למה אנחנו משלמים מכס על משקפיים ומקררים? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה אנחנו משלמים מכס על משקפיים ומקררים?

המכס אחראי על 1% בלבד מהכנסות המדינה ממסים — ומטרתו העיקרית היא להגן על התעשייה המקומית מפני יבוא זול ■ אבל מדוע יש בו צורך בענפים שהייצור המקומי בהם נכחד?

42תגובות
טלי שני

הציבור הישראלי משלם מכס ומס קנייה בשיעורים של 30%-6% על שורה ארוכה של מוצרי צריכה בסיסיים — כמו משקפיים, מקררים, תנורי בישול, מכשירי טלוויזיה וכן מוצרים לתינוקות. האם לא הגיע הזמן לבטל את המכס על המוצרים הבסיסיים האלה, ולהקל בכך על יוקר המחיה?

באופן היסטורי, מכסים נועדו לגבות כספים לאוצר המדינה — ובכך הם קדמו במדינות רבות להנהגתו של מס ההכנסה. למרות זאת, כיום משקלו של המכס בכנסות המדינה נמוך למדי. לפי נתוני משרד האוצר, ההכנסות ממכס ב–2015 הגיעו לכ–2.9 מיליארד שקל, שהם 1.1% בלבד מהכנסות המדינה ממסים באותה שנה.

בנוסף, המכס אמור להגן על התעשייה המקומית, בכך שהוא מייקר את היבוא. חלק גדול מהמכס הנגבה בישראל חל על מוצרי חקלאות, שיבוא שלהם ממדינות אחרות במחירים נמוכים היה יכול לפגוע קשות בחקלאות המקומית. כדי להגן על החקלאים המקומיים, נגבה מכס גבוה במיוחד על מוצרים כמו שום.

אף שלמכס יש מטרות חשובות, המחאה החברתית ב–2011 העלתה אל שולחן הממשלה את הדרישה לאזן אותן עם מטרות נוספות: צמצום פערים חברתיים כלכליים והורדת יוקר המחיה. גם ללא קשר לדרישה להוריד את יוקר המחיה, ראוי לבחון את מדיניות המכס מפעם לפעם מול השינויים המתרחשים בהרכב היבוא וגם באופייה של התעשייה המקומית — שעליה המכס אמור להגן. תמהיל הענפים והמוצרים של התעשייה הישראלית משתנה חדשות לבקרים, ולא בטוח שמדיניות המכס מדביקה את השינוי. למשל, ייתכן שבעבר הוטל מכס על סוג מוצרים מסוים, למשל מקררים, כדי להגן על היצרנים בישראל — אך במרוצת השנים, הייצור הישראלי פסק, או הועבר לחו"ל, וההגנה על היצרנים המקומיים כבר אינה רלוונטית. לאלה נוסף בשנים האחרונות היבוא האישי — שבו נכללות הרכישות של ישראלים בחו"ל, בייחוד באמצעות האינטרנט. היבוא האישי הכניס ממד חדש של תחרות למשק, מה שמוביל לאפשרות שהמשק בשל לגיבוש מדיניות מכס חדשה.

ההכנסות ממכס הוכפלו
הכנסות המדינה ממכס, במיליארדי שקלים

האם הורדת המכסים תגולגל לצרכנים?

השינוי ניכר גם בתוכנית נטו משפחה של שר האוצר, משה כחלון, שנועדה להילחם ביוקר המחיה. במסגרת התוכנית מתכנן כחלון הסרת מכסים על מוצרי צריכה בודדים, כמו מוצצים לתינוקות ומסגרות למשקפיים — כחלופה לתוכניתו המקורית להורדת מכס על בגדי תינוקות, שלא מומשה בשל התנגדות יצרנים מקומיים.

משרד הכלכלה, מצדו, מגבש תוכנית, בתיאום עם משרד האוצר, להגדלת הרף על היבוא האישי הפטור ממכס, כדי לחזק את התחרות מיבוא כאמצעי להורדת מחירים. כיום הרף הוא 75 דולר. על רקע זה, כבר לוחץ איגוד לשכות המסחר להוריד מכסים על מספר גדול של מוצרים, כולל בעבור תינוקות.

מוצרים בסיסיים החייבים במכס כוללים, בין השאר, בקבוקי פלסטיק, מוצצים, לולים ומיטות לתינוקות — שעליהם מוטל מכס של 12%; תנורי בישול, מוצרי הלבשה ומגבות — 6%–12%; מקררים וטלוויזיות — מכס או מס קנייה של 12%–30%. ביטול המכס על מקרר או טלוויזיה ממוצעים יכול לחסוך כ–1,000 שקל ממחיר המוצר.

אונייה של צים במפרץ חיפה. יבואנים: "למה צריך מכס על מוצרי צריכה בסיסיים שכולם קונים ביבוא אישי באינטרנט?"
רמי שלוש

לפי נתוני האוצר, קרוב ל–60% ממוצרי היבוא פטורים ממכס, ו–84% מההכנסות ממכס מגיעות מפריטים ששיעור המכס האפקטיבי עליהם הוא עד 12%. ואולם, באיגוד לשכות המסחר, המייצג יבואנים, בין השאר, לוחצים בימים אלה להמשיך לבטל מכסים, לאור היבוא האישי הפטור ממכס הפוגע בהכנסות היבואנים.

יבואנים רבים במשק דווקא נושאים באחריות ליוקר המחיה, כפי שעלה בבדיקות שערכו בשנים האחרונות משרדי הכלכלה והאוצר בנושאי טואלטיקה, מזון ומשקאות. לפיכך, כלל לא בטוח שהורדת המכסים על היבוא שלהם תגולגל לרווחת הצרכן. אף שיבואנים מבטיחים מדי פעם לגלגל את הורדת המכס על הצרכנים, בפועל הניסיון מלמד כי לעתים הם מגלגלים לכיסיהם רווחים משינויים טכניים, כמו במקרה של שינוי שערי חליפין.

בימיה הראשונים של הכלכלה הישראלית הוקמו חומות מכס גבוהות, כדי להגן על התעשייה הישראלית המתפתחת מתחרות. בשנות ה–90 הבינה הממשלה שהמכס משמש גם חסם להתייעלות חברות ומייקר מוצרים, והחליטה על פתיחת כל הענפים לתחרות מיבוא, למעט ענפי חקלאות, כאמצעי להבטיח, בין השאר, פיזור של האוכלוסייה ואינטרסים ביטחוניים. ענף הטקסטיל קיבל ארכה של כמה שנים כדי להיערך לחשיפה מיבוא.

במסגרת התוכנית לחשיפת המשק ליבוא, חלק מהמכסים הוסרו לחלוטין בהדרגה. על חלק ממוצרי התעשייה נותר מכס של 12%, ועל חומרי גלם לתעשיה נותר מכס של 8%. התעשיינים מחו נמרצות על הרפורמה, אבל לאחר שנים הודו כי היתה המפתח להתייעלות התעשייה הישראלית, להגברת היכולת שלה להתחרות בחו"ל ולצמיחה.

שר האוצר, משה כחלון
עופר וקנין

"הפחתת מכסים עדיפה מעוד רגולציה"

"שימור חסמי היבוא משרת קבוצת נהנים צרה במחיר של פגיעה ברווחת כלל המשק", כתבה ועדת טרכטנברג במסקנותיה, שחוברו בעקבות המחאה החברתית. "כך למשל, כשנקבע מכס או מכסה על מוצר מסוים, המיוצר על ידי מפעל בודד או מספר מצומצם של מפעלים, לעתים אפילו בהיקף זניח ביחס לכלל התוצרת של אותם מפעלים — היבוא מצטמצם, מחיר המוצרים מתייקר וכלל הציבור נושא בעלות של הגנה זו, אף אם היא אינה נדרשת להבטחת שרידות הענף התעשייתי". לפי הוועדה, "מוצע לקדם שלב נוסף של חשיפת המשק ליבוא, ולקבוע יעד של הפחתה מקסימלית של המכס על מוצרים מיובאים לארץ, עד כדי ביטולם. קבוצות ומגזרים שונים במשק שיאבקו על קבלת הטבות והגנות שונות מהמדינה, לרוב ישתייכו לענפים לא תחרותיים, אוליגופוליים או מונופוליסטיים. זאת, מכיוון שענף מקומי המצוי בתחרות עזה בתוך ישראל ירוויח פחות מהטלת מכס מגן, לדוגמה".

ואכן, בעקבות המלצות טרכטנברג, התחיל מהלך נרחב נוסף להורדת מכסים על מוצרי יבוא, למעט מוצרי חקלאות וכלי רכב. המכס היה אמור לרדת בהדרגה עד 2017, ובחלק מהמקרים אף להתבטל — אך משיקולים פיסקליים המהלך הוקפא ב–2013.

מוצרים מסוימים הוצאו מהתוכנית להורדת המכסים בעקבות לחצים — כמו טונה משומרת, שמחיריה אף זינקו לאחר הוצאתה מהתוכנית. למעשה, לפי דו"ח מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר, "מבדיקת השלכות הפחתות המכסים ב–2012–2013 לא ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחיה". ההכנסות ממכס ב–2015 הסתכמו בכ–0.25% מהתמ"ג — ירידה של כחמישית לעומת המצב ב–2011, לפני כניסתן לתוקף של המלצות ועדת טרכטנברג להורדת מכסים.

נהפך ממכס לנטל
מסי היבוא על מוצרי צריכה, נכון ליוני 2017

בהמשך, בשנים האחרונות, התחיל יבוא ללא מכס — המוגבל במכסות — של מזון, גבינות ובשר טריים. מחירי הגבינות כמעט לא ירדו בעקבות זאת, מכיוון שרשתות מייבאות, כמו שופרסל, שומרות על רף מחיר גבוה למוצריהן. מנגד, מתבצע יבוא זול של בשר טרי.

באיגוד לשכות המסחר סבורים שיש לקדם הורדת מכסים גם ממדינות שאין לישראל הסכמי סחר עמן, ובראשן סין. התשובה שמקבלים באיגוד על דרישה ממשרדי האוצר והכלכלה היא שנעשה ניסיון להגיע להורדת מכסים הדדית — כלומר, שגם התעשייה הישראלית תיהנה מיצוא ללא מכס לסין. "זה מצחיק — כאילו אנחנו באותו גודל וכאילו היצוא לישראל מזיז לסינים", אמרו יבואנים.

גם מדיניות השמירה על התעשייה המקומית מקוממת יבואנים. לדבריהם, "למה צריך מכס על מוצרי צריכה בסיסיים, או מכס של 6% על יבוא טקסטיל וביגוד, כשכולם כבר מייבאים בגדים ונעליים מהאינטרנט ביבוא חופשי ממכס? הרי העולם פתוח, ומדיניות המכס בישראל לא הותאמה לזה. יש מקום להעמיק את נטל המכס על מוצרים כמו מכוניות יוקרה, אבל יש מנגד מקום להקל בו לרווחת הצרכנים".

מקור באיגוד לשכות המסחר אמר כי היבוא האישי הוא "משחק לא הוגן" מול היבואנים העסקיים. לדבריו, "יש רשתות ענק בינלאומיות שיודעות לפצל רכישות לחבילות שלא עולות על 75 דולר כל אחת — כדי שהרוכש לא ישלם מכס על הקנייה שלו". הוא טוען כי הורדת מכסים על מוצרי תינוקות דווקא תבטיח שיירכשו בישראל מוצרים העומדים בתקנים בינלאומיים, בעוד כיום יכול כל אחד לייבא מוצרים באמצעות האינטרנט, כולל כאלה שתקינותם הבריאותית אינה ידועה. לדברי המקור, חלק מהמכס מוטל על מוצרים שאין להם מתחרים בתעשייה המקומית, כמו משחקי מחשב.

הענפים המכניסים – חקלאות, עור וטקסטיל
הכנסות המדינה ממכס ב 2015- *, במיליוני שקלים

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר בתגובה: "הורדת מחירים לא תושג בדרך של עוד רגולציה ועוד חוקים המטילים עול השוחק את המגזר הקמעוני, או בדרך של הרחבת סמכויותיה של רשות ההגבלים העסקיים. דרך המלך היא הפחתת מכסים ויצירת תחרות חופשית והוגנת".

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "ההתאחדות תומכת בהפחתת מכסים במסגרת הסכמי סחר, בתמורה להפחתת מכסים הדדית, כדי לאפשר לתעשייה הישראלית לייצא לשווקים בעולם בתנאים תחרותיים יותר בעבור קהל היעד. ההתאחדות אינה מתנגדת לביטול מכסים על מוצרים שאינם מיוצרים בישראל".

ברשות המסים מסרו: "המכס המוטל על יבוא מוצרים נועד להשיג כמה מטרות, ובהן הגנה על התעשייה המקומית וקידום הסכמי סחר עם מדינות בעולם, וכן מסיבות פיסקליות. במרוצת השנים הופחת המכס ואף בוטל על מגוון מוצרים, במהלכים נרחבים כמו לאחר ועדת טרכטנברג, ובמהלכים נקודתיים, לרוב לבקשת משרד הכלכלה ולאחר בחינה משותפת אתו. יבוא ממדינות שאתן יש לישראל הסכמי סחר חופשי (ובהן האיחוד האירופי, ארה"ב ומצרים) פטור ממכס".

עוד נמסר מרשות המסים: "רק לפני שלושה חודשים, במסגרת תוכנית נטו משפחה, בוטל המכס על נעליים, וכעת בוחנים הפחתות נוספות. הפחתה או ביטול המכס על יבוא מוצרים מבוצעים לאחר שקלול של המטרות שבגינן הוטל המכס מלכתחילה". בעקבות ביטול המכס על נעליים (שנעשה בהוראת שעה עד סוף 2018), מדד מחירי ההנעלה של הלמ"ס היה נמוך ביולי האחרון ב–6.9% מביולי 2016.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#