פלוג: לפקח על מכרזים של חברות פרטיות עבור המגזר הציבורי - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פלוג: לפקח על מכרזים של חברות פרטיות עבור המגזר הציבורי

לדברי פלוג "הרמה של התשתיות בישראל אינה מספקת, בפרט בתחום התחבורה הציבורית, ובעיקר במטרופולינים; אך גם במערכת הולכת החשמל ובתשתיות התקשורת"

תגובות
קרנית פלוג
אמיל סלמן

נגידת בנק ישראל בירכה הבוקר (א') על ריכוז תוכנית התשתיות הלאומית, בהיקף של 116 מיליארד שקל, שהובאה להצעת מחליטים על ידי משרד ראש הממשלה. פלוג הכריזה כי "אני רואה חשיבות רבה ומברכת על הקמת צוות שיקדם, יתאם ויעקוב אחר הפרויקטים של השקעה בתשתיות, שיקבע את הסטנדרטים והקריטריונים לשימוש ב-PPP (פרויקטים שמתבססים על שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי) בפרויקטי תשתית ויבחן התאמת פרויקטים ל-PPP. שימוש ב-PPP מאפשר פריסה של עלויות הפרויקט לאורך זמן. חשוב לעקוב אחר ההשלכות התקציביות של מכלול הפרויקטים לאורך זמן".

התוכנית הרב שנתית מרכזת 147 פרויקטי תשתיות, המתוכננים בישראל ל-2021-2017. כחלק ממנה, אמור להיות מוקם צוות מיוחד למעקב ויישום הפרויקטים - ובישיבת הממשלה הועלתה גם הצעה למינוי צוות ליווי ובקרה של הפרויקטים בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על אגף התקציבים יואל נווה והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג. עם זאת, פלוג רואה צורך בצוות ייחודי לפרויקטים מסוג זה.

פלוג הדגישה כי בפרויקטים מסוג זה הממשלה צריכה להישאר אחראית על ההתקדמות מול הרגולטור ואמרה כי "חשוב שתקום יחידה ממשלתית שתתמחה בניהול וניטור מכרזים וחוזים של PPP; יידרש ידע ספציפי והתמחות במכרזים וחוזים. גם בפרויקטים של PPP מוטב שהממשלה היא זו שתפעל להשלמת התהליכים הסטטוטוריים כמו קבלת היתרי בנייה, אישורי עירייה, איכות הסביבה וכו' – יש לה יתרון בכך".

פלוג, שחזרה מספר פעמים לאורך כהונתה על הצורך בהשקעה בתשתיות בישראל – הוסיפה כי "הרמה של התשתיות בישראל אינה מספקת, בפרט בתחום התחבורה הציבורית, ובעיקר במטרופולינים; אך גם במערכת הולכת החשמל ובתשתיות התקשורת. היקף ההשקעה השנתי נמוך בהשוואה בינלאומית, לכן אנחנו לא סוגרים את הפער ברמת התשתיות ביחס למדינות המפותחות, מה שמעיב על הפריון ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק.

"יש להגדיר צרכים בראייה צופה פני עתיד בשיתוף פעולה הדוק עם המשרדים ולתכנן שנים, או למעשה עשורים, קדימה. אחד החסמים העיקריים הוא משך הזמן הארוך לתכנון פרויקטים. לנוכח הצרכים הרבים, חשוב לקבוע סדרי עדיפויות ולתכנן ולבצע על פיהם. חשוב שתיעשה הערכה מושכלת של העלויות ולהגדיר גם את המקורות התקציביים, בכדי להימנע מעצירת פרויקטים וקיצוצים חדים בפרויקטים של תשתיות כפי שקרה בעבר בעתות של מצוקה תקציבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#