הסטארט־אפ שמתכנן להפוך את המפעלים בישראל ליעילים יותר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפ שמתכנן להפוך את המפעלים בישראל ליעילים יותר

ענף התעשייה עובר כיום "מהפכה רביעית", עם חיבור רצפת הייצור לעולם הדיגיטלי ולמאגרי מידע גדולים ■ חברות בישראל שהחלו להטמיע את הטכנולוגיה של הסטארט־אפ החיפאי לידרמס, מדווחות על שליטה בניהול הייצור ושיפור ביעילות ובמכירות

9תגובות
אליהו הרשקוביץ

מה המשותף לחברות פלסים אביזרים, אמיליה קוסמטיקס, נטפים, ג'נרל אלקטריק וקוקה קולה העולמית? כולן התחילו לאמץ חלקים מ"המהפכה התעשייתית הרביעית", זו שמחברת את הפעילות הפיזית של המפעל — לעולם ההיי־טק.

לא מדובר בחיבור של רובוטים לפסי ייצור עתירי כוח אדם. את זה התחילו לעשות חברות במהפכה התעשייתית השלישית, עם כניסתם של מחשבים לעולם התעשייתי, החל משנות ה–70 של המאה הקודמת. הפעם מדובר בחיבור רצפת הייצור של התעשייה — משלב המחקר והפיתוח, דרך הייצור והשיווק ועד לממשק עם הלקוח — לעולם הדיגיטלי, ובכלל זה למאגרי מידע גדולים. לאלה נוספים רובוטים מדור חדש, שיכולים לבצע פעולות מורכבות יותר. החיבור מאפשר שליטה חסרת תקדים בתהליך הייצור, שיפור של היעילות והגדלת הפריון. את כל אלה ניתן לתרגם לעלייה בהכנסות וברווח.

כך תשפיע המהפכה התעשייתית הרביעית על מפעלי התעשייה

המהפכה החדשה כוללת, למשל, איסוף נתונים (דאטה) משרשרת הפיתוח, הייצור והמכירות באמצעות חיישנים, והפיכתם לנתונים דיגיטליים. אלה מוצלבים עם מידע ממאגרי ביג דאטה רלוונטיים בעולם, ובעזרת תוכנות מתקדמות ניתן לקבל המלצות לגבי התייעלות בכל שלב בייצור.

מה שהופך את המהפכה הרביעית לנגישה הוא ירידה שחלה בשנים האחרונות בעלויות של מוצרי אחסון ועיבוד נתונים, ושל חיישנים ופלטפורמות ענן חזקות. ירידת המחירים הזאת מאפשרת גם למפעלים קטנים ובינוניים לאמץ את הכלים של המהפכה התעשייתית הרביעית, ולשפר את הפריון.

את המהפכה מניעות גם התפתחויות טכנולוגיות מהירות ומתמשכות, כמו הבינה המלאכותית, אלגוריתמים מתוחכמים, ממשקי אדם־מכונה כמסכי מגע, רובוטים מדור חדש והדפסה בתלת־ממד.

קובי פרידריך, המנכ"ל והבעלים של חברת פלסים אביזרים מפארק תעשייה בר לב
אבי ירושלמי

על פי ניתוח שערכה השנה פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט, המהפכה התעשייתית הרביעית יכולה לחסוך 20%–50% בעלויות אחזקת מלאי, להוסיף 45%–55% לפריון במקצועות טכניים, להקטין את זמן השבתת המכונות כתוצאה מתקלות ב–30%–50%, לחסוך 10%–40% בעלויות תחזוקה ו–10%–20% בבקרת איכות, לשפר ב–75% את תחזיות הביקוש, להאיץ ב–20%–50% את זמן הגעת המוצר לשוק ולהוסיף לפריון העבודה 3%–5%. על פי ניתוח זה, מעריכים בדלויט, אם המהפכה תוטמע בכל ענפי המשק, היא תתרום למשק 25 מיליארד שקל בשנה החל ב–2025.

דיווח מיידי על תקלות

על הגל הזה רוכבת חברת לידרמס (LeaderMES), סטארט־אפ ישראלי שמתכנן להטמיע את המהפכה התעשייתית הרביעית בתעשייה. החברה, שהוקמה על ידי אמיר אלוני, פועלת מחיפה ומעסיקה כ–20 עובדים. עד כה גייסה לידרמס כ–3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ונמצאת כיום בתחילתו של סבב גיוס נוסף כדי להרחיב את פעילותה בחו"ל. לדברי אלוני, החברה צומחת בקצב מהיר, ומגדילה את הכנסותיה בשיעור של 80%–100% בשנה.

תקציבים לפיתוח "המהפכה התעשייתית הרביעית" בעולם,
במיליוני דולרים

החברה פיתחה תוכנה מאובטחת הניתנת להתקנה מהירה יחסית, שמעניקה שליטה על המתרחש על רצפת הייצור באמצעות חיישנים המחוברים למכונות. אלה משדרים בזמן אמת ומתריעים על תקלות, שניתן לטפל בהן במהירות. להערכת החברה, היא מחברת לתוכנה ארבעה לקוחות חדשים בממוצע בחודש, ובין לקוחותיה נמנות סיסקו, אמיליה קוסמטיקס, פלסים אביזרים ותפן יועצים.

לדברי אלוני, התוכנה מאפשרת לעקוב בקלות ובזמן אמת אחר תהליכי הייצור ולמקסם את התפוקה; לזהות ולתקן תהליכים בקלות, להוביל לחיסכון של מיליוני שקלים בשנה בעלויות מיכון, אנרגיה, חומרי גלם ומלאי; ולחלוק נתונים ולשתף פעולה עם עמיתים כדי לשפר את יכולות המפעל ולהתאים את עצמו לשינויים.

אמיר אלוני
גלעד בן שץ

המערכת של לידרמס אוספת נתונים מקווי הייצור, תוך שימוש בטכנולוגיית ענן מאובטחת וחיבור ייחודי למכונות, והופכת אותם למידע משמעותי שמסייע בשיפור תהליכי הייצור. מסך השליטה הראשי, לרוב בשימוש המנכ"ל, ומסכים משניים שבשימוש מנהלים בדרגי ביניים, מאפשרים מעקב רצוף אחר הפעילות של כל מנהל בתחום אחריותו. על בסיס הנתונים שמפיקה המערכת ניתן לקבל החלטות מהירות יחסית על צעדים המיועדים להגברת התפוקה ושיפור ניהול המשאבים.

"אנחנו עובדים בעיקר עם תעשיות מסורתיות", אומר אלוני. הוא מסביר כי המערכת כוללת ראוטר שפותח עם סיסקו, שנמצא ברצפת הייצור ומריץ את התוכנה של החברה. אותו ראוטר אוסף נתונים מבקרים שמחוברים לקו הייצור, ומעביר אותם לענן בטכנולוגיה ייחודית, שבחברה מבטיחים שהיא מאובטחת. "יכולת הפריסה שלנו במפעל היא מהירה, אנחנו לא צריכים כבלים ואישורים מיוחדים", אומר אלוני. "העלות של הטמעת המערכת במפעל של 15 מכונות יכולה להיות פחות מ–1,000 דולר בחודש", הוסיף.

השיפור בפעילות אמור לנבוע מסינכרון של כל תחומי הפעילות. "כולם מבינים מה צריך לעשות ובאיזה קצב", אומר אלוני. "לעובדים ולמנהלים יש אפליקציה ייעודית, שמחוברת לענן, שדרכה ניתן לתקשר אחד עם השני ולהעביר הוראות ביצוע. העובדים מצדם יכולים לדווח מיידית על תקלות", הוסיף.

לדבריו, באמצעות הדיגיטציה ניתן לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת ולשפר ביצועים. "אם אני רואה מכונה שעובדת בקצב נמוך מדי, אפשר לתקן את זה מיד", אמר. "או אם אני רואה שמספר המוצרים הפסולים עלה — מיד אפשר לראות שיש תקלה ולתקן".

"המוטיבציה של העובדים השתפרה"

אמיליה קוסמטיקס, המפתחת ומייצרת מוצרי קוסמטיקה, בין היתר למותגים פרטיים של וול מארט וסופר־פארם, התקינה באחרונה את התוכנה של לידרמס באזור האריזה במפעל לתקופת ניסיון. לדברי דוד יפרח מנהל הנדסת ייצור בחברה, מוקדם להעיד על שיפור ביעילות או בהכנסות, אולם ניתן לומר שחל שיפור ביכולת הניהול.

"אני מקבל מדדי יעילות של העובדים, אני יכול להשוות בין משמרות, לומר כמה זמן נמשכה כל תקלה, לנתח את הנתונים ולקבל החלטות אם להשקיע משאבים בפתרון של אותה תקלה", אמר.

"הטמענו את המערכת בתחילת מארס. בהתחלה חשבנו לחבר אליה מכונה אחת, ולאחר שיחה עם מנכ"ל החברה החלטנו לחבר חמש מכונות. כך, התחלנו לקבל עיניים ברצפה, התחלנו להבין מה קורה באריזה".

העובדים, שחזרו באחרונה לעבודה לאחר השבתה של שבועיים, שהסתיימה בחתימה על הסכם עבודה משופר, משתפים פעולה עם הטמעת המערכת. "המערכת מעצימה אותם", אומר יפרח. "היא שיפרה את המוטיבציה של העובדים, כי הם רואים שכשהם מדווחים על תקלה היא מטופלת מיד", אומר יפרח. בשלב הבא יחוברו כל חלקי המפעל ומכונות האריזה למערכת.

"עם אותם אמצעים — אנחנו מייצרים יותר"

קובי פרידריך, המנכ"ל והבעלים של חברת פלסים אביזרים מפארק תעשייה בר לב — שמייצרת מחברים לצינורות של מים וסיבים אופטיים — משתמש במערכת לידרמס כשנה, ושופך אור בעקיפין על המודל העסקי של החברה. השימוש במערכת כולל הוצאה חד־פעמית על התקנה ותשלום חודשי על שימוש ותמיכה. "בחודשיים האחרונים שידרגנו והרחבנו את החבילה למערכת חדשה יותר, שכוללת טאבלטים שמחוברים לכל מכונה ועליהם גרסה חדשה של התוכנה".

פרידריך מסביר כי חברות תעשייה צריכות להיות מדויקות בהוצאות שלהן כדי להיות יעילות ולהתחרות, והמערכת מסייעת בכך. "המדד היחיד שאני יכול לשלוט בו הוא היעילות", אמר. "על כל מכונה יש טאבלט שמראה בין היתר את שיעור הניצול של חומרי הגלם, ונתוני איכות. מנהל הייצור מקבל את המידע על גבי המחשב שלו, ולי יש יכולת מעקב גרפית קלה אחרי הנתונים ויכולת לקבל החלטות מהר מאוד. ללא המערכת מגלים רק אחרי שנים אם אחת המכונות יעילה פחות", הוסיף.

לדבריו, "הכנסת התוכנה הגדילה את המכירות, משום שאנחנו מצליחים לייצר יותר עם אותם אמצעי ייצור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#