בור של 7 מיליארד שקל: ההפתעה שמכינים השוטרים לכחלון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בור של 7 מיליארד שקל: ההפתעה שמכינים השוטרים לכחלון

אנשי הקבע בצה"ל קיבלו ב-2006 "תוספת בגין היעדר ביטחון תעסוקתי" ■ עתה דורשים השוטרים והסוהרים תוספת זהה - התוספת שאפשרית רק במגזר הציבורי - ועולה לנו מיליארדים

67תגובות
הפגנת משפחות השוטרים בדרישה להגדיל את שכרם מול ביתו
של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
פורום משפחות השוטרים

ממשלת ישראל עוד לא הצליחה לפתור את משבר הנכים, הדורשים להגדיל את הקצבאות שלהם, וכבר היא מתמודדות עם משבר חדש, שעלול לעלות לה בעלות חד־פעמית של כ–7 מיליארד שקל לפחות, לצד תשלום של כ–800 מיליון שקל בכל שנה.

בשבועות האחרונים נתקלו כמה מפקידי משרד האוצר — ובהם המנכ"ל, שי באב"ד, והיועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג — במפגינים מול בתיהם שדורשים להגדיל את שכר השוטרים. המפגינים אינם שוטרים, אלא גמלאי המשטרה ומשפחות של שוטרים וסוהרים. המחאה נגד פקידי האוצר מתנהלת גם ברשתות חברתיות וכן מול בית הקפה של בנו שר האוצר משה כחלון בחיפה.

הדרישה של גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר נשמעת פשוטה: לקיים החלטת ממשלה ישנה מסוף שנות ה–70, הקובעת כי שכר השוטרים והסוהרים בישראל יוצמד לשכר אנשי הקבע, וכי כל תוספת שמשלם הצבא למשרתיו תחול גם על השוטרים. מקור המח­לוקת הנוכחית הוא החלטה שהתקבלה במשרד האוצר ב–2006, שבה נקבע כי משרתי הקבע יקבלו תוספת של עד 7.3% לשכרם בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. הרקע לדרישה היה שצה"ל מפטר מעת לעת משרתי קבע בהתאם לאילוצי התקציב שלו, ולכן הוא משאיר את משרתיו באי־ודאות תמידית, ועליה צריך לשלם.

זה אחד הסעיפים שגרם לעלייה מתמדת בעלות כוח האדם בצה"ל ובתשלומי הפנסיה. אבל חמור מכך, זה מסוג הסעיפים ששרים ופקידים מקדמים בלי לבחון את ההשלכות הרוחביות לטווח הארוך. באותו הסכם נקבע כי ככל שהדרגה של איש הקבע גבוהה יותר, כך התוספת קטנה יותר — כך שזאת הטבה שמכוונת לדרגים הפחות מתוגמלים מבין אנשי הקבע. כך למשל, רב סרן קיבל תוספת של 7.3%, ואילו תת־אלוף ואלוף קיבלו רק 1.35%.

מחיר הפרישה קצבאות זקנה לגמלאים* שפרשו ב 2016-

עלות אדירה לקופה הציבורית

לפני שנתיים נחתם הסכם כחלון־יעלון, בין השר כחלון למי שהיה אז שר הביטחון, משה יעלון. ההסכם הסדיר סוגיות שונות בניהול כוח האדם בצה"ל — לרבות גיל הפרישה והפנסיה. אז התוספת הזאת עוגנה בצורה מסודרת, ונהפכה לחלק אינטגרלי משכר אנשי הקבע. זה היה הרגע שבו גילו השוטרים כי התוספת פסחה עליהם, ולכן פנו לבית הדין לעבודה ותבעו לקבל את אותה תוספת שכר שקיבלו אנשי הקבע.

ביולי קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי תביעת השוטרים והסוהרים מוצ­דקת, וכי היה על ועדת המעקב הממשלתית המטפלת בנושא לעקוב אחר ההתפתחויות בשכר אנשי הקבע ולוודא שהן חלות גם על השוטרים והסוהרים, ובאיזה אופן. המדינה טענה בבית הדין כי תוספת השכר ייחודית למשרתי הקבע, ואינה רלוונטית למשרתים בשב"ס ובמשטרה. בית הדין דחה את הטענה, וקבע כי הדבר דורש דיון בוועדת המעקב והכרעה בשאלה כיצד ליישם בפועל את החלת התוספת על שוטרים וסוהרים, ומאיזה מועד יש להחילה.

הפסיקה שלחה את אנשי האוצר לעשות הערכות תקציביות של עלות יישומה, והם הגיעו למסקנה כי העלות תהיה כ–7 מיליארד שקל אם התוספת תשולם לשוטרים ולסוהרים רטרואקטיבית מ–2006, ועוד כ-800 מיליון שקל מדי שנה. זוהי, כמובן, עלות אדירה, שתחייב מציאת מקורות תקציביים — כלומר קיצוץ מסעיפים אחרים.

שר האוצר משה כחלון
עופר וקנין

בשבוע שעבר התקיים דיון בנושא בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכחלון, שבו החליט נתניהו להקים צוות בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, כדי שזה יגבש המלצות לטיפול במשבר. בינתיים מגבירים המפגינים את הלחץ על פקידי האוצר, שבהם ממוקד המאבק בשלב זה. בשיחות שהתקיימו בפקידות הבכירה של האוצר ומשרד ראש הממשלה הושמעה טענה כי התוספת המדוברת לא היתה צריכה להינתן לא לאנשי הקבע ולא לשוטרים ולסוהרים — ואולם לכל המעורבים ברור שיידרש פתרון שבו השוטרים והסוהרים יקבלו משהו, אם כי לא בהיקף שמתקרב לסכומים שקיבלו משרתי הקבע.

יש הבדל בין אנשי קבע לסוהרים ושוטרים

המשבר הנוכחי הוא תוצאה של כמה דברים שהתרחשו בשנה האחרונה — ובהם יישומו של הסכם כחלון־יעלון, שנועד להשיג לשר האוצר שקט בזירת תקציב הביטחון. אלא שהשקט הזה היה זמני בלבד, וכעת מתברר גם שיש לו השלכות רוחב אדירות במיליארדי שקלים. היבט אחר שגורם להגברת הלחץ על משרד האוצר הוא מצב הכנסות המדינה ממסים, שנראה טוב ומזמין לחצים. מהלך כמו תוכנית "נטו משפחה", שבה מעניק האוצר הטבות למשפחות צעירות, מגביר את התחושה שיש כסף בקופה הציבורית — ומחזק קבוצות שונות, כמו הנכים, המורים, השוטרים והסוהרים לדרוש תוספות שכר.

כשעוסקים במהות המאבק של השוטרים והסוהרים, עולה השאלה אם הצמדת השכר ראויה ורלוונטית גם לימינו. מדובר בהבטחה חד־צדדית: אם השוטרים מקבלים תוספת שכר, היא לא חלה על משרתי הקבע — ואולם כשאנשי קבע מקבלים תוספת שכר, היא אמורה לחול אוטומטית על שוטרים וסוהרים. אם שמה של תוספת השכר, "היעדר ביטחון תעסוקתי", משקף את הרציונל של אותה תוספת — הרי שיש הבדלים משמעותיים בין אנשי קבע לסוהרים ושוטרים. את אנשי הקבע ניתן לפטר, והם גם פורשים מהצבא בגיל מוקדם יותר. הרבה יותר קשה לפטר שוטרים, והם יכולים להמשיך לשרת עד גיל מבוגר יותר. על פי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, הגיל הממוצע של אנשי קבע שפרשו ב–2016 הוא 47, לעומת גיל פרישה של 53 לשוטרים וסוהרים. אלה שתי האוכלוסיות שבהן גיל הפרישה הממוצע הוא הנמוך ביותר בשירות הציבורי. לשם השוואה, הגיל הממוצע שבו מורים פורשים הוא 60, ועובדי מערכת הבריאות — 63.

החלטות כאלה הן אירוע מקרו־כלכלי

בין אנשי הקבע לשוטרים ולסוהרים, יש פערי שכר לטובת הראשונים. הפנסיה הממוצעת של פורשי צה"ל ב–2016 היתה 16.6 אלף שקל, לעומת פנסיה ממוצעת של 12.7 אלף שקל לשוטרים וסוהרים.

הדבר התמוה באותה הבטחה לתוספת בגין היעדר ביטחון תעסוקתי הוא שבדיוק לשם כך ניתנו לאנשי קבע במשך השנים הטבות גדולות, כמו פרישה מוקדמת וקבלת פנסיה החל מגיל 45. הם גם זכו להטבה ייחודית שניתנה לאנשי הקבע ולעובדי מדינה בדמות פנסיה תקציבית — פנסיה שהם לא נדרשו להפריש אליה דבר, והיא לא היתה מותנית בביצועי ההשק־עות בשוק ההון, אלא נלקחה מתקציב המדינה.

גם כשהופסקה ההצטרפות לפנסיה תקציבית, ואנשי הקבע עברו לפנסיה צוברת (שבה הם וגם המדינה מפרישים מדי חודש כסף לקרן פנסיה), נמצא פתרון יקר לפחות כמו הפנסיה התקציבית — פנסיית גישור. זהו למעשה פתרון תקציבי שנועד לפצות על הפסקת הפנסיה התקציבית. עלות הפתרון הזה אפילו לא ידועה למשרד האוצר, ואינה נכללת בדו"חות הכספיים של מדינת ישראל — וזהו עוד חור שחור שקשור לעלויות כוח האדם במערכת הביטחון. היקף ההתחייבות של הפנסיה התקציבית הגיע בסוף 2016 ל–747 מיליארד שקל, ללא פנסיות הגישור.

הסכם כחלון־יעלון עדיין לא נחשף לציבור במלואו, ואת המשמעויות האמיתיות שלו נראה רק בעוד כמה שנים. הניסיון מלמד כי אף שנעשים צעדי התייעלות מסוימים בכוח האדם במערכת הביטחון, בסופו של דבר תמיד יש הפתעות שעולות למדינה הרבה יותר. המצב נובע מהשלכות הרוחב של כל החלטה, ומכך שיש מערכת שלמה של הצמדות שהופכת החלטות כאלה לאירוע מקרו־כלכלי שמחייב מציאת פתרון תקציבי בעלות אדירה. משרד האוצר מקווה שפרשת השוטרים והסוהרים תעלה הרבה פחות מכפי שמסתמן מהחישובים שנעשו במשרד, ולשם כך הוא מתכוון לפנות לבית הדין הארצי לעבודה ולערער על החלטת בית הדין האזורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#