימלית המצטברת של חברת הבת של החברה הממשלתית בכל חברות הטכנולוגיה לא תעלה על 10% מההון העצמי של חברת הבת או 200 מיליון שקלים - הנמוך מביניהם. בנוסף, מציע יוגב כי תוקם ועדה בפניה יציגו החברות הממשלתיות את תוכניותיהן לחדשנות.

יוגב מציע כי ל-18 חברות יאושר להשקיע או להקים סטארט-אפים שכאלו – בהן רפא"ל, התעשייה האווירית, תעש, חברת החשמל, מקורות, הנמלים וגם החברה למתנ"סים, אבל לא חברת הדואר.

חוזר נוסף של יוגב נוגע לדרך בה ממונים עובדי מדינה לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות. יוגב מציע להסדיר את המינוי הזה, לאור הערכתו כי קשה למצוא עובדי מדינה ראויים לתפקידים אלו. הצעתו נועדה להסדיר את תהליך המיון והקבלה של עובדים כאלו, את השאלות המקצועיות עליהן הם אמורים להיות מסוגלים להשיב ואת מסלול הראיונות שיעברו.

עוד חוזר שנוסח נועד להגדיר את כללי הממשל התאגידי הנוגעים לניהול כח האדם בחברות ממשלתיות – דרך שיפור מעקב הדירקטוריון אחרי ניהול כח האדם ודאגה לכך שניהול כח האדם יותאם למטרותיה ארוכות הטווח של החברה. במסגרת זו, הוא מגדיר סדרה של ארועים משמעותיים בתחום ניהול כח אדם שיחייבו עדכון של הדירקטוריון – בהם הפגנות והחשיפה התקשורתית שלהן או חידוש הסכמים קיבוציים, כמו גם סדרה של תחומים בהם צריכים להיקבע יעדים בניהול כח האדם – דוגמת הגדלת הגיוון התעסוקתי בארגון ויעילות העובדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker