המבחן הפסיכומטרי הכי גדול שלא שמעתם עליו - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המבחן הפסיכומטרי הכי גדול שלא שמעתם עליו

מחצית מבני הנוער עוברים את מערכת המיונים המשומנת של הצבא ■ כעת המועצה הלאומית לכלכלה מנסה למצוא שם את הפוטנציאל האבוד של ההיי־טק - אלה שנבחנו רק בשלוש יחידות במתמטיקה, אבל הצבא מאבחן אותם כבעלי יכולות גבוהות בהרבה

51תגובות
מתגייסים בבקו"ם."יש כנראה החמצה של יכולות"
אלון רון

כבר שנים ארוכות מתנהל ויכוח בציבוריות הישראלית בנוגע למבחן הפסיכומטרי, בשאלה אם הוא מהווה מחסום מוטה בפני אוכלוסיות מוחלשות לקבלה ללימודים אקדמיים, ובשאלה מה המבחן שווה אם ניתן להתכונן אליו - בעלות של אלפי שקלים - ובכך לשפר את הציון ואת הסיכוי לרכישת מקצוע יוקרתי? באותה שעה הציבוריות הישראלית מתעלמת לחלוטין מהמבחן הפסיכומטרי הנוסף שהחברה הישראלית נבחנת בו, בהיקפים גדולים בהרבה, ועם השפעות מרחיקות לכת על אוכלוסיות רחבות בהרבה.

למעשה, אף אחד לא זוכר שמחצית מבני הנוער הישראלים ניגשים באופן אוטומטי לאבחון פסיכומטרי בגיל 16.5, כאשר הם מקבלים את הצו הראשון להתיצבות בלשכת הגיוס.

נתונים מהכתבה

זהו הדפ"ר - הדירוג הפסיכוטכני שהצבא מבצע לכל מתגייס חדש, ובפועל למחצית מאוכלוסיית הנוער הישראלית (המחצית השנייה - ערבים, חרדים או נשים דתיות אינה מתגייסת ולכן אינה חשופה לתהליכי המיון של הצבא). הדפ"ר הוא אפוא מבחן ענק, אחד הגדולים מסוגו בעולם כולו, וכנראה גם אחד החשובים בעולם.

הדפ"ר בולט בכך שהוא רואה חתך רחב מאוד של האוכלוסייה הישראלית, להבדיל מהמבחן הפסיכומטרי שרק האליטה המתדפקת בשערי האוניברסיטה נבחנת בו, ובכך שההצלחה שלו בצבא היא גדולה מאוד ולכן הוא לא שונה מאז 1984. לכך יש השלכה מחקרית יוצאת דופן, משום שניתן להשוות לאורך עשורים את הציונים בדפ"ר עם חתכי אוכלוסייה שונים, ועם ההצלחה בהמשך החיים.

עד היום העוצמה יוצאת הדופן של הדפ"ר נשארה בתחומי הצבא. הצבא משתמש בדפ"ר ככלי לניבוי ההצלחה בתוך המסגרת הצבאית, ואת זה הדפ"ר - ביחד עם כלי מיון נוספים שהצבא מפעיל - עושה כנראה די טוב. סא"ל ניצן הלפרין, ראש ענף מיון בצבא, מתגאה בכך שקבוצת האיכות (קב"א) שהצבא בונה, על סמך ציוני הדפ"ר ועוד כמה ציונים, מוכיחה את עצמה לאורך שנים ככלי ניבוי מעולה של הצלחה בצבא.

במיוחד בולטת ההצלחה בניבוי ההתאמה לקצונה, אפילו עם יכולת לנבא אילו קצינים יגיעו לדרגות גבוהות של עד סגן אלוף. מאחר שההגעה לדרגת סגן אלוף מתרחשת כשני עשורים לאחר שהנבחנים ענו על מבחן הדפ"ר, בגיל 16.5, הרי שמדובר ביכולת ניבוי יוצאת דופן.

הדפ"ר הוא מבחן פסיכומטרי לכל דבר ועניין - המבחן גם נבנה בשיתוף ובפיקוח של הרשות ארצית להערכה, הרשות שבונה את המבחן הפסיכומטרי עבור האוניברסיטאות - אבל עם כמה תחומי עניין שונים מאלה של הפסיכומטרי. האוניברסיטאות, למשל, מתעניינות מאוד בשליטה באנגלית של המועמדים ללימודים, ואת הצבא זה לא מעניין כלל.

הפער בציונים בין בנים ובנות נמחק

גם הצבא וגם האוניברסיטאות מעוניינים לאבחן יכולת חשיבה מתמטית־כמותית, ולכן בשניהם יש פרק כמותי דומה. לעומת זאת, הצבא נותן דגש רב גם על הפרק הצורני, כדי לאבחן מועמדים עם בעיות שפתיות שדורשים סיוע.

להבדיל מהפסיכומטרי, שמהווה מבחן סינון לאקדמיה ותו לא, ההסתכלות של הצבא על תהליכי המיון שלו רחבה יותר, וכוללת ניסיון לאבחן פוטנציאל נסתר שאסור להחמיץ אותו. כך לאורך שנים בנות מצליחות פחות מבנים בפרק הכמותי, ומה שמציל להן את ציון הדפ"ר הוא הפרק המילולי שבו הן חזקות מהבנים. התוצאה הזו מתיישבת עם התפיסה העממית, שלפיה גברים הם יותר מתמטיים מנשים. עם זאת, בצבא שאלו את עצמם אם יכול להיות שמדובר בהטיה הנובעת ממערכת החינוך - שמסלילה בנים ללימודי מתמטיקה יותר מאשר בנות, ולא בנטייה מולדת. לכן, בשנה האחרונה ערכו בצבא ניסוי עם פרק כמותי חדש, שמנוסח בצורה אחרת, והתברר שמרבית הפער בציונים בין בנים ובנות נמחק.

המגדר היא רק שאלה אחת שהצבא מתמודד עמה, בגלל הצרכים הייחודיים שלו. הקב"א, שציון הדפ"ר הוא רק חלק ממנו, מנסה לאבחן את המתגייסים לא רק לפי הציונים שלהם, אלא על פי יכולות רחבות יותר שלהם - מוטיווציה, יכולת הנהגה, יכולות חברתיות, יכולת הסתגלות, יכולות טכניות, יכולת הדרכה, התאמה לשירות קרבי ועוד. לשם כך הצבא מבצע מבחנים נוספים, כמו יום המא"ה שבו צופים בבנות ומנסים לאבחן אותן תעסוקתית, או ראיונות אישיים. המטרה היא כאמור לבחון התאמה לשירות הצבאי, כמו התאמה לתפקידים הצבאיים השונים, בעיות התנהגות שיכולות להביא בעתיד לעריקות או נשירה וכמובן התאמה לקצונה.

ניר כפרי

מחפשים מהנדסים

תהליך המיון הצבאי נותר כמעט ללא שינוי מאז 1984 בעיקר בשל שיעורי הניבוי הגבוהים שלו.

למרות זאת, הצבא החליט כי הגיע הזמן לערוך שינוי, ובשנים הקרובות תהליך המיון אמור לעבור מהפכה, לרבות ביטול ציון הקב"א. במקום ציון קב"א יחיד, שמדרג את כל המועמדים לגיוס לפי איכותם ובכך חורץ את גורלם לשבט או לחסד - מי שקיבל ציון קב"א נמוך כמעט בלתי אפשרי יהיה לו לצאת לקצונה גם אם יבלוט מאוד במהלך השירות הצבאי שלו - יהיו כנראה כמה ציוני קב"א שונים לפי נושאים.

לחלופין, הצבא בוחן לוותר על הקב"א ולתת ולכל מועמד מאות ציונים שונים, בהתאם להתאמתו למאות התפקידים השונים בצה"ל. מועמד לגיוס, כלומר, יצא מלשכת הגיוס כבר עם תעודה שמסמנת לאילו תפקידים הוא מתאים יותר, ולאילו תפקידים הוא מתאים פחות - דבר שיהפוך את מיוני ההמשך שלו בצבא למעטים אבל מדויקים יותר.

כדי להגיע למדרג מדויק כל כך של ציונים, ענף המיון משנה את תהליך המיונים של צו ראשון וצו שני בלשכת הגיוס, ומעבה אותם מאוד. כך, כל המועמדים לגיוס יעברו ראיון אישי וראיון פסיכולוגי שנבנה עבור הצבא על ידי זוכה פרס נובל דניאל כהנמן. הדפ"ר יורחב כך שיכלול גם פרק ממוחשב של תפקודים ניהוליים, שיבדוק יכולות מתחום מדעי המוח (זיכרון עבודה, קשב וריכוז). ככל הנראה יתווסף שאלון שינסה לאבחן הבדלים תרבותיים, וכן שאלון אישיות.

אבי שמחון
תומר אפלבאום

ההרחבה של תהליך המיון תהפוך אותו לריכוזי יותר - כמעט כל המיון של המועמדים ייעשה בצו ראשון ושני, בלשכת הגיוס, והרבה פחות ממנו ייעשה בהמשך בחילות השונים. הריכוזיות הזו ככל הנראה תהפוך את המידע שצבור בצבא לרלוונטי עוד יותר לצרכים לאומיים. זהו השינוי הנוסף שקורה בתהליך המיון הצבאי - גורמים מחוץ לצבא החלו להתעניין בו.

הכוונה היא לפרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שעומד בראש תוכנית המהנדסים, ומחפש מן היקב ומן הגורן מועמדים שיכולים לענות על הביקוש הגואה של תעשיית היי־טק הישראלית למהנדסים. "ההיי־טק הוא הנס הכלכלי של ישראל, בזכותו ישראל עשתה את קפיצת המדרגה ונהפכה לאחת המדינות המפותחות בעולם", אומר שמחון. לכן הוא מודאג כל כך מהחסם של היעדר די מהנדסים הבולם את צמיחת ההיי־טק. מהמחסור הזה הגיע שמחון לשאלה האם יכול להיות שקיים פוטנציאל לא ממומש בחברה הישראלית - כלומר, האם ייתכן שישנם צעירים מוכשרים שמערכת החינוך החמיצה את הכישרון הטמון בהם, וכתוצאה מכך דרכם לעולם ההיי־טק נחסמה שלא לצורך?

את השאלה הזאת הפנה שמחון למערכת המיונים המשומנת של הצבא, והיא נבחנת בימים אלה. המטרה היא לנסות לזהות צעירים שלא כל כך הצליחו בתיכון ובמבחני הבגרות שלהם, אבל כן קיבלו ציונים גבוהים במערכת המיון הצבאית - כלומר, שהפוטנציאל שלהם גבוה מזה שציוני הבגרות מלמדים עליו. לצעירים כאלה תוכל המדינה לפנות בהמשך, ולהציע להם מלגות כדי לפנות ללימודי הנדסה.

האם ישנם צעירים רבים כאלה? השאלה כאמור עדיין נבחנת, אבל ההערכה של סא"ל הלפרין היא זהירה. להערכתה, קיים מתאם גבוה בין ההצלחה בלימודים בתיכון וההצלחה בבחינות הצבאיות, אבל המתאם רחוק מלהיות מושלם. מן הצד האחד יכולים להופיע החרשנים, אלה שקיבלו ציוני בגרות גבוהים מהיכולת האמיתית שלהם (שמחון: "אלה לא ממש מטרידים אותי. סביר להניח שהם יתקבלו לטכניון, ושם היכולת הבינונית שלהם תיחשף והם יסיימו את הטכניון בציון שמשקף נכונה את היכולת שלהם"), ומן הצד האחר אלה שמערכת החינוך החמיצה והעניקה להם ציונים נמוכים מדי.

להערכתה של הלפרין קיימים צעירים כאלה, וכנראה לא מעטים. "המתאם מול הבגרות הוא גבוה", היא מעריכה "אבל יש כנראה החמצה של יכולות המסוגלות של חלק מהצעירים, שנחשפים במבחנים אצלנו".

שמחון מקווה כי הבדיקה תעלה שמבחני המיון הצבאיים מסוגלים להבחין בין יכולת נרכשת (מערכת החינוך) ליכולת מולדת, וכך ניתן יהיה לזהות בין אלה שלא הצליחו במערכת החינוך את אלה שיש להם בכל זאת יכולת מולדת להצליח. למשל, מי שלמדו רק שלוש יחידות לימוד מתמטיקה על אף שהיכולת המתמטית שלהם היא גבוהה יותר. יש כנראה לא מעטים כאלה, והשאלה היא אם באמצעות הצבא נדע לזהות אותם באופן שיטתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#