מיליארד שקל ובתי ספר ליד מפעלים: התוכנית להצלת התעשייה בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מיליארד שקל ובתי ספר ליד מפעלים: התוכנית להצלת התעשייה בישראל

הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה, בראשות מנכ"ל האוצר, גיבשה את המלצותיה ■ אחת ההמלצות: הקמת גופים פרטיים שיתווכו בין עסקים לרגולטורים ■ ההמלצות כוללות השקעה של 100 מיליון שקל בתמיכה ממוקדת במפעלים זעירים וקטנים, ומהפך בחינוך הטכנולוגי

15תגובות
יאיר שגיא

הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, תגיש היום את המלצותיה לעיון התעשייה ומשרדי הממשלה. ההמלצות מתמקדות בשלושה תחומים — חדשנות ופריון, רגולציה וחינוך מקצועי.

משרד האוצר צפוי להשקיע בתוכנית כמיליארד שקל על פני כמה שנים, מהם ככל הנראה כ–100 מיליון שקל לתמיכה ממוקדת במפעלים זעירים וקטנים המעסיקים עד 100 עובדים ובעלי מחזור של עד 100 מיליון שקל. רוב התמיכות יינתנו להכשרת כוח אדם מקצועי, למחקר ופיתוח (מו"פ) ולחדשנות. בנוסף, תקציב מכון היצוא, כ–65 מיליון שקל בשנה, יוסט ברובו מתמיכה בחברות גדולות לקטנות.

הוועדה ממליצה ליצור רצף של תמיכות לתעשייה, שיתמקד בשיפור הפריון והיצוא בתעשיות קטנות. התמיכות יינתנו לכל אורך חיי המוצר — משלב המחקר והפיתוח, דרך ייצור דגם וניסוי במפעל תעשייה, ועד לשיווקו באמצעות מסחר מקוון.

עיקרי המלצות הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה

המלצה נוספת של הוועדה היא לעדכן את כל מסלולי התמיכות הקיימים, כדי לוודא שהם משיגים את התוצאות האפקטיביות של שיפור הפריון, בעיקר בתעשייה מסורתית, ומעבר ליצוא כהוכחה ליעילות. המועצה הלאומית לכלכלה מפתחת כלי לבדיקת האפקטיביות של כל מסלולי התמיכות והתאמתם ליעדים החדשים.

המלצה מרכזית, מהותית אף יותר מתקציבים לתעשיינים, היא העברת הנטל הביורוקרטי מהעסק לחברה שתקבל רישוי ממשלתי לטפל בענייניו מול הרגולטורים, ותחליף את שיטת ה"מאכערים" העוסקים בכך כיום. עוד ממליצה הוועדה להקים גוף ממשלתי שירכז את כל הטיפול ברגולציה הנדרשת למפעל. מכיוון שמדובר במהלך המצריך תיקוני חקיקה, המהלך יגובש ב–2018. עד אז יוקם מוקד במשרד הכלכלה והתעשייה שירכז פניות של עסקים לרגולטורים ויסייע להם, לצד ועדה לתיאום דרישות רגולטוריות סותרות.

בנוסף יתבצע מהפך בחינוך הטכני — בין השאר באמצעות המכללות הטכנולוגיות — שיגביר את הכשרת הטכנאים וההנדסאים החסרים במשק לצד המהנדסים.

Amir Cohen/רויטרס

הבשורות הפחות טובות לתעשיינים בהמלצות הוועדה הן שמעמדה של התעשייה נמצא בתהליך ירידה רב־שנתי, ומנגד מתחזק מעמדו של מגזר השירותים. בדיוני הוועדה עלתה האפשרות שתקציבי התמיכות העתידיות של הממשלה יותאמו לשינוי זה. התעשייה מקבלת כיום כ–90% מהתמיכה הממשלתית למגזר העסקי, ושיעור זה צפוי להשתנות ולרדת לטובת הגדלת התמיכה בשירותים.

כך, בניגוד לציפיות התאחדות התעשיינים, הוועדה לא תקבע יעד של הגדלת שיעור התעשייה מהתוצר. על פי נתוני הוועדה, חלקה של התעשייה בתוצר ב–2015 היה 15.4% — בטווח של המדינות המפותחות ואפילו מעל צרפת, אנגליה וניו זילנד. במשרד האוצר צופים כי יימשך התהליך של ירידת חלקה של התעשייה בתוצר ועליית חלקו של מגזר השרותים, ושיש להיערך לכך מבחינת חלוקת עוגת התמיכות הממשלתית.

הוועדה, שהוקמה על בסיס החלטת ממשלה לפני כתשעה חודשים, כללה נציגים של התעשיינים הגדולים והקטנים, וכן נציגים של בנק ישראל, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, רשות ההשקעות, משרד ראש הממשלה, רשות המסים והמועצה לאומית לכלכלה. הוועדה ניסתה לרכז את הצעדים הכי משמעותיים שיניבו את מירב ההשפעה על שיפור הפריון ותחרותיות הנמדדת ביכולת יצוא. ההמלצות מכוונות לטווח של עד 10 שנים, וממוקדות בהסרת חסמים רגולטורים, מחקר ופיתוח (מו"פ) וחדשנות וכוח אדם מיומן.

הוועדה הגיעה למסקנה כי תעשייה עתירת כוח אדם אינה תחרותית, ולכן האתגר הוא חיבור ההיי־טק לתעשייה המסורתית. "אנחנו לא רוצים לסייע לתנובה, אבל אנחנו רוצים לסייע למפעל כמו קליל, שמשלם שכר טוב, מייצר ומרוויח, אך אינו מייצא", אמר מקור בוועדה.

ישראל צמאה לכוח אדם מקצועי

רגולציה: ריכוז סמכויות וסיוע לעסקים

המלצה מרכזית של הוועדה היא יצירת "וואן סטופ שופ" לנושאי רגולציה. במסגרת זו, יוקמו גופים פרטיים, שיוסמכו על ידי המדינה, שיבצעו את כל האינטראקציה של העסק מול הממשלה. גוף כזה יפעל מול כל הרגולטורים — כמו שמוסך מטפל בכל בעיות המכונית. אותם גופים יעבדו מול גוף ממשלתי אחד, שירכז את הסמכויות הרגולטוריות.

הוועדה אמנם לא ממליצה במפורש על הקמת סוכנות ממשלתית שיהיו לה סמכויות להכריע בנושאי רגולציה של כל משרדי הממשלה, כדי לא לעורר מהומה ממשלתית. עם זאת, היא שואפת להגיע ליישות כזאת. אותה סוכנות לא תעקוף את הרגולטור, אלא תזמן אותו כדי לשמוע את טענותיו, לצד טענות נגד, ולבסוף תהיה לה סמכות להכריע בנושא. על הקמתה צפוי מאבק קשה, שיימשך לפחות לאורך 2018.

לפיכך, מוצע שעד שיגובש הפתרון הרגיש הזה, יוקמו שני גופים שיתנו מענה בטווח המיידי. תוקם ועדה לתיאום דרישות רגולטוריות שתיישב סתירות בין רגולטורים. בנוסף תוקם בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה נקודת קשר, שתסייע למגזר העסקי בממשק מול הרגולטורים הממשלתיים.

הנושאים הרגולטוריים שבהם התמקדה הוועדה, על בסיס סקר שנערך בקרב תעשיינים, הם כיבוי אש ורגולציה סביבתית. כעקרון הוסכם כי הדרישות הרגולטוריות לא יהיו אחידות ויותאמו לרמת הסיכון של כל עסק. לדוגמה, מפעל המייצר חומרים דליקים יידרש לעמוד בתקינה חמורה ממפעל המייצר מוצרים שאינם מתלקחים. הדרישות ייבחנו בשיתוף עם התעשייה ויותאמו לנהוג בארצות הברית במקרה של כיבוי אש ולאירופה במקרה של סביבה — ללא התוספות היחודיות שהוסיפו עם השנים רגולטורים ישראלים. הרגולציה תהיה אחידה, בניגוד למצב כיום בו, לדוגמה, כל מנהל תחנת כיבוי מגיע עם דרישות סטנדרטיות משלו. כמו כן יינתן לתעשייה פרק זמן לישום רגולציה חדשה במפעלים כימיים. כיום דרישות היישום של רגולציה חדשה הן לטווח המיידי.

אליהו הרשקוביץ

התעשייה משקיעה כיום כ–3 מיליארד שקל בשנה בהתאמה לרגולציה סביבתית. בעוד שבאירופה ההשקעה מתחלקת באופן שווה בין השקעת קצה, כמו קולטנים בארובה, להשקעה בתהליכי ייצור לא מזהמים — בישראל היחס הוא 20%–80%. הוועדה ממליצה לשנות את התמיכות בתעשייה כך שיתמרצו מעבר לתמיכות בייצור לא מזהם.

בפרק הרגולציה הוועדה מתייחסת גם לשוק העבודה, וממליצה לעבור בעניין חישוב שעות נוספות מבסיס יומי לבסיס חודשי, כפי שביקשה התאחדות התעשיינים. כמו כן המליצה הוועדה להקים צוות לבחינת שינוי המנגנון הקיים לדמי מחלה לעובדים וכן לפעול להסרת חסמים ולקיצור הזמן הנדרש להבאת מומחים לתעשייה, לדוגמה, לתפעול או תיקון מכונות.

פריון: ליווי רצוף בפיתוח מוצרים

בתחום הפריון זיהתה הוועדה את הבעיתיות בתעשייה מסורתית שלא מייצאת ובתעשייה קטנה ובינונית — וההמלצות ממוקדות בהן, גם אם חלקן ישרת גם מפעלים גדולים. הנחת העבודה של הוועדה היתה שמפעלים גדולים יודעים להגיע לרגולטור באמצעות, למשל, משרדי עורכי דין, אך מפעלים קטנים מתקשים בסבך הביורוקרטי ולהם צריך לעזור.

בפרק העוסק במו"פ וחדשנות טכנולוגית מציעה הוועדה לקדם מסלולי תמיכה חדשים משותפים לרשות החדשנות ולרשות ההשקעות במשרד הכלכלה, כדי לגשר על "עמק המוות" — השלב בפיתוח מוצר שבו אין תמיכה ממשלתית, ושבו פיתוחים פוטנציאליים נופלים ולא מגיעים למימוש. הכוונה היא ליצור גשר מעל לשלב המו"פ וליצור ורצף אחד שילווה את כל הפיתוח של המוצר, ויבטיח את יציאתו לשוק ואת שיווקו גם בערוץ המסחר המקוון.

התוצר התעשייתי כשיעור מהתמ"ג

לצורך זה יתוקצבו מסלולי תמיכה שיסייעו בעיקר לחברות מתחום מדעי החיים להקים מפעל ראשוני לשלב המעבר מניסויים בבעלי חיים לניסויים קליניים לצורך קבלת אישור למוצר. כמו כן, ייפתח מסלול דואלי שבו יינתן סיוע לחברות יצרניות שיטמיעו מוצרים ותהליכי ייצור חדשניים לאחר שאיפשרו לחברות טכנולוגיה לנסות את מוצריהן באותה חברה.

כדי לחזק את שלב הרעיון של המוצר מציעה הוועדה להקים מכוני מחקר ישומיים שיקשרו בין האקדמיה לתעשייה, כדוגמת מכוני פראונהופר בגרמניה, ואף ירחיב את המודל ויקשר בינו לחברות הזנק ליצירת אקוסיסטם רחב יותר. העלות הממוצעת למכון תהיה כ–15 מיליון שקל. בשלב זה הוסכם על מכון לייצור מתקדם ומכון למזון שיוקמו בגליל. הועדה תמליץ על יציאה למכרז להקמת מכון נוסף באיזור אחר של המדינה שייבחר ושישלב מכללה או מוסד אקדמי אחר. מכון מסוג זה יכלול מעבדות שיאפשרו לעסק קטן לפתח מוצר וכן יועצים ומומחים מאקדמיה ומהתעשייה שיסייעו במחקרים הנדרשים.

בנוסף, הוועדה ממליצה לרשות לחדשנות להרחיב את הטיפול בתעשייה מסורתית בדגש על מפעלים קטנים ובינוניים תוך קביעת יעדים להעלאת הפריון. ההמלצות כוללות הרחבת מסלול עידוד הפריון בתעשייה המסורתית שהפעיל משרד הכלכלה כפיילוט; גיבוש מסלול חדש לעידוד הפריון במפעלים קטנים ובינוניים על ידי הרשות לעסקים קטנים; הסטת תקציב מכון היצוא לטובת עסקים קטנים ובינונים כולל לשימוש בסחר מקוון ובפלטפורמות דיגיטליות שונות; קידום מתווים משותפים של הרשות לעסקים קטנים ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה לעידוד יצוא של מפעלים קטנים; וביצוע פיילוט לתמיכה בהטמעת טכנולוגיות לאיסוף נתונים וניתוחם לצורך שיפור פריון (DDI) במפעלים קטנים.

חינוך טכנולוגי: התאמת חוויית הלימוד לתעשייה

הפרק השלישי של ההמלצות עוסק בהכשרת כוח אדם מיומן. הוועדה ממליצה על מיקוד וייעול המגמות בחינוך הטכנולוגי. בהמלצותיה נכתב כי "יש צורך ברפורמה מבנית מקיפה בחינוך הטכנולוגי, המגדירה באופן ברור מהו החינוך הטכנולוגי ומהן מטרותיו, יוצרת הפרדה ברורה בין החינוך הטכנולוגי לחינוך התעסוקתי, וכן מגדירה את תפקידיהם הייחודים של משרד החינוך ומשרד העבודה לעניין זה".

גיל אליהו

המלצה ראשונה בתחום היא הוצאת המגמות שאינן מתכתבות עם מטרות החינוך הטכנולוגי ממערכת החינוך. עוד מומלץ לפעול למיקוד וייעול המגמות בהתאם לצורכי המשק, ולהגביר את הכישורים הבסיסיים הנדרשים לצורך השתלבות איכותית בשוק התעסוקה ולנתב את המשאבים המושקעים במגמות שאינן רלוונטיות למגזר העסקי למגמות שעולות בקנה אחד עם מטרות החינוך הטכנולוגי.

הוועדה סבורה כי יש לקדם הכשרה של מהנדסים, ונוער שאינו יכול או אינו רוצה בכך יוכל לקבל הכשרה של טכנאי או הנדסאי. "עדיף שיידע להפעיל ולתקן מכונה מאשר שילמד ספרות", אמר מקור בוועדה. "ספרים ממילא תמיד יצטרכו ויהיו לנו. אפשר ללמוד את זה מהמענק שמתקבל בשחרור מהצבא", הוסיף.

המלצה נוספת כוללת שדרוג מגמות והתאמת חומרי לימוד, כך שיעמדו בהתחדשות המתמדת בתעשייה. הוועדה זיהתה נשירה של תלמידים שסיימו לימוד מקצוע אך אינם עוסקים בו. לגישתה, אחד מהחסמים העיקריים במעבר של תלמידים מהחינוך הטכנולוגי להשתלבות בתעשייה הוא חוסר הרלוונטיות של חלק גדול מהמגמות הנלמדות.

הוועדה ממליצה על יצירת הבחנה ברורה בין שלושה מסלולים בחינוך המקצועי — הנדסי, טכנולוגי ותעסוקתי: לכל מסלול ייבנה מערך הפעלה שונה, מערך פדגוגי מתאים ומערך תקצוב שונה אשר ייתן מענה מותאם לצרכים הנגזרים מסוג המסלול. כמו כן, תבוצע מחשבה מחודשת על הרכב המגמות בכל אחד מן המסלולים, וכן על מספר התלמידים הרצוי בכל אחת מן המגמות.

עוד מציעה הועדה הפרדת תפקידים וסמכויות בין משרדי החינוך והעבודה והרווחה. כל אחד משלושת המסלולים יהיה תחת סמכות בלעדית של אחד מן המשרדים בלבד. בטווח הארוך, לאחר הטמעת השינויים המבניים הנדרשים, תיבחן האפשרות כי כלל המסלולים יהיו תחת סמכות משרד החינוך, מתוך הראייה כי יש צורך בגוף מתכלל אחד המוסמך על כלל מערכת החינוך.

כיום פועלים במשק שני מרכזים טכנולוגים המגשרים בין החינוך התיאורטי לנסיון בהפעלת מכונות — בחיפה ובבאר שבע. אלה הם מרכזים אזוריים המשרתים מגוון רחב של מגמות טכנולוגיות לתלמידי האזור ביום ולהכשרת מבוגרים בערב. הוועדה מציעה להקים שני מרכזים חדשים שעל מיקומם הסופי טרם הוחלט. לפי יעילותם תיבחן הרחבת המודל למרכזים נוספים.

הועדה מציעה למשרד החינוך לשפר את שיעורי הזכאות לתעודות ההסמכה העומד כיום על כ–36% בלבד. מעבר לכך, קיימת בעיה של חוסר הרלוונטיות של תעודת ההסמכה הטכנולוגית הבסיסית (7 יחידות לימוד), שכיום אינה מקנה לתלמידים הזכאים לה כלים להשתלבות בשוק העבודה. על פי הוועדה, לצורך התמודדות עם הבעיות לעיל על משרד החינוך לפעול בשלושה מישורים. להתנות את התקצוב הנוסף הניתן למגמות הטכנולוגיות, ביחס לחינוך העיוני, בעמידה ביעדי שיעורי זכאות שייקבע בשים לב לחוזק בית הספר; להציג תוכנית רב־שנתית מפורטת להעלאת שיעור הזכאים לתעודת הסמכה מתקדמת; והתאמת תוכנית הלימודים של תעודת הסמכה בסיסית לשוק העבודה.

עוד הציעה הוועדה לתת דגש על שילוב תלמידים בתעשייה באמצעות בתי ספר צמודי מפעל וכן בשיתופי פעולה נקודתיים בין מעסיקים לבתי הספר. לטובת מפעלים קטנים ייבחן גם מעבר למודל של "בית ספר צמוד אזור תעשייה". כיום מופעלים 14 בתי ספר צמודי־מפעל בקרב מפעלים גדולים כמו אורמת והתעשייה האווירית.

כחלק מכל צעד שיינקט יש צורך בהגברת חלקן של אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך, בדגש על האוכלוסייה החרדית והערבית. זאת במסגרת המדיניות הממשלתית לשילובם בשוק התעסוקה. לאור הגידול בשיעור התעסוקה של אוכלוסיות אלה, ניכר כי שילובם בתעשייה מהווה הזדמנות משמעותית עבור המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם