יו"ר רשות החברות: מתכננים הנפקות בחברות הממשלתיות ב-10 מיליארד שקל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר רשות החברות: מתכננים הנפקות בחברות הממשלתיות ב-10 מיליארד שקל

אורי יוגב - שיסיים את כהונתו בשבועות הקרובים - אמר את הדברים בכנס שוק ההון של הרשות שהתקיים היום, ושזימן לו הזדמנות לסכם 4 שנים בתפקיד

3תגובות
אורי יוגב
עופר וקנין

כנס שוק ההון של רשות החברות שהתקיים הבוקר (ג') משך אליו את נציגיהם של מרבית גופי החיתום הגדולים בשוק ההון. כפי שהכריז יו"ר רשות החברות אורי יוגב, אחת הסיבות לעניין הרב שהנושא מעורר היא שגיוסי החוב המתוכננים כרגע הם בהיקף של יותר מ-10 מיליארד שקל  - בתוך מעט יותר משנה. סיבה נוספת היא שהכנס היווה מעין כנס פרידה מיוגב, שבספטמבר יסיים קדנציה של ארבע שנים בתפקיד.

שני הנושאים עשויים להיות שלובים זה בזה. כפי שהגדיר זאת יוגב, "יבוא אחרי מישהו שאני בטוח שיהיה ביחסים טובים עם המערכת הפוליטית, ויש סיכוי טוב שהנפקות המיעוט יתקדמו".

עבור יוגב התירוץ של "רודשואו לקראת הנפקה מתקרבת" היה הזדמנות לסגירת חשבונות בנוגע למצבן של החברות הממשלתיות כאשר הוא קיבל את התפקיד – ולהצגת המהלכים שביצע במהלך כהונתו.

"כשהתחלנו את הדרך ראינו נפוטיזם בחברות הממשלתיות, שמתבטא בכך שעשרות אחוזים מהמועסקים בהן הם קרובי משפחה. ראינו פוליטיזציה של החברות האלו שהתבטאה בניצול שלהן לפעילות פוליטית – בדמות בחירות בפריימריז אליהן גויסו חברות כמו התעשייה האווירית. ראינו שליטת ועדים בלא מעט חברות, וחברות רבות שבהן השירות היה לקוי. ראינו חוסר יעילות ומצב שבו כל הדבר הגדול הזה שנקרא רשות החברות הממשלתיות הפסיד כסף. ב-2013 הפסידו כלל החברות הממשלתיות 600 מליון שקל", אמר יוגב.

"הדוגמאות האנקדוטליות לכך היו של האוטובוסים שיצאו מתעשייה אווירית לצורכי פריימריז, או מקרי השוחד והשחיתות בדרך להעסקת הקבלנים בנתיבי ישראל. אלו היו הכותרות סביב החברות הממשלתיות ב-2013. לא היו הרבה חברות ממשלתיות גדולות שלא היו בהן תופעות כאלו, וכל המערכת אופיינה בהתנהגות לא עסקית. רשות החברות היא אולי בעלת השליטה בחברות האלו, אבל היא רואה את עצמה כרגולטור – וכרגולטור ראינו את הקושי הגדול בקבלת החלטות מקצועיות בחברות הממשלתיות, וחברות רבות עם הנהלות חלשות ובלי יעדים כלכליים עסקיים. בחברת חשמל לא היה יעד רווח שנתי, והחידוש הגדול של החברה באותה תקופה היה הגדרת יעד להורדת החוב.

"בחלק גדול מהחברות הדירקטוריונים שכיהנו לא התאימו לתפקידם, הם עסקו בטפל ולא תפקדו כפונקציה שמנהיגה את הארגון. כיהנו בהם דירקטורים לא מקצועיים, בלי ניסיון ניהולי בכיר ובלי מומחיות פיננסית. 70% מהדירקטורים היו חסרי ניסיון וגם אותם 30% שהיה להם ניסיון רכשו אותו בחברות ממשלתיות אחרות.

"החלטנו לקבוע יעד בסיסי לפיו החברות הממשלתיות יהפכו מקצועיות, רווחיות ויעילות יותר. ביצענו מהלך של ניתוק, ניעור ושיפור של מצב החברות הממשלתיות. החלטנו להוציא את מפעל הג'ובים והפרוטקציוניזם מהחברות הממשלתיות. הדבר המפורסם ביותר היה נבחרת הדירקטורים. ההתנגדות הגדולה שספגנו היתה בנוגע לטיפול בהעברת נושאי משרה לא מספיק איכותיים. המקרים המפורסמים היו בנמל אשדוד, בחברת נתיבי ישראל ובתעשייה האווירית. הניסיונות להעברת נשואי משרה אלו היו אחת הסיבות לדה לגיטימציה שעברנו בתחילת הרפורמה.

"בין הארועים הבולטים אפשר להביא את הפסקת הנפוטיזם בנמל אשדוד – הוצאנו את התקנון שמגביל העסקת בני דודים ושינינו את המצב שבו 47% מהעובדים בנמל – אחד מכל שניים – היו קרובי משפחה.

"גם בתעשייה האווירית ראינו מצב שבו בחמש השנים שקדמו לרפורמה שיעור בני המשפחה גדל מ-11% ל-16% - עלייה שמשמעותה שכמעט כל עובד חדש שנקלט היה צריך לומר שיש לו קרוב משפחה כדי להתקבל. גם הטיפול בהתנהלות של החברות עצמן - במועדי הפריימריז המפלגתיים - היה ארוע בולט שבו טיפלנו.

"חלק אחד באסטרטגיה שלנו היה להתעסק בניתוק הקשרים האסורים בין החברות הממשלתיות לפוליטיקאים. חלק שני היה העבודה מול החברות -  וחיזוק הנהלת רשות החברות כבעלים אקטיביים של החברות הממשלתיות. למעלה משליש מכח האדם של רשות החברות השתנה. עברנו להתנהלות עסקית ודרשנו מהחברות המפוקחות יותר ויותר דברים.

"אנו הולכים לעולם שבו יותר ויותר חברות יהפכו לציבוריות בדרך של הנפקת חוב ציבורי. צימצמנו את מספר החברות תחת הרשות. קיבלתי את רשות החברות עם 70 חברות, והיום יש בה 61 חברות. מכרנו חברות כמו נמל תל אביב, נמל יפו וכיכר אתרים לעיריית תל אביב. סגרנו כל מיני חברות שלא ידעתי בכלל שהן קיימות. היתה חברה ליצור תחנות חשמל שהעסיקה 11 אנשים והוציאה כמה מליוני שקלים בשנה ומעולם לא הקימה תחנה - סגרנו אותה. ביצענו ביקורות על חברת חשמל, מקורות, נתיבי ישראל ונתיבי איילון.

"היום אנו נמצאים בחלק השלישי של הגשמת האסטרטגיה הזו - שיפור מצב החברות, רמת שביעות הרצון מהן והעיסוק באסטרטגיה העסקית שלהן. זה כולל גם מינוי מנכ"לים עסקיים ומקצועיים, בדיקת ביצוע תוכניות ודרישה למתן תחזיות פעילות לשנתיים קדימה. אנו פועלים גם לזיהוי, איתור ומימוש נכסי נדל"ן בחברות הממשלתיות. אנחנו  לא צריכים להגיע למצב שבו קונים את בזק כדי לגלות שהשוק הסיטונאי נמצא בבעלותה. גם בדואר מצאנו נכסים גדולים והחברה מממשת אותם. גם חברת חשמל, מקורות וחברות קטנטנות כמו המשקם עוסקות במכירת נכסים.

"הנפקת החברות היא ארוע מרכזי שלא הצלחנו לקדם. הממשלה קיבלה החלטה לאמץ תוכנית זו בסוף 2014. הממשלה החדשה לא אימצה אותה בשלב זה - אבל אני משוכנע שהעתיד של החברות הממשלתיות הוא שם. הרעיון שמאחורי ההנפקות הוא שרוב חברות הענק שנותרו ממשלתיות הן חברות שהמדינה רוצה להשאיר בשליטתה עוד הרבה שנים. הנפקת המיעוט משאירה שליטה ממשלתית, אבל גם מכניסה בעלות עסקית לחברות האלו, וזה מקום שבו צריך עדיין לשכנע את הפוליטיקאים.

"זה יהיה מהלך דרמטי לשוק ההון הישראלי, אבל עם משמעות דרמטית גם לכלל כלכלת ישראל. מלבד זאת, זה מהלך שיניב 15 מיליארד שקל שניתן יהיה לנצל להשקעות בתחום או להקטנת החוב הממשלתי.

"בסך הכל החברות הממשלתיות מקבלות דירוג גבוה ומעניקות תשואה יפה. הסיכון של לא לראות החזר בכלל שונה מזה של יתר הבחרות בשוק ההון. והן נותנות חלופה להשקעה באג"ח ממשלתי.

המגמה היא חיובית. קשה לי למשל להאמין שדירוג האג"ח של חברת חשמל ישאר כמו שהוא בעוד שנה מהיום. הוא יעלה. חברת מקורות עוברת היום שינוי דרמטי שישפר את ה-DNA העסקי שלה.

"התעשייה האווירית - נכון לחציון הראשון של 2017 - היא הרווחית יותר מבין מהחברות. זו חברה שכשהתחלנו את הרפורמה היה דיון בדירקטוריון שלה בנוגע לכך שיש להפסיק את החל"ת שבו היה יו"ר הוועד (שר העבודה והרווחה חיים כץ) – וכשעלתה לדיון השאלה אם יש לתת לו להמשיך בחל"ת למרות שעבר את גיל הפנסיה, כל הדירקטוריון הצביע בעד זה שיאפשרו לו להישאר. הדירקטוריון של היום בתעשייה האווירית כבר לא מבין את השפה הזאת. ירדנו מ-4,000 עובדי תעשייה אווירית שרצים להצביע בפריימריז של הליכוד ל-3,000 – ובפעם האחרונה שבה הם הצביעו לפחות הם העבירו כרטיס בשעון הנוכחות. נדאג שהכללים שאומרים שאסור להצביע במהלך יום עבודה ייושמו – ולכך שאיש לא יוכל לצאת משער אחורי שיפתחו לו במיוחד כדי להגיע לקלפי כפי שהיה נהוג בעבר", אמר יוגב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#