שר הכלכלה רוצה למנף את העסקים הקטנים: "גם ישקר התחילה ממחרטה אחת" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

שר הכלכלה רוצה למנף את העסקים הקטנים: "גם ישקר התחילה ממחרטה אחת"

השר אלי כהן תוקף את יבואני הטואלטיקה: "השוק נשלט על ידי מעט משפחות, וכל החברות היבואניות מעדיפות להישאר פרטיות. מעניין למה" ■ על קריסתה של טבע אמר: "העובדים אינם צריכים לשלם את מחיר ההשקעות הכושלות"

17תגובות
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן. "יש להכפיל את ההכשרות הטכנולוגיות"
אוליבייה פיטוסי

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מוצא את עצמו כשמונה חודשים לאחר מינויו במרכזו של מאבק עם משרד הבריאות, המתנגד לרפורמת התמרוקים שהוא מוביל. ככל הנראה עמדת משרד הבריאות היא תגובה להתנגדות משרד הכלכלה לחלקים ברפורמת המזון הבריא של משרד הבריאות.

מטרת רפורמת המזון היא לסמן על גבי האריזות מוצרי מזון המכילים כמויות גדולות של מלח, סוכר או שומן (במדבקה אדומה), וכן מוצרים בריאים, שבהם יש מעט מלח, סוכר או שומן (במדבקה ירוקה). שני המשרדים דנים בשינויים שיוכנסו ברפורמות, אבל מכחישים כי יש קשר פוליטי ביניהן.

"לא ייתכן שמשרד הבריאות יתיר יבוא מקביל של מוצרי מזון יבש שאנחנו מכניסים לתוך הגוף — אבל יאסור יבוא מקביל של מי פה, שאינם מיועדים לבליעה", אומר כהן, בהתייחסו להגבלות שהחליט משרד הבריאות להטיל על יבוא מקביל של משחות שיניים ומי פה. השבוע מתוכנן דיון בין המשרדים בניסיון ליישב את המחלוקת.

"שוק הטואלטיקה בישראל נשלט על ידי מעט משפחות, מה שמוביל לכך שפערי המחירים בין ישראל לאירופה הם 50% ויותר", מסביר כהן. "גם מי שמוכר באירופה ב–30%–40% פחות מהמחיר בישראל מרוויח. החברות היבואניות מעדיפות להישאר פרטיות (וכך לא לפרסם את הדו"חות הכספיים שלהן; א"ק), מטעמים ברורים. כולן. מעניין למה. אנחנו נחושים לפרק את הריכוזיות, כדי שהמחיר לצרכן יהיה הוגן", הוא מוסיף.

משרד הכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים מקדמים שינוי בחוק ההגבלים, שיאפשר לממונה על ההגבלים לאסור על יבואן מורשה להפריע ליבוא מקביל. עם זאת, קמעונאים ויבואנים טוענים שהמחירים הגבוהים נקבעים על ידי היצרנים בחו"ל, ולא על ידי היבואנים.

עלייה בשירותים - ירידה בסחורות
היצוא מישראל, במיליארדי דולרים

כהן הבהיר כי משרדו תומך ברפורמת המזון — בתנאי שישולבו בה שני שינויים: האחד, שהסימון לא יעלה באופן ניכר את יוקר המחיה; והאחר, שתוקם קרן למימון הסימון בחברות קטנות. תקציב הקרן יגיע ממשרד הבריאות, ולדברי כהן, המחלוקת היא על הסכום — אם הוא יהיה 10 מיליון שקל, כפי שהציע משרד הבריאות, או 25 מיליון שקל, כפי שמציע משרד הכלכלה.

"אנחנו תומכים ברפורמה הזאת", אומר כהן. "גם לי יש ילדים, וחשוב לי שיאכלו בריא. הקמת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים נועדה לסייע להם, שיוכלו להתמודד עם דרישות הרגולציה החדשות. המונופולים והחברות הגדולות מחזיקים את אנשי המקצוע הגדולים ויוכלו לבצע התאמה במהירות לדרישות הרפורמה. חברות קטנות שיתקשו עלולות להידחק מהשוק, ומגוון המוצרים עלול לקטון. לכן אנחנו מציעים קרן שתעזור לחברות מזון קטנות ובינוניות להתמודד. אנחנו רוצים שהסימון ייעשה באופן שיאפשר שקיפות מלאה לצרכן, אבל שהשפעתו על יוקר המחיה תהיה מינימלית ככל האפשר".

גם משרד הכלכלה מוביל מהלך לצריכת מזון בריא. במשרד יש מסלול למתן תמריצים להשקעות בתחומים שבהם רמת התחרות נמוכה, והתחום שיקודם בקרוב יהיה מוצרים המבוססים על קמח מלא.

"עלויות הייצור של מוצרים אלה כמעט זהות למוצרים מקמח לבן, אבל פערי המחירים לצרכן גדולים מאוד", מסביר כהן. "לכן, אנחנו מגבשים תוכנית שתעניק תמריצים לייצור שיוריד מחירים של מוצרים על בסיס קמח מלא, שהוא בריא יותר". תקציב התוכנית צפוי להיות כ–25 מיליון שקל.

פריון העבודה בישראל נמוך
הערך המוסף לשעת עבודה ב 2013- , בדולרים*

פחות סוגת, יותר אמזון

מלבד המנדט שלו לדאוג לצרכנים וליוקר המחיה, ממוקד כהן גם בסיוע לתעשייה ולתעשיינים. הדרך לכך, הוא מאמין, עוברת דרך קידום החדשנות — שבה הוא רואה לא רק מנוף כלכלי, אלא גם אמצעי לשינוי מעמדה המדיני של ישראל בעולם. הידע הישראלי קורץ לחברות הענק בעולם, שהן כיום חברות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, ולא חברות נפט כמו בעבר.

"בזכות החדשנות אנחנו משנים גם את המדיניות כלפי ישראל", טוען כהן. "אנחנו רואים כי יותר מדינות תומכות בישראל באו"ם, ואנחנו קרובים למצב שבו לא נצטרך את הווטו האמריקאי. אותם אינטרסים (כלכליים; א"ק) שדחפו בעבר מדינות לחיזוק הקשר עם מדינות ערב, יצואניות הנפט, מובילים כיום לחיזוק הקשר עם ישראל — בגלל הטכנולוגיה".

הוועדה לקידום התעשייה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, צפויה להמליץ, בין השאר, על קידום הדרגתי של המהפכה התעשייתית הרביעית, שעיקרה הכנסת חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור של מפעלים. התהליך צפוי להיות כרוך בפיטורי עובדים. האבטלה הנמוכה במשק כיום היא קרקע נוחה יחסית להטמעת המהפכה.

על רקע זה, כהן לא נבהל מפיטורי עובדים במפעלים כמו סוגת, שעליהם התבשרנו בשבועות האחרונים. לדבריו, "יש לנו הזדמנות לעשות מעבר מתעשיות מסורתיות ללא ערך מוסף, לתעשיות שבהן יש לנו יתרון יחסי. בין היתר, על רקע עלויות כוח אדם נמוכות במזרח הרחוק והתחזקות השקל, נראה יותר תעשיות כדוגמת סוגת מצמצמות פעילות, ויותר חברות כמו אמזון ואינטל, הקולטת 1,500 עובדים בישראל. אנחנו צריכים יותר עובדים, לא רק מפתחים, בעלי יכולות טכנולוגיות לעסוק בייצור תעשייתי מתקדם", אומר כהן.

"הטכנולוגיה והחדשנות צריכות להיות החזון של המדינה", טוען כהן. "כיום ההיי־טק מהווה 20% מהתוצר, וצריך שהוא יגיע ל–40%. אנחנו צריכים להכפיל את ההכשרות הטכנולוגיות ולהגדיל את מספר הלומדים באוניברסיטאות. נדרשת תוספת של כ–2 מיליארד שקל כדי לשלש את מספר הלומדים במקצועות טכנולוגיים. לא רק מי שמקבל 720 בפסיכומטרי יכול ללמוד מחשבים, גם מי שמקבל 650.

"צפוי מחסור גדול בכוח אדם בתעשייה. כולם ימצאו עבודה במהירות ובשכר גבוה. כחלק מכך צריך להמשיך להביא תעשיות מתקדמות לפריפריה, ואת זה אפשר לעשות עם תשתיות תחבורה נוחות, ובאמצעות בנייה של שלוחות אוניברסיטאיות שישמשו מצע לבוגרים שיעבדו שם. כמו שבדימונה נפתחת שלוחה של אוניברסיטת בן־גוריון ל–120 סטודנטים בסייבר".

חלקה של התעשייה יורד
שיעור המועסקים בענפי המסחר והתעשייה מכלל המועסקים במשק

"מיליארד דולר ביצוא שווים 1,500 משרות"

כהן ירש מקודמיו במשרד הכלכלה יעד יצוא לא שאפתני במיוחד, של 100 מיליארד דולר ב–2020. לפי תחזיות מכון היצוא, יעד זה יושג כבר השנה. כהן מציין כי לקראת סוף השנה תיבחן העלאת היעד, כך שיהיה מאתגר יותר.

לדבריו, כדי להגדיל את היצוא צפויה חברת ביטוח האשראי הממשלתית, אשרא, להגדיל את הערבויות שלה ליצואנים מ–2.2 מיליארד דולר כיום, ל–3 מיליארד דולר ב–2018. מסגרת האשראי של אשרא היא 3.5 מיליארד דולר.

"הגידול צריך להיות מדורג", סבור כהן. "מבחינתנו היעד אינו רמת הרווחיות של אשרא, אלא הענקת כלים ליצואנים לקדם עסקות במדינות ברמת סיכון גבוהה יותר. כל מיליארד דולר ביצוא, תורם 1,500 מקומות עבודה.

"היו לי שיחות עם שר האוצר, משה כחלון, והחשב הכללי, רוני חזקיהו, שבהן נידונה הגדלת הערבויות ככל שיידרש כדי לתמוך ביצוא", אומר כהן. לדבריו, הטבה נוספת ליצואנית שמקורה במשרד הכלכלה היא הפחתת האגרות המשולמות למכון היצוא, שממנה נהנים בעיקר יצואנים קטנים חדשים.

ועדת באב"ד צפויה גם להקל על מתן הטבות לתעשיינים זעירים, ובעיקר להסיר חסמים שמנעו מהם גישה להטבות קיימות. הטבה חדשה שנבחנת במשרד הכלכלה היא הקמת אזורי תעשייה לתעשיינים זעירים וקטנים. המשרד יפרסם מכרז להקמת שלושה אזורי תעשייה, והרשויות שיעניקו את התנאים הטובים ביותר יקבלו תמיכה ממשלתית.

"גם ישקר התחילה ממחרטה אחת", אומר כהן. "אנחנו צריכים לתמוך בתעשייה קטנה שתוכל לגדול. לכן אני רוצה לקדם אזורי תעשייה לטובת תעשיינים קטנים בתחילת דרכם. כיום מרבית אזורי התעשייה בנויים בשטחים גדולים. בעבר היו בלא מעט ערים בתי מלאכה, אבל אלה נכבשים על ידי בנייה למשרדים ולמגורים.

"בכוונתנו להציע פתרונות לנושא — נבנה חלק ממבני התעשייה בשיתוף גופים פרטיים, והם יהיו להשכרה. מכללה טכנולוגית תהיה חלק מהפרויקט, וכן מרכז מעוף (גוף של משרד הכלכלה המייעץ לעסקים קטנים ובינוניים). גני התעשייה ייבנו במכרז. כרגע מתוכננים שלושה אזורים על שטח של 200 דונם כל אחד. הפרויקט מיועד לעסקים שכבר מוכרים, אבל נמצאים בתחילת דרכם וצריכים בית מלאכה קטן. הוא מתבצע בשיתוף פעולה עם התאחדות המלאכה והתעשייה והתאחדות התעשיינים".

הגדרת מונופול לא תשונה

צעד נוסף במאבק למען עסקים קטנים מתבטא בהחלטת השר כהן לא לקבל את מלוא השינוי שהציעה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, בנושא המונופולים. הלפרין רצתה לבצע שינוי בהגדרת המונופול הנוכחית, כך שתהיה גמישה יותר. כיום מוגדר מונופול כל מי שמחזיק ביותר מ–50% מהשוק. הגדרה זו מקלה גם על תביעות ייצוגיות נגד מונופולים. הלפרין ניסתה לקדם שינוי בחוק, שלפיו בעל מונופול יהיה אמנם מי שבבעלותו יותר 50% מהשוק, אבל אם יוכיח שהוא אינו בעל כוח שוק כשל מונופול, תהיה אפשרות לבטל את הגדרתו כמונופול. מנגד, הממונה הציעה החמרה — להחיל הגבלות של מונופול על מי שיש לו כוח שוק רב, אף אם הוא מחזיק פחות מ–50% מהשוק — לדוגמה יבואנים בלעדיים. כהן מציין כי הוא מוכן לקבל את השינוי בעניין כוח שוק, אבל לא לבטל את הגדרת נתח השוק של המונופול הקיימת בחוק, כדי לא לפגוע בתחרות מצד עסקים קטנים יותר.

"הנהלת חיפה כימיקלים התרשלה"

מפעל טבע־טק ברמת חובב. "העובדים אינם צריכים לשלם על ההשקעות הכושלות"
אליהו הרשקוביץ

חברת התרופות טבע הודיעה באחרונה כי בכוונתה לפטר מאות עובדים בישראל, לאחר שקיבלה הטבות מס בשווי מיליארדי שקלים בשנים האחרונות. כהן מזכיר כי "טבע הצליחה הודות לניהול טוב בעבר, פיתוחים של מדענים ישראלים והטבות מס שקיבלה מכוח החוק לעידוד השקעות הון.

"כיום החברה נאלצת לבצע תוכנית הבראה עקב השקעות כושלות בחו"ל, אומר כהן. "העובדים אינם צריכים לשלם את מחיר ההשקעות הכושלות. טבע צריכה להחזיר פעילויות לישראל. כמו שהמדינה אטרקטיבית עבור חברות רב־לאומיות אחרות — כך היא יכולה להיות אטרקטיבית גם עבור טבע.

"בשבוע הבא אפגש עם הנהלת החברה. הדיון יהיה על כך שבמקום פיטורים יהיה מהלך של העברת פעילויות לישראל. שוחחתי עם מנכ"ל החברה, יצחק פטרבורג, ועם אנשי הנהלה נוספים, ושמחתי לשמוע כי הם מבינים שההתייחסות לישראל צריכה להיות שונה. משרד הכלכלה נכון לסייע לטבע להיחלץ מהמשבר שאליו נקלעה".

באחרונה איימה גם חיפה כימיקלים בפיטורי 800 עובדים, אם לא יוסדר יבוא האמוניה באוניות, כפי שהציעה החברה. כהן טוען כי "הנהלת החברה פעלה ברשלנות. היא יודעת שלפני יותר מחמש שנים התקבלה החלטה על סגירת מכל האמוניה. היה לה מספיק זמן להיערך בכלים שונים לכך.

"הסגירה היא עובדה. הסיבה היחידה שבגללה התערבנו בנושא היא העובדים. ישראל תתקרב השנה ליצוא בסך מ–100 מיליארד דולר. היא איתנה עם ובלי חיפה כימיקלים. ביום ראשון נקיים דיון עם כל הצדדים וננסה להגיע להסכמות".

יוזמה של כהן שציבור עובדים גדול ממתין לה היא יוזמת סוף השבוע הארוך. כהן יזם את המהלך לפני מינויו לשר הכלכלה. "חשבתי שהדרך הנכונה היא לעשות את זה באופן מרוכז, בארבעה עד שישה סופי שבוע ארוכים בשנה, שיתרמו למסחר ולתיירות", מסביר כהן.

"יש הסכמה לכך משרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. יש אפילו טיוטה למעבר מדורג, הנמצאת בדיון בין התעשיינים, הממשלה וההסתדרות. יש הסכמה על קיצור שבוע העבודה ל–42 שעות. הנושא מונח לפתחה של ההסתדרות, שתבהיר מהי החלופה הטובה מבחינתה — שעה אחת מדי שבוע, או סופי שבוע ארוכים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#