שטרום: "התלונה של הר־טוב על יבוא בהיצף נועדה ליצור דואופול בשוק המלט" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטרום: "התלונה של הר־טוב על יבוא בהיצף נועדה ליצור דואופול בשוק המלט"

החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה, כתב בחוות דעת מטעם יצרנית המלט הר־טוב כי יבוא המלט של סימנט הוא טורפני ■ הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום, שהגיב מטעם סימנט, סתר בחריפות את עמדתו של זליכה, וכינה את אחד מהפתרונות שהציע "קרטל שעליו יש להעמיד לדין"

9תגובות
דרור שטרום
תומר אפלבאום

חברת סימנט אינה מבצעת יבוא טורפני ולא יהיה בכוחה להשתלט על שוק המלט, שבו שולט ללא עוררין מונופול נשר — כך קבע דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. שטרום כתב את הדברים בחוות דעת שחוברה עבור סימנט, והועברה לוועדת ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה. את הערכתו כתב שטרום בתגובה לחוות הדעת של פרופ' ירון זליכה, שנכתבה עבור חברת הר־טוב — שהגישה תלונה נגד סימנט על יבוא מלט בהיצף.

לפני כשנה וחצי החלה חברה בת של מספנות ישראל, סימנט, לייבא לישראל מלט מיוון ומטורקיה. סימנט טוענת כי הודות ליבוא, היא הורידה את מחיר המלט ללקוחותיה בכ–30% ביחס למחיר שבו רכשו מלט מייצור מקומי. בעקבות כך, יצרנית המלט הקטנה הר־טוב הגישה תלונה למשרד הכלכלה על יבוא בהיצף, שלטענתה פגע בה.

"זליכה טוען שבשוק המלט יש תופעה של טורפנות בהיצף, אבל העובדות המוכרות לכל מי שבקי בשוק המלט בישראל לאורך שנים הן הפוכות", כתב שטרום. "זה עשרות שנים שהשוק הזה נשלט בידי מונופול מוחלט של יצרן מקומי (נשר; א"ק), וכיום המונופול הזה מקיים שיתוף פעולה עם מפעל הר־טוב; היבוא הוא הגורם היחיד שמביא להורדת מחירים ממשית בישראל; והיקף הביקוש בישראל עולה בהרבה על היקף הייצור המקומי — כך שיבוא יתקיים בכל מקרה. הוויכוח מתמקד בשאלה אם היבוא יהיה תחרותי ויביא להורדת מחירים", הוסיף.

"היבוא בהיצף של סימנט יזיק לכל הענף"

יבוא בהיצף הוא מכירה בארץ המייבאת במחיר הנמוך ממחיר המכירה בארץ המייצאת. על פי כללי הסחר העולמי, אם ההיצף פוגע בתעשייה של המדינה המייבאת — ניתן להטיל עליו היטל שיעלה את מחירו. ההנחה מאחורי ההיטל היא שהיבוא הזול נועד לחסל את התעשייה המקומית, וכדי למנוע זאת — יש להעלות מחירו.

בישראל קובע חוק ההיטלים כי נדרשת תלונה של לפחות 25% מהשחקנים בשוק על פגיעה בהם. הר־טוב מחזיקה רק כ–6% מהשוק, ולפיכך רק תמיכה של מונופול נשר — שנתח השוק שלו הוא כ–75% — איפשרה את פתיחת החקירה של משרד הכלכלה והתעשייה.

לפני כחודש העביר זליכה למשרד הכלכלה והתעשייה חוות דעת שחיבר עבור הר־טוב, שבה הציע להטיל לאלתר ערובה זמנית על יבוא מלט בהיצף.

לפי זליכה, "חברת סימנט וחברת רביע נופי עוסקות בשנה וחצי האחרונות ביבוא טורפני בהיצף, שאם לא ייעצר באופן מיידי באמצעות היטל היצף ובאמצעות ערובה זמנית — יגרום להתמוטטותה של חברת הר־טוב, לפיטורי עובדיה ולנזק כלכלי עצום לענף המלט הישראלי, ודרכו למשק הישראלי".

ירון זליכה
אילן אסייג

"קשה לחשוב על קרטל יותר קשה וברור מזה"

מנגד, שטרום טוען כי חוות הדעת של זליכה מתייחסת ל"היצף טורפני", אלא שזה כלל אינו המקרה של סימנט. שטרום הסביר כי "דיני הטורפנות מחייבים קיומו של מונופול זר, שמנסה להשתלט על השוק המקומי באמצעות תמחור המוצר בפחות מהעלות השולית שלו... ואולם במקרה שלנו — אין מונופול של יבואן ולא של יצרן זר". לדבריו, גם בעתיד אין סכנה שסימנט תשתלט על השוק, בגלל מגבלות כושר פריקה ברציף, שמאפשרות לה להגיע לנתח של 10%–15% מהשוק בלבד.

שטרום התייחס לטענת זליכה, שלפיה הר־טוב מתחרה קשה בנשר: "יש הסדר כובל בין שתי 'המתחרות' נשר והר־טוב". בשתי החברות דוחים את הטענה, ומכחישים כל שיתוף פעולה, ואולם שטרום ציין כי קיימים הסדרים כובלים ושיתופי פעולה הדוקים ורשמיים בין הר־טוב לנשר. רשות ההגבלים אישרה להן, לתקופה מוגבלת, הסכמים שמאפשרים לנשר לייבא חומרים עבור הר־טוב ולספק לה שירותים נוספים. לדברי שטרום, "על רקע זה ניתן להבין את שיתוף הפעולה בין נשר להר־טוב בתלונת ההיצף. אין זה מקרה שנשר באה לעזרת 'המתחרה הדרמטית' שלה". על הקשר ההדוק בין שתי החברות ניתן ללמוד גם מכך שחברת שמשון, מבעלי הר־טוב, היא הלקוח הגדול ביותר של הר־טוב ונשר.

שטרום התייחס לחלוקת השוק בין סימנט להר־טוב שהציע זליכה, וטען כי זו יוצרת קרטל, שעליו יש להעמיד לדין ולהיכנס לכלא: "קשה לחשוב על קרטל יותר ברור וקשה מזה".

בנוסף, הוא התייחס לחששות שמציין זליכה, שלפיהן סימנט היא "בובה" של לפארג', שבאמצעותה לפראג' מתכננת להשתלט על שוק המלט הישראלי. שטרום מאשר את טענות הר־טוב, שלפיהן לפארג' מחזיקה בעקיפין בסימנט: "חברת לפארג' כלל אינה שולטת בחברת סימנט, אלא מחזיקה בה, בעקיפין, אחזקת מיעוט בלבד". לדבריו, בעלת השליטה בחברת סימנט היא חברת מספנות ישראל, שמפעילה את נמל הקישון, שמתחרה בנמלי חיפה ואשדוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#