כשאורי יוגב ניסה לפטר את בנו של משה קצב

באירוע הפרידה שלו מתפקיד מנכ"ל רשות החברות הסביר יוגב כי דווקא הכהונה הקשה שלו בתור יו"ר רכבת ישראל, ממנה הודח על ידי ישראל כץ, היא שגרמה לו לחשוב על רפורמת הדירקטורים

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: אריאל קצב ואורי יוגב
חגי עמית
חגי עמית

בתחילת שנת 2011 מונה אורי יוגב לתפקיד יו"ר רכבת ישראל. תקופת הכהונה שלו בתפקיד היתה קצרה וסוערת. ביולי 2012 כבר הדיח אותו במפתיע שר התחבורה ישראל כץ. מנכ"ל הרכבת הוחלף בה בעת, כמו גם גורמים נוספים בהנהלה, ביניהם ראש אגף שירות לקוחות, בנו של נשיא המדינה דאז, אריאל קצב. אתמול (ג'), במסיבת העיתונאים החגיגית שערך יוגב לרגל סיום כהונה בת ארבע שנים כמנהל רשות החברות הוא נזכר בתקופה הזו.

"לפני חמש שנים חשבתי שאין תקומה לחברות הממשלתיות. כיהנתי בעבר במיני תפקידים במגזר הציבורי ואין חברה ממשלתית שלא הייתי מעורב בה. בין אם זה ברפורמה בבזק, בדואר ובנמלים כמובן. ומהניסיון שלי הייתי משוכנע שאין סיכוי לחברות האלו. התערובת של ועדים מצד אחד, פוליטיקה, ג'ובים, נפוטיזם, שחיתות ניהול לקוי מצד שני. נהגתי אז לומר שבמגזר הזה פשוט צריך להפריט את כל מה שזז.

"אבל מצד שני - הבנתי שאחרי ההפרטות שכבר יצאו לדרך נשארנו עם כמה חברות כמו חברת חשמל או רכבת ישראל - שלא בטוח שההפרטה היא הפתרון הטוב עבורן.

"ואז הגעתי לרכבת ישראל - ועשינו שם מהלך של קציבת כהונה של מנהלים. היתה שם אז סיטואציה בה רצינו להיפרד ממנהל אחד – ובגלל הקושי לעשות זאת החלטנו לעשות קציבת כהונה לכלל המנהלים של הרכבת. עברה שנה מרגע שהוחלט על קציבת הכהונה, הגיע זמנם של המנהלים ללכת – והם הלכו. אלא, שאחד מראשי האגפים שעזבו היה בנה של אישיות פוליטית מפורסמת. ולמרות שהיה ידוע שאלי לא מתקשרים בנוגע לג'ובים - לא היה מישהו בצמרת מדינת ישראל, בין אם זו קואליציה או אופוזיציה - שלא הרים טלפון כדי לשכנע אותי לשנות את ההחלטה".

באופן משעשע, יוגב טען כי דווקא אירוע זה הוא שגרם לו להוציא לדרך את רפורמת הדירקטורים, שהיתה תוכנית הדגל שלו בתקופת כהונתו. "וזה היה השלב בו חשבתי על כך שאולי יש סיכוי לחברות הציבוריות בכל זאת. חשבתי שאם נצליח לחתוך את החיבור בין הפוליטיקה לבין המינויים – זה יכול להסתדר. זה היה בתחילת 2012, יותר משנה לפני שהגעתי לרשות החברות. ובשלב הזה הלכתי לראש הממשלה ואמרתי לו 'הנה הרעיון שלי להבראת החברות הממשלתיות'. זה לא היה החלק היחיד בהצעה שלי. היתה שם גם הצעה לבצע הנפקות ועוד סעיפים. אבל בעיקר היה שם הרעיון של הפסקה של מינוי דירקטורים על ידי פוליטיקאים.

"ראש הממשלה אמר לי 'מאה אחוז, דבר על זה עם יובל'. פניתי ליובל שטייניץ (שר האוצר באותה תקופה) והוא גם כן אמר 'מאה אחוז'. דיברתי עם הפקידות – עם לוקר (הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה), מיכל עבאדי (החשבת הכללית), גל הרשקוביץ (הממונה על אגף התקציבים). כולם היו בעד. אבל שום דבר לא התקדם. כי הרי לא יתכן שפוליטיקאים יחוקקו חוק שלוקח להם את הכח.

"ואז איתרע המזל והוחלפה הממשלה. הייתי נאיבי דיי כדי להאמין שאולי תקופת ההחלפה בין הממשלה היא הזמן הנכון לקדם את התוכנית שלי. הלכתי לנפתלי בנט הביתה ופגשתי אותו כדי לנסות לשכנע אותו שאולי בין הממשלות, בהסכם הקואליציוני, ישלבו את הרעיון שלי. פניתי גם להלל קוברינקי (מקורבו של יאיר לפיד) אבל מה שקרה בפועל הוא שבהסכם הקואליציוני, מי שניהלו את המו"מ היו שייכים לקבוצה שאין לה אינטרס לשנות את המצב הקיים. ואז, דווקא אחרי הבחירות, קיבלתי את ההזדמנות להיות ראש רשות החברות ויצאנו לדרך.

"ועדיין - אם מישהו היה אומר לי שאעמוד 4 שנים אחרי הכניסה לתפקיד - והחברות הממשלתיות ירוויחו 3 מיליארד שקל בשנה הייתי אומר שהוא שיכור. ואם היו אומרים לי שאעמוד במצב בו כל החברות רווחיות – מצב שלא היה מעולם, ושכל החברות יעברו את נבחרת הדירקטורים - הייתי אומר שזה לא יכול להיות. איך זה קרה? דווקא בזכות היעדר הצורך בקואליציות הפוליטיות. שכן פה מדובר על מהלך שיוצא נגד כל הפוליטיקה", אמר יוגב.

פרידה בלי פוליטיקאים

לאירוע הפרידה בירושלים הגיעה סדרה ארוכה של מנהלים ברשות החברות בהווה ובעבר. ביניהם יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל; שאול מרידור, מנכ"ל משרד האנרגיה; דורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון; אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית ואחרים. מנכ"ל הרכבת לשעבר, בועז צפריר, איציק לקס, יו"ר עמיד ומנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, היו בין אלו שנאמו לכבודו. בלוך אמר כי הוא מצטער על כך שהרפורמה בחברת החשמל, אותה הגה יוגב, לא יצאה אל הפועל אבל אמר כי הוא מקווה שהיא עוד תצא אל הדרך.

לא נכחו באירוע פוליטיקאים. עם זאת, יוגב זכר להזכיר את האחרונים בסוף נאומו כשהוא מפריד בין אלו שהתעמתו עמו לאורך השנים, במהלך קידום הרפורמה, לאלו שסייעו בידו. בין הראשונים נמצאים שר האוצר, משה כחלון, שלא הסתיר את רצונו להדיחו, ואביגדור ליברמן שהתעמת עמו בתקופה בה הוא רצה למנות את מקורבו איש ישראל ביתנו - יאיר שמיר - לתפקיד יו"ר תעשייה אווירית.

"בכוונה לא אמרתי מילה על שר האוצר, על ישראל כץ וחיים כץ, ועל אביגדור ליברמן", אמר יוגב. "ואני לא רוצה להגיד אף מילה עליהם. אבל אני רוצה לומר כמה מילים טובות על פוליטיקאים בלעדיהם לא היה קורה. אחד מהם הוא יאיר לפיד, שר האוצר שקיבל אותי לתפקיד ונתן לי מילה שלו – כשאמר לי 'אני מתחייב שלא אומר לך אף מילה על מינויים. לא ימונה לתפקיד ברשות אדם שלא מקובל עליך'. והוא עמד בזה. למרות שהיתה לו רק שנה לעשות זאת.

"התהליך גם לא היה קורה בלי רוה"מ, שאמנם לא אמר מילה לאיש, גם לא לי, לאורך כל התהליך – אבל כל המהפיכה קרתה בממשלתו ואני נותן לו קרדיט על כך וגם על דברים שהוא עשה ואינכם יודעים עליהם וגם לא תדעו עליהם מהר כל כך. ואני כן נותן קרדיט לפוליטיקאים שעם כל הלחץ קדמו את הרפורמה. אורי אריאל, בוגי יעלון, עוזי לנדאו ואחר כך אבי גבאי. אלו היו קבוצה של שרים שבסופו של דבר מינו דירקטורים בחברות שתחתם בהתאם לרפורמה. וכתוצאה מכך בהמשך גם השרים שפחות רצו למנות דירקטורים הלכו בעקבותיהם ומינו. יש טוב גם בפוליטיקה".

יוגב, שצפוי לפנות עתה למגזר הפרטי, המשיך ושיבח את איכות אנשי רשות החברות, משרד האוצר על אגפיו השונים וועדת המינויים שתמכו בו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker