שלוש מהיצואניות הגדולות של ישראל בצרות – אז איך קופת המדינה לא מפסיקה לתפוח? - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלוש מהיצואניות הגדולות של ישראל בצרות – אז איך קופת המדינה לא מפסיקה לתפוח?

השביתה בחיפה כימיקלים נמשכת, כיל הציגה תוצאות מאכזבות, וגם התאוששות של טבע לא נראית באופק ■ ואולם, המדינה תהנה מגידול בהכנסותיה ממסים, גם בזכות ארבע עסקות ענק שהושלמו בחודשיים האחרונים

36תגובות
יאיר שגיא

ישיבת ההנהלה שנערכה השבוע במשרד האוצר היתה סוערת. מי שכמעט יצא בה מהכלים היה היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג, שהבין כמה חמורה מבחינה משפטית היתה פסיקת בג"ץ מתחילת השבוע שפסלה את מס הדירה השלישית.

קצפו של מסינג יצא על מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, שזכה למקום של כבוד בפסק הדין של בג"ץ. הוא הקריא לנוכחים חלקים מפסק הדין, שבו תואר באב"ד כמי שהפעיל לחצים על חברי הכנסת בדיונים. מסינג הטיח במנכ"ל את השאלה: "מה אתה בכלל מסתובב שם?". ביקורת נשמעה גם נגד מנהל רשות המסים, משה אשר, שנגדו נטען כי שלח נציג מטעמו לחלק מהדיונים במס הדירה השלישית בוועדת הכספים, במקום להתייצב בעצמו.

הכנסות חד־פעמיות ממסים מעסקות שבוצעו ביולי־אוגוסט 2017, במיליוני שקלים

באב"ד ושר האוצר, משה כחלון, הבטיחו השבוע בכמה כלי תקשורת שהחוק יעבור שוב. בעבור כחלון, שכבר מריח בחירות, מדובר בצורך פוליטי, בעיקר לאור החקירות המתנהלות בסביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לכחלון יהיה חשוב להשלים את הרפורמות שהבטיח להשלים השנה במסגרת תוכנית נטו משפחה — שיהיה צריך למצוא מקורות תקציביים בעבורן.

במישור זה, ביטול מס הדירה השלישית בתחילת השבוע היה אולי בשורה רעה — כ–750 מיליון שקל בשנה עשויים להיגרע מהתקציב בגללו — אבל המשך השבוע הביא עמו בשורות טובות. ההשלמה של עסקת אינטל־מובילאיי שלשום מבטיחה לאוצר הכנסות ממסים של 4 מיליארד שקל, שצפויות להיכנס עד ספטמבר. מכירת נטפים למקסיכם תניב עוד קצת יותר מ–250 מיליון שקל — במסים שישלמו הקיבוצים מגל וחצרים בגין רווחיהם. לאלה נוסף הליך גישור שבסופו הוחלט לפני כשבועיים כי HP תשלם עוד 1.6 מיליארד שקל במסים בגין יצוא של קניין רוחני מישראל, שביצעה במסגרת העסקה לרכישת מרקורי ב–2009.

שלוש עסקות המכירה האלה הן למעשה אירועי יצוא. מיליארדי השקלים שהם יניבו במיסוי יאפשרו לכחלון להשלים את רפורמת נטו משפחה לפחות השנה. גם מכירת הזכויות במאגר תמר על ידי דלק קידוחים ביולי היתה בשורה חיובית, שכן היא הביאה לתשלום מס של קרוב ל–700 מיליון שקל למדינה.

שיעור השינוי הרבעוני ביצוא הסחורות, כל רבעון לעומת מקבילו בשנה שעברה

היצואניות הגדולות לא מספקות את הסחורה

האירועים החיוביים האלה בולטים על רקע החדשות הרעות ליצוא הישראלי שהתקבלו בשבועות האחרונים. כבר ארבעה חודשים מפעל חיפה כימיקלים שובת מפעילות. מלבד הזיהום והסיכון הביטחוני הכרוך בפעילותו של המפעל, חיפה כימיקלים, המחזיק בתואר "יצואן מצטיין" מטעם התאחדות התעשיינים, מייצא סחורות בסך כחצי מיליארד דולר בשנה. משמעות השבתה מלאה של פעילותו — שעדיין לא ידוע מתי ובאיזה היקף תחזור להתבצע — היא פגיעה של קרוב ל–0.5% ביצוא הישראלי. גם אם המפעל יצליח לחזור לפעילות בקרוב, 2017 תסתיים מבחינתו בירידה של עשרות אחוזים בפעילות.

יצואנית ישראלית גדולה נוספת שמדשדשת היא הלקוחה הגדולה של חיפה כימיקלים — כיל, שצרכה כ–25% מהאמוניה של חיפה כימיקלים לפני סגירת מכל האמוניה הענקי. כיל מצאה פתרון לסגירה של חיפה כימיקלים והתחילה לייבא אמוניה באופן עצמאי באמצעות איזוטנקים. עם זאת, דו"חות הרבעון השני של החברה, שהוצגו לפני שבוע, לא הכילו הרבה חדשות טובות בעבורה. הרווח התפעולי של החברה ירד ב–52% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הדבר אמנם נבע מהגדלת הפרשות החברה למסים, וזו אולי בשורה טובה למדינה, אבל כיל גם הציגה ירידה של 4% במכירות. מכירותיה של כיל מסתכמות ב–5.4 מיליארד דולר בשנה בעולם, והיא מתגאה בכך שהיא אחת משלוש היצואניות הגדולות במשק: ערך היצוא של סחורותיה הוא 2.65 מיליארד דולר, והיא אחראית ל–6% מסך היצוא הישראלי.

האיום הגדול ביותר ליצוא הישראלי טמון במתרחש בחברת טבע, היצואנית הגדולה במשק. החברה, המייצאת ב–6 מיליארד דולר בשנה, ואחראית לכ–10% מיצוא הסחורות הישראלי. אירועי השבועיים האחרונים בחברה — התוצאות החלשות שפירסמה, הציפייה לפיטורים מסיביים של עובדים אחרי החגים, וקריסת מנייתה — מבשרים על תחילתה של תקופה ארוכה שבה החברה תצטמצם ותמכור פעילויות. טבע לא תיסגר, אבל בסוף התהליך, היא תהיה חברה ישראלית אפילו פחות מכפי שהיא היום. ניתן להניח כי עוד פעילויות של החברה ייצאו מישראל כחלק מתהליך ההתייעלות שתעבור, והיא תהיה יצואנית בקנה מידה קטן משהכרנו.

יצוא הסחורות עלה ב–5.1% ברבעון השני

הבעיות של שלוש היצואניות הגדולות אינן משקפות פגיעה מאקרו־כלכלית גדולה. אלה חברות הזוכות להקלות מס משמעותיות — כך שהפגיעה בהן לא תורגש בהכנסות המדינה. העודף הנוכחי במאזן התשלומים של המשק — 4% — גדול כנראה מהפגיעה ביצוא כתוצאה מהתהליכים בשלושתן. נתוני מכון היצוא הראו עלייה של 5.1% ביצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים ברבעון השני של 2017, והתחזית להמשך השנה היא אופטימית.

בחינה של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תציג תמונה אחרת — של ירידה ביצוא. הסיבה לכך היא שנתוני מכון היצוא הם דולריים, ואלה של הלמ"ס שקליים. הייסוף החד של השקל מאז תחילת השנה מביא לכך שגם אם ברמה הדולרית — המשקפת במקרה זה טוב יותר את ההיקף הכמותי של היצוא — היצוא גדל, היצואנים הסופגים את התחזקות השקל אינם מרגישים זאת, או מרגישים זאת פחות.

למרות הטרגדיה של העובדים שיפוטרו, אפשר למצוא זווית חיובית אפילו בקשיים האלה של שלוש יצואניות הענק הישראליות. היצוא של שתיים מהן — כיל וחיפה כימיקלים — כרוך בפגיעה סביבתית מקומית במפרץ חיפה ובים המלח בהתאמה. הצרות של חיפה כימיקלים עשויות להיפתר, בסופו של דבר, בדרך שתשפר את חייהם של תושבי חיפה. הצרות של כיל הן אמנם תוצר נלווה של עודף ההיצע בשוק הפוספטים העולמי, אבל ייתכן שהן יפנו אותה לפעילויות מורכבות יותר, שאינן נשענות רק על ייצור חומרי הגלם שהיא יכולה לכרות בזול בים המלח.

לבסוף, הקריסה של טבע היא הבשלה של מגמה ארוכת שנים: החברה אינה מוצאת פתרונות לסדרה של בעיות ליבה שמהן היא סובלת. העובדים שהיא תפטר עשויים להיקלט בחלקים אחרים של תעשיית התרופות, ולתת לתעשייה זריקת מרץ שתוביל להיווצרות של חברות חדשות ומפתיעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם